Page 203 - יום שישי הגדול
P. 203
חלקי ההכרזה
ובכן ,כיצד חזו המייסדים בעיני רוחם את דמות המדינה שהקימו ,ומה קרה לדמות זו בשלושים ואחת
שנות קיומה? [הדברים נכתבו בשנת ]1979
ההכרזה מחולקת לשני חלקים ראשיים :הקדמה ,הסוקרת בצורה תמציתית מרשימה את ההיסטוריה
של עם ישראל בארץ ישראל ובארצות פזוריו ,את הישגיו הכבירים ,הלאומיים והכלל אנושיים בתחומי
התרבות והמוסר ,את סבלותיו ותלאותיו בכל הזמנים ובזמננו – ומסיימת בהכרזה החשובה מכל ,כי:
"זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם ,עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית" ,זכות
שהוכרה על ידי האומות המאוחדות" ,ואינה ניתנת להפקעה" .אמונה זו בזכות העם היהודי להקים ולקיים
את מדינתו הריבונית במולדתו ההיסטורית נתקיימה במלואה למרות ניסיונות אלימים נשנים וחוזרים מצד
מדינות ערב ,לקעקע את אושיות המדינה ולהעבירה מן העולם.
החלק השני של ההכרזה הוא החלק המעשי ,האופרטיבי והמדיני-אקטואלי .הוא פותח ומכריז ,על דעת
מועצת העם המורכבת מנציגי היישוב העברי בארץ והתנועה הציונית ,כי ביום זה ,שבו מסתיים המנדט
הבריטי על ארץ ישראל ,מוקמת בה המדינה היהודית ,שתיקרא "מדינת ישראל"; ומרגע סיום המנדט,
בחצות הלילה של אותו יום ,יתחילו לפעול מוסדות השלטון של המדינה החדשה .מוסדות אלה ,כאמור,
יהיו זמניים ויפעלו "עד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה ,שתיקבע על
ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ 1-באוקטובר ."1948בכך נקבעה המשכיות השלטון ,ולא נוצר
חלל ריק אף לרגע אחד ,והובטח אופיָם הדמוקרטי של מוסדות השלטון במדינה.
מכאן ואילך ממשיכה ההכרזה וקובעת את דמות המדינה ,כפי שנראתה בעיני מייסדיה מבחינה יהודית,
חברתית ,בינלאומית ויחסי שכנות עם עמי האזור.
השוויון וגבולותיו
"מדינת ישראל" ,נאמר בפסקה הראשית ,הדנה בדמותה היהודית ,האזרחית והחברתית" ,תהא פתוחה
לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות ,תהא מושתתת על יסודות החירות ,הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי
ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת ,גזע ומין; תבטיח חופש דת,
מצפון ,לשון ,חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה
של מגילת האומות המאוחדות".
בתחום הכלכלי כל מה שנאמר בה הוא ,שהמדינה "תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה" .כחוט
השני עוברים בפסקה זו הכוונה והרצון להבטיח שוויון גמור והזדמנות שווה בכל תחומי החיים ,האמונה
והשקפת העולם לתושבי המדינה" ,בלי הבדל דת ,גזע ומין" .לא מדובר כאן רק בשוויון פורמאלי בפני
החוק – זה מובטח ומקוים לכל הדעות – כי אם שוויון של ממש גם בתחום החברתי ,הכלכלי והמדיני .על
אף הטענות והתרעומות ,המושמעות מצד חוגים שונים באוכלוסייה היהודית והערבית ,המדינה ,בתור
שכזו ,על מוסדותיה ושירותיה השונים ,מקיימת הלכה למעשה בתחומים אלה את עקרון השוויון .זכות
בחירה בשלטון המקומי ובכנסת מובטחת לכולם במידה שווה .אין בתחום זה – ולמעשה ,בכל תחום
אחר – שום אפליה על בסיס של מוצא עדתי ,צבע עור ,דת ,אמונה וחוסר אמונה .הזכות היתרה ,הניתנת
לעולים יהודים בקבלת אזרחות ישראלית עם כניסתם ארצה ,נובעת מהיות המדינה מדינה יהודית ,בעלת
ייעוד ציוני מוצהר להסיר מהעם היהודי את מארת הגלות ,ולכנס בארץ את פזורי ישראל מכל קצווי תבל.
מעניין ,שדווקא בית המשפט העליון ,השוקד על קיום זכויות היסוד של האזרחים על בסיס של שוויון,
כמוצהר במגילת העצמאות ,הוא שהצדיק שלילת זכותה של רשימה מפלגתית להשתתף בבחירות לכנסת,
מגילת העצמאות ממרחק השנים 201
ובכן ,כיצד חזו המייסדים בעיני רוחם את דמות המדינה שהקימו ,ומה קרה לדמות זו בשלושים ואחת
שנות קיומה? [הדברים נכתבו בשנת ]1979
ההכרזה מחולקת לשני חלקים ראשיים :הקדמה ,הסוקרת בצורה תמציתית מרשימה את ההיסטוריה
של עם ישראל בארץ ישראל ובארצות פזוריו ,את הישגיו הכבירים ,הלאומיים והכלל אנושיים בתחומי
התרבות והמוסר ,את סבלותיו ותלאותיו בכל הזמנים ובזמננו – ומסיימת בהכרזה החשובה מכל ,כי:
"זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם ,עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית" ,זכות
שהוכרה על ידי האומות המאוחדות" ,ואינה ניתנת להפקעה" .אמונה זו בזכות העם היהודי להקים ולקיים
את מדינתו הריבונית במולדתו ההיסטורית נתקיימה במלואה למרות ניסיונות אלימים נשנים וחוזרים מצד
מדינות ערב ,לקעקע את אושיות המדינה ולהעבירה מן העולם.
החלק השני של ההכרזה הוא החלק המעשי ,האופרטיבי והמדיני-אקטואלי .הוא פותח ומכריז ,על דעת
מועצת העם המורכבת מנציגי היישוב העברי בארץ והתנועה הציונית ,כי ביום זה ,שבו מסתיים המנדט
הבריטי על ארץ ישראל ,מוקמת בה המדינה היהודית ,שתיקרא "מדינת ישראל"; ומרגע סיום המנדט,
בחצות הלילה של אותו יום ,יתחילו לפעול מוסדות השלטון של המדינה החדשה .מוסדות אלה ,כאמור,
יהיו זמניים ויפעלו "עד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה ,שתיקבע על
ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ 1-באוקטובר ."1948בכך נקבעה המשכיות השלטון ,ולא נוצר
חלל ריק אף לרגע אחד ,והובטח אופיָם הדמוקרטי של מוסדות השלטון במדינה.
מכאן ואילך ממשיכה ההכרזה וקובעת את דמות המדינה ,כפי שנראתה בעיני מייסדיה מבחינה יהודית,
חברתית ,בינלאומית ויחסי שכנות עם עמי האזור.
השוויון וגבולותיו
"מדינת ישראל" ,נאמר בפסקה הראשית ,הדנה בדמותה היהודית ,האזרחית והחברתית" ,תהא פתוחה
לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות ,תהא מושתתת על יסודות החירות ,הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי
ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת ,גזע ומין; תבטיח חופש דת,
מצפון ,לשון ,חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה
של מגילת האומות המאוחדות".
בתחום הכלכלי כל מה שנאמר בה הוא ,שהמדינה "תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה" .כחוט
השני עוברים בפסקה זו הכוונה והרצון להבטיח שוויון גמור והזדמנות שווה בכל תחומי החיים ,האמונה
והשקפת העולם לתושבי המדינה" ,בלי הבדל דת ,גזע ומין" .לא מדובר כאן רק בשוויון פורמאלי בפני
החוק – זה מובטח ומקוים לכל הדעות – כי אם שוויון של ממש גם בתחום החברתי ,הכלכלי והמדיני .על
אף הטענות והתרעומות ,המושמעות מצד חוגים שונים באוכלוסייה היהודית והערבית ,המדינה ,בתור
שכזו ,על מוסדותיה ושירותיה השונים ,מקיימת הלכה למעשה בתחומים אלה את עקרון השוויון .זכות
בחירה בשלטון המקומי ובכנסת מובטחת לכולם במידה שווה .אין בתחום זה – ולמעשה ,בכל תחום
אחר – שום אפליה על בסיס של מוצא עדתי ,צבע עור ,דת ,אמונה וחוסר אמונה .הזכות היתרה ,הניתנת
לעולים יהודים בקבלת אזרחות ישראלית עם כניסתם ארצה ,נובעת מהיות המדינה מדינה יהודית ,בעלת
ייעוד ציוני מוצהר להסיר מהעם היהודי את מארת הגלות ,ולכנס בארץ את פזורי ישראל מכל קצווי תבל.
מעניין ,שדווקא בית המשפט העליון ,השוקד על קיום זכויות היסוד של האזרחים על בסיס של שוויון,
כמוצהר במגילת העצמאות ,הוא שהצדיק שלילת זכותה של רשימה מפלגתית להשתתף בבחירות לכנסת,
מגילת העצמאות ממרחק השנים 201
