Page 137 - יום שישי הגדול
P. 137
‫הקיטבגים על הכתפיים ‪ -‬חיילים בריטיים עוזבים את הארץ‪ ,‬מאי ‪1948‬‬

‫כי רק כלי זה יכול להביא שלום המבוסס על יסודות בני‪-‬קיימא‪ ,‬על פיוס ועל אחווה‪ ,‬והמבוצר על ידי‬
‫אהבת הזולת‪ ,‬אולי גם על ידי קרבן‪.‬‬

‫ברוח זו דיבר‪ ,‬ובהמשך דבריו פנה אל הבעיה שנגעה ללבו בשבועות האחרונים יותר מכל דבר אחר‪,‬‬
‫היא גורלה של העיר ירושלים‪ .‬לא היה דבר שגרם לו צער כה רב ושהטיל בלבו חרדה כה רבה‪ .‬הרעה‬
‫ברעות שיכלה לבוא עליו היא לצאת מן העיר ולנטוש את המקומות הקדושים שבה‪ ,‬בשעה שקרבות‬
‫נטושים סביבם‪ .‬בכל מאודו ביקש למנוע מצב מעין זה‪ ,‬ולא הצליח‪ .‬אפשר היה להבדיל את ירושלים‬
‫מיתר הארץ ומהקרבות המשתוללים בשאר חלקיה‪ .‬יכול להיות שאילו הושג שלום בירושלים‪ ,‬היה זה‬
‫מקור להקרנת שלווה על כל חלקי הארץ‪ .‬לא יחיד היה באמונתו זו‪ .‬מכל מקום‪ ,‬עשה כל מאמץ אפשרי‬
‫להשיג הפוגת‪-‬אש בעיר הקודש‪ .‬משנתברר כי ועדת הקונסולים לשביתת נשק אינה מצליחה בכך‪ ,‬הזמין‬
‫את מזכיר הליגה הערבית‪ ,‬עזאם פחה‪ ,‬לפגישה ביריחו לשם בירור התנאים להפוגת‪-‬אש בירושלים‪ .‬גם‬
‫הצליח בכך; הערבים נתנו הוראה להפסיק מיד את האש בירושלים‪ ,‬וגם היהודים מילאו אחריה‪ .‬אחר כך‬
‫נאמר בשם היהודים‪ ,‬כי יש בליבם עליו שכך נהג; נמצא שהוא בא לידי הסכם עם הערבים‪ ,‬והטיל את‬
‫ההסכם על היהודים‪ .‬אבל היהודים לא צדקו; הלוא כל הזמן טענו‪ ,‬כי אם הערבים יחדלו לירות‪ ,‬יפסיקו אף‬
‫הם את האש‪ .‬ובכן‪ ,‬הוא השיג הפסקת אש מצד הערבים‪ .‬הוא גם בא לידי הסכם עם הערבים על התנאים‪,‬‬
‫אשר היה בהם‪ ,‬כמיטב דעתו‪ ,‬לספק את כל תביעות היהודים‪ :‬הבטחת האספקה ליישוב היהודי הירושלמי‬
‫המנותק עתה לחלוטין; ביטחון לחייהם של היהודים בכלל וליושבי העיר העתיקה בפרט; כל עדה תשלוט‬
‫בתחומה‪ ,‬ולא תטיל מרותה על זולתה‪ .‬אכן היהודים צריכים היו לפנות את קטמון; מעולם לא ישבו בה‪,‬‬

‫ולא הייתה להם כל זכות עליה‪.‬‬
‫תנאים אלה עשויים היו להביא שלום לירושלים‪ .‬היהודים קלקלו את השורה‪ ,‬לדעתו; דיברו אליו בלב‬
‫ולב‪ .‬בא כוחם‪ ,‬שביקש לראותו‪ ,‬לא בא; אמרו כי הם יושבים בתל‪-‬אביב ועסוקים מאד‪ ,‬והדרך לירושלים‬

‫לפני ההכרזה ‪135‬‬
   132   133   134   135   136   137   138   139   140   141   142