Page 207 - יום שישי הגדול

‫לא זכתה לתגובה חיובית‪ ,‬כשם שהקריאה למדינות ערב השכנות לקבל את יד השלום והשכנות הטובה‬
‫המושטת להם על ידי מדינת ישראל נענתה ביציאה למלחמה עליה‪ ,‬בניסיון להחניקה ולחסלה באיבה‪.‬‬
‫מצד מייסדי המדינה היו קריאות אלה כנות ואמיתיות‪ .‬הם ביקשו‪ ,‬שיינתן ליישוב היהודי ולעם היהודי‬
‫להקים ולבנות את המדינה היהודית‪ ,‬תוך שיתוף פעולה ועזרה הדדית עם בני העם הערבי‪ ,‬תושבי המדינה‬
‫ומדינות ערב השכנות‪ ,‬לקידומו ולפיתוחו של המזרח התיכון כולו‪ .‬אך עד לזמן האחרון היו ונשארו‬
‫קריאות אלה קולות קוראים במדבר‪ ,‬ותחת זאת קמו עלינו לכלותנו‪ .‬גם לאחר המפנה‪ ,‬שחל כעת ביחסינו‬
‫עם מצרים‪ ,‬עדיין שאיפתם ורצונם של שאר מדינות ערב ושל ארגוני המחבלים נשארו כשהיו – לחסל‬
‫את המדינה היהודית ולהקים תחתיה ועל חורבותיה מדינה ערבית פלשתינאית בכל שטחה של ארץ‪-‬‬
‫ישראל‪ .‬האיבה והשטנה למדינתנו וההתנגדות לעצם קיומה עודן מכוונות את מעשיהם וצעדיהם עד‬

‫עצם היום הזה‪.‬‬

‫הקשרים עם העם היהודי‬

‫ולבסוף‪ ,‬פונה מגילת העצמאות אל העם היהודי בכל התפוצות בקריאה נרגשת "להתלכד סביב היישוב‬
‫בעלייה ובבנייה ולעמוד לימינה במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל"‪ .‬אם גם‬
‫הקריאה לעלייה ולבנייה לא נענתה במידה מספקת – שכן לאחר העלייה ההמונית של השנים הראשונות‬
‫לקיום המדינה‪ ,‬שהביאה לחיסול הגלויות במדינות ערב‪ ,‬ירדה ונתדלדלה העלייה – הרי שהעם היהודי‬
‫בתפוצות היה‪ ,‬הינו ובלי ספק ימשיך להיות הידיד הנאמן והמסור למדינה‪ .‬יהודי התפוצות הגישו ומגישים‬
‫עזרה חומרית לבניינה‪ ,‬תמיכה מדינית ומוסרית במערכותיה המדיניות ומשאבי כסף וכוח אדם בשעות‬

‫חירום ומלחמה‪.‬‬

‫המציאות שלא נחזתה‬

‫בסיכום‪ ,‬ניתן לומר כי בדרך כלל – להוציא‪ ,‬בעיקר‪ ,‬את היחסים עם ערביי ארץ ישראל ומדינות ערב –‬
‫עמדה מגילת העצמאות במבחן אחר התוכניות‪ ,‬האמונות והיסודות שהונחו בה‪.‬‬

‫המייסדים‪ ,‬כותבי מגילת העצמאות‪ ,‬לא נתנו כלל את דעתם על יחסי אנוש תקינים‪ ,‬הגינות וכבוד‬
‫הדדי של אזרחי המדינה בינם לבין עצמם וכלפי רשויות המדינה‪ .‬הם‪ ,‬כנראה‪ ,‬ראו את החברה העתידה‬
‫בישראל בדמותו הטובה‪ ,‬העמלה והחלוצית של היישוב החדש בארץ בשחר ימיו‪ ,‬אם לא טובה הימנה‪ .‬את‬
‫העם במדינה הם ראו כעם סגולה‪ ,‬בעל נכסי תרבות כבירים‪ ,‬המקרין מאורו על הגויים‪ ,‬עמי העולם‪ .‬הם‬
‫ודאי שלא צפו את הדרגה הגבוהה של המצוקה‪ ,‬העזובה והעבריינות הפלילית הענפה‪ ,‬הקיימות במדינה‬
‫שלושה עשורים בלבד אחרי תקומתה‪ ,‬ועושות שמות בעיקר בנפשות הדור הצעיר והנוער‪ .‬הם ודאי שלא‬
‫תיארו לעצמם את הרדיפה אחר החומרנות והריצה אחר התעשרות קלה‪ ,‬גם בדרכים לא חוקיות‪ ,‬שחלק‬
‫נכבד של הציבור בישראל נתון בהן‪ .‬גם ניתן לשער‪ ,‬שהם לא חשבו על המידה הגדולה של אי‪-‬כיבוד‬
‫חוקי המדינה שהקימו‪ ,‬המאפיינת כל כך את בני הציבור הנוכחי בישראל‪ .‬המייסדים ודאי שגם לא העלו‬
‫על דעתם את הלא‪-‬אכפתיות‪ ,‬השאננות והזלזול באזרחים‪ ,‬ואף השחיתות החומרית והמוסרית‪ ,‬הפוקדים‬
‫כיום חלקים לא מעטים של משרתי הציבור‪ .‬דברים אלה ואחרים כמותם הם המהווים את בעייתה הפנימית‬
‫הגדולה של המדינה בזמננו‪ ,‬והיא חייבת להתמודד ִאתה כדי להבטיח את קיומה התקין בעתיד ומילוי‬

‫ייעודה ההיסטורי‪.‬‬
‫יתר הדברים‪ ,‬המכונסים במגילת העצמאות של המדינה‪ ,‬קיימים פחות או יותר‪ ,‬וגם עתידם – כך יש‬

‫לקוות – מובטח‪.‬‬

‫מגילת העצמאות ממרחק השנים ‪205‬‬