Page 208 - יום שישי הגדול
P. 208
‫חזון ולא חוק‬

‫בזה אני מגיע לעניין משמעותה ותוקפה המשפטי של מגילת העצמאות‪ .‬הכל מודעים לכך שהמגילה‬
‫אינה מהווה חוקה‪ ,‬בחינת חוק עילאי שחוקי המדינה הרגילים כפופים לו‪ ,‬שהרי במגילה עצמה נאמר ביחס‬
‫למוסדות השלטון הראשונים של המדינה‪ ,‬שהם יכהנו ויפעלו‪ ,‬עד אשר אספה מכוננת נבחרת תקבע את‬
‫החוקה‪ .‬ואמנם‪ ,‬בדיון שהתקיים בישיבה של מועצת העם‪ ,‬שאישרה את ההכרזה על הקמת המדינה‪ ,‬השיב‬
‫יושב הראש‪ ,‬דוד בן‪-‬גוריון‪ ,‬למתווכחים על תוכנה ומהותה בדברים הבאים‪" :‬אין זאת קונסטיטוציה‪ .‬תהיה‬
‫קונסטיטוציה לחוד‪ ...‬אנחנו הכנסנו כאן את הדברים היסודיים הנדרשים מ ִאתנו מטעם האו"ם‪ ,‬ובטוחני‬

‫שבחוקה המלאה יהיו הדברים האלה ועוד כהנה וכהנה"‪.‬‬
‫לאמיתו של דבר‪ ,‬בדונו בהוראות שונות של המגילה‪ ,‬בית המשפט העליון חיווה לא אחת בפסקנות את‬
‫דעתו‪ ,‬כי זו אינה אף בעלת תוקף של חוק רגיל‪ ,‬והיא רק "מבטאת את חזון העם ואת ה'אני מאמין' שלו"‪.‬‬
‫בפרשה הנ"ל של הזוגות‪ ,‬שביקשו מבית המשפט להכיר בהם כנשואים על סמך טקס אזרחי שערכו בפני‬
‫שני עדים‪ ,‬לאחר שחזרתי בפסק דיני על ההלכה הפסוקה‪ ,‬שהמגילה איננה בגדר חוקה שחוקי המדינה‬
‫כפופים לו‪ ,‬המשכתי והסברתי לאמור‪" :‬תוקפה המשפטי [של מגילת העצמאות] הוא בכך‪ ,‬שיש לפרש כל‬
‫הוראת חוק לאורה‪ ,‬ועד כמה שאפשר בהתאמה עם עקרונותיה המנחים‪ ,‬ולא בניגוד להם‪ .‬ברם‪ ,‬כאשר‬
‫קיימת הוראת חוק מפורשת של הכנסת‪ ,‬שאינה משאירה מקום לשום ספק‪ ,‬יש ללכת על פיה‪ ,‬הגם שאינה‬
‫עולה בקנה אחד עם העקרונות שבהכרזת העצמאות"‪ .‬בהתאם לכך נאמר שם‪ ,‬כי חוק המדינה‪ ,‬אשר מסר‬
‫את ענייני הנישואין והגירושין של יהודים בישראל‪ ,‬אזרחי המדינה או תושביה‪ ,‬לשיפוטם של בתי הדין‬
‫הרבניים‪ ,‬והורה שנישואין וגירושין כאלה ייערכו לפי דין תורה‪ ,‬עדיף על עקרון חופש המצפון‪ ,‬כשם שכל‬

‫הוראת חוק מפורשת אחרת גוברת על כל דבר אחר האמור בהכרזת העצמאות"‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬יש הסוברים‪ ,‬כמו פרופסור בנימין אקצין – במאמרו המאלף‪ ,‬הדן בהכרזה על הקמת מדינת‬
‫ישראל‪ ,‬שפורסם בספר היובל לפנחס רוזן (עמוד ‪ 52‬ואילך) – כי חלק מסוים מן ההכרזה‪ ,‬המתחיל במילים‬
‫"אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל" ועד המילים "אשר תיקרא בשם ישראל"‪,‬‬
‫מכיל הוראות אופרטיביות ומחייבות‪ ,‬ואף שאינן בגדר של חוק‪ ,‬הרי שיש להן "ערך של חוק" הכוונה היא‬

‫לשלוש ההוראות הבאות‪:‬‬

‫א‪ .‬הקמת המדינה‬
‫ב‪ .‬קביעת שם המדינה‬
‫ג‪ .‬קביעת זהותן והרכבן של הרשויות המרכזיות במדינה‪ ,‬וקביעת המועד של תחילת פעולתן‬

‫לדעת פרופסור אקצין‪ ,‬אין בכך סתירה לפסיקת בית המשפט העליון בדבר אופיָה ותוקפה המשפטי‬
‫המוגבל של מגילת העצמאות‪ ,‬כי כל המקרים‪ ,‬שהגיעו לבית המשפט‪ ,‬סובבו על החלק ההצהרתי של‬
‫ההכרזה‪ ,‬שלא התיימר לקבוע נורמות משפטיות מחייבות‪ .‬אין לשלול דעה זו של פרופסור אקצין מכל‬
‫וכל‪ ,‬ותימוכין מסוימים בה אפשר למצוא בפסק הדין הראשון של בית המשפט העליון בנושא זה‪ .‬אף כי‬
‫בית המשפט לא קיבל את הטענה‪ ,‬כי ההכרזה כלולה בהגדרה של "חוק"‪ ,‬הרי שקיבל את הטענה הנגדית‪,‬‬
‫כי "ההכרזה באה רק לשם קביעת העובדה של ייסוד המדינה והקמתה לצורך הכרתה על ידי החוק‬

‫הבינלאומי"‪.‬‬
‫בהמשך מופיעה האמרה המפורסמת‪ ,‬שהמגילה "מבטאת חזון העם ואת ה"אני מאמין" שלו‪ ,‬אבל אין‬
‫בה משום חוק קונסטיטוציוני‪ ,‬הפוסק הלכה למעשה בדבר קיום פקודות וחוקים שונים‪ ,‬או ביטולם"‪ .‬ועוד‬
‫נאמר שם‪" :‬המוסד‪ ,‬אשר הוסמך זמנית לחוקק חוקים‪ ,‬הוא מועצת המדינה הזמנית‪ ,‬שהוקמה עם ההכרזה‬
‫להקמת המדינה"‪ .‬על יסוד דברים אלה‪ ,‬סבורני שצדק פרופסור אקצין בדעתו הנ"ל‪ ,‬שאליה הצטרף גם‬

‫פרופסור אמנון רובינשטיין בספרו על המשפט הקונסטיטוציוני במדינת ישראל‪.‬‬

‫‪ 206‬יום שישי הגדול‬
   203   204   205   206   207   208   209   210   211   212   213