Page 208 - יום שישי הגדול
P. 208
חזון ולא חוק
בזה אני מגיע לעניין משמעותה ותוקפה המשפטי של מגילת העצמאות .הכל מודעים לכך שהמגילה
אינה מהווה חוקה ,בחינת חוק עילאי שחוקי המדינה הרגילים כפופים לו ,שהרי במגילה עצמה נאמר ביחס
למוסדות השלטון הראשונים של המדינה ,שהם יכהנו ויפעלו ,עד אשר אספה מכוננת נבחרת תקבע את
החוקה .ואמנם ,בדיון שהתקיים בישיבה של מועצת העם ,שאישרה את ההכרזה על הקמת המדינה ,השיב
יושב הראש ,דוד בן-גוריון ,למתווכחים על תוכנה ומהותה בדברים הבאים" :אין זאת קונסטיטוציה .תהיה
קונסטיטוציה לחוד ...אנחנו הכנסנו כאן את הדברים היסודיים הנדרשים מ ִאתנו מטעם האו"ם ,ובטוחני
שבחוקה המלאה יהיו הדברים האלה ועוד כהנה וכהנה".
לאמיתו של דבר ,בדונו בהוראות שונות של המגילה ,בית המשפט העליון חיווה לא אחת בפסקנות את
דעתו ,כי זו אינה אף בעלת תוקף של חוק רגיל ,והיא רק "מבטאת את חזון העם ואת ה'אני מאמין' שלו".
בפרשה הנ"ל של הזוגות ,שביקשו מבית המשפט להכיר בהם כנשואים על סמך טקס אזרחי שערכו בפני
שני עדים ,לאחר שחזרתי בפסק דיני על ההלכה הפסוקה ,שהמגילה איננה בגדר חוקה שחוקי המדינה
כפופים לו ,המשכתי והסברתי לאמור" :תוקפה המשפטי [של מגילת העצמאות] הוא בכך ,שיש לפרש כל
הוראת חוק לאורה ,ועד כמה שאפשר בהתאמה עם עקרונותיה המנחים ,ולא בניגוד להם .ברם ,כאשר
קיימת הוראת חוק מפורשת של הכנסת ,שאינה משאירה מקום לשום ספק ,יש ללכת על פיה ,הגם שאינה
עולה בקנה אחד עם העקרונות שבהכרזת העצמאות" .בהתאם לכך נאמר שם ,כי חוק המדינה ,אשר מסר
את ענייני הנישואין והגירושין של יהודים בישראל ,אזרחי המדינה או תושביה ,לשיפוטם של בתי הדין
הרבניים ,והורה שנישואין וגירושין כאלה ייערכו לפי דין תורה ,עדיף על עקרון חופש המצפון ,כשם שכל
הוראת חוק מפורשת אחרת גוברת על כל דבר אחר האמור בהכרזת העצמאות".
אכן ,יש הסוברים ,כמו פרופסור בנימין אקצין – במאמרו המאלף ,הדן בהכרזה על הקמת מדינת
ישראל ,שפורסם בספר היובל לפנחס רוזן (עמוד 52ואילך) – כי חלק מסוים מן ההכרזה ,המתחיל במילים
"אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל" ועד המילים "אשר תיקרא בשם ישראל",
מכיל הוראות אופרטיביות ומחייבות ,ואף שאינן בגדר של חוק ,הרי שיש להן "ערך של חוק" הכוונה היא
לשלוש ההוראות הבאות:
א .הקמת המדינה
ב .קביעת שם המדינה
ג .קביעת זהותן והרכבן של הרשויות המרכזיות במדינה ,וקביעת המועד של תחילת פעולתן
לדעת פרופסור אקצין ,אין בכך סתירה לפסיקת בית המשפט העליון בדבר אופיָה ותוקפה המשפטי
המוגבל של מגילת העצמאות ,כי כל המקרים ,שהגיעו לבית המשפט ,סובבו על החלק ההצהרתי של
ההכרזה ,שלא התיימר לקבוע נורמות משפטיות מחייבות .אין לשלול דעה זו של פרופסור אקצין מכל
וכל ,ותימוכין מסוימים בה אפשר למצוא בפסק הדין הראשון של בית המשפט העליון בנושא זה .אף כי
בית המשפט לא קיבל את הטענה ,כי ההכרזה כלולה בהגדרה של "חוק" ,הרי שקיבל את הטענה הנגדית,
כי "ההכרזה באה רק לשם קביעת העובדה של ייסוד המדינה והקמתה לצורך הכרתה על ידי החוק
הבינלאומי".
בהמשך מופיעה האמרה המפורסמת ,שהמגילה "מבטאת חזון העם ואת ה"אני מאמין" שלו ,אבל אין
בה משום חוק קונסטיטוציוני ,הפוסק הלכה למעשה בדבר קיום פקודות וחוקים שונים ,או ביטולם" .ועוד
נאמר שם" :המוסד ,אשר הוסמך זמנית לחוקק חוקים ,הוא מועצת המדינה הזמנית ,שהוקמה עם ההכרזה
להקמת המדינה" .על יסוד דברים אלה ,סבורני שצדק פרופסור אקצין בדעתו הנ"ל ,שאליה הצטרף גם
פרופסור אמנון רובינשטיין בספרו על המשפט הקונסטיטוציוני במדינת ישראל.
206יום שישי הגדול
בזה אני מגיע לעניין משמעותה ותוקפה המשפטי של מגילת העצמאות .הכל מודעים לכך שהמגילה
אינה מהווה חוקה ,בחינת חוק עילאי שחוקי המדינה הרגילים כפופים לו ,שהרי במגילה עצמה נאמר ביחס
למוסדות השלטון הראשונים של המדינה ,שהם יכהנו ויפעלו ,עד אשר אספה מכוננת נבחרת תקבע את
החוקה .ואמנם ,בדיון שהתקיים בישיבה של מועצת העם ,שאישרה את ההכרזה על הקמת המדינה ,השיב
יושב הראש ,דוד בן-גוריון ,למתווכחים על תוכנה ומהותה בדברים הבאים" :אין זאת קונסטיטוציה .תהיה
קונסטיטוציה לחוד ...אנחנו הכנסנו כאן את הדברים היסודיים הנדרשים מ ִאתנו מטעם האו"ם ,ובטוחני
שבחוקה המלאה יהיו הדברים האלה ועוד כהנה וכהנה".
לאמיתו של דבר ,בדונו בהוראות שונות של המגילה ,בית המשפט העליון חיווה לא אחת בפסקנות את
דעתו ,כי זו אינה אף בעלת תוקף של חוק רגיל ,והיא רק "מבטאת את חזון העם ואת ה'אני מאמין' שלו".
בפרשה הנ"ל של הזוגות ,שביקשו מבית המשפט להכיר בהם כנשואים על סמך טקס אזרחי שערכו בפני
שני עדים ,לאחר שחזרתי בפסק דיני על ההלכה הפסוקה ,שהמגילה איננה בגדר חוקה שחוקי המדינה
כפופים לו ,המשכתי והסברתי לאמור" :תוקפה המשפטי [של מגילת העצמאות] הוא בכך ,שיש לפרש כל
הוראת חוק לאורה ,ועד כמה שאפשר בהתאמה עם עקרונותיה המנחים ,ולא בניגוד להם .ברם ,כאשר
קיימת הוראת חוק מפורשת של הכנסת ,שאינה משאירה מקום לשום ספק ,יש ללכת על פיה ,הגם שאינה
עולה בקנה אחד עם העקרונות שבהכרזת העצמאות" .בהתאם לכך נאמר שם ,כי חוק המדינה ,אשר מסר
את ענייני הנישואין והגירושין של יהודים בישראל ,אזרחי המדינה או תושביה ,לשיפוטם של בתי הדין
הרבניים ,והורה שנישואין וגירושין כאלה ייערכו לפי דין תורה ,עדיף על עקרון חופש המצפון ,כשם שכל
הוראת חוק מפורשת אחרת גוברת על כל דבר אחר האמור בהכרזת העצמאות".
אכן ,יש הסוברים ,כמו פרופסור בנימין אקצין – במאמרו המאלף ,הדן בהכרזה על הקמת מדינת
ישראל ,שפורסם בספר היובל לפנחס רוזן (עמוד 52ואילך) – כי חלק מסוים מן ההכרזה ,המתחיל במילים
"אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל" ועד המילים "אשר תיקרא בשם ישראל",
מכיל הוראות אופרטיביות ומחייבות ,ואף שאינן בגדר של חוק ,הרי שיש להן "ערך של חוק" הכוונה היא
לשלוש ההוראות הבאות:
א .הקמת המדינה
ב .קביעת שם המדינה
ג .קביעת זהותן והרכבן של הרשויות המרכזיות במדינה ,וקביעת המועד של תחילת פעולתן
לדעת פרופסור אקצין ,אין בכך סתירה לפסיקת בית המשפט העליון בדבר אופיָה ותוקפה המשפטי
המוגבל של מגילת העצמאות ,כי כל המקרים ,שהגיעו לבית המשפט ,סובבו על החלק ההצהרתי של
ההכרזה ,שלא התיימר לקבוע נורמות משפטיות מחייבות .אין לשלול דעה זו של פרופסור אקצין מכל
וכל ,ותימוכין מסוימים בה אפשר למצוא בפסק הדין הראשון של בית המשפט העליון בנושא זה .אף כי
בית המשפט לא קיבל את הטענה ,כי ההכרזה כלולה בהגדרה של "חוק" ,הרי שקיבל את הטענה הנגדית,
כי "ההכרזה באה רק לשם קביעת העובדה של ייסוד המדינה והקמתה לצורך הכרתה על ידי החוק
הבינלאומי".
בהמשך מופיעה האמרה המפורסמת ,שהמגילה "מבטאת חזון העם ואת ה"אני מאמין" שלו ,אבל אין
בה משום חוק קונסטיטוציוני ,הפוסק הלכה למעשה בדבר קיום פקודות וחוקים שונים ,או ביטולם" .ועוד
נאמר שם" :המוסד ,אשר הוסמך זמנית לחוקק חוקים ,הוא מועצת המדינה הזמנית ,שהוקמה עם ההכרזה
להקמת המדינה" .על יסוד דברים אלה ,סבורני שצדק פרופסור אקצין בדעתו הנ"ל ,שאליה הצטרף גם
פרופסור אמנון רובינשטיין בספרו על המשפט הקונסטיטוציוני במדינת ישראל.
206יום שישי הגדול
