Page 212 - יום שישי הגדול
P. 212
לכך שכתוצאה ממנו ייגרם סיכון לשלומו של
הציבור .בית המשפט התלבט בין שני הפירושים
האפשריים ,והעדיף את זה האחרון ,שלפיו יוכל
שר הפנים להורות על סגירתו של עיתון ,רק
אם נראה שהפרסום נושא בחובו סכנה ממשית,
"קרובה לוודאי" ,לסיכון שלום הציבור (למשל,
פרסום המעודד מעשי אלימות וטרור) .לאור
אימוצו של מבחן "הוודאות הקרובה" ביטל בג"צ
את החלטת שר הפנים.
מדוע העדיף בית המשפט העליון את
הפרשנות הליברלית הזאת ,המכירה בערכו
הציבורי הגבוה והחשוב של חופש העיתונות? בגין
העובדה שמדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית,
ובמדינה כזו ראוי לייחס לחופש הביטוי חשיבות
רבה .את עובדת היותנו מדינה דמוקרטית הסיק
בית המשפט בעיקר מן האמור בחלק השלישי של
הכרזת העצמאות .השופט ,ד"ר שמעון אגרנט,
מי שהיה לימים נשיאו השלישי של בית המשפט
העליון ,אמר בפסק דין "קול העם" דברים ,שהקנו
להכרזת העצמאות חשיבות רבה ככלי עזר פרשני,
שלאורו מפרש בית המשפט חוקים ,שהם בעלי
תוקף במדינה ,ואשר ניתנים לפירושים שונים.
וכך כתב:
הדברים שהוצהרו בהכרזת העצמאות
-ובפרט בדבר השתתת המדינה "על
יסודות החירות" והבטחת חופש המצפון
-פירושם כי ישראל היא מדינה השוחרת
חופש .אומנם ,ההכרזה אין בה משום חוק
קונסטיטוציוני ,הפוסק הלכה למעשה בדבר
קיום פקודות וחוקים שונים או ביטולם ,אך
אם היא מבטאת את חזון העם ואת ה"אני
מאמין" שלו ,מחובתנו לשים את לבנו
לדברים שהוצהרו בה ,בשעה שאנו באים
לפרש ולתת מובן לחוקי המדינה ,לרבות
הוראות חוק ,שהותקנו בתקופת המנדט
ואומצו על ידי המדינה לאחר הקמתה,
דרך הצינור של סעיף 11לפקודת סדרי
השלטון והמשפט ,תש"ח .1948-הלוא זו
אכסיומה ידועה ,שאת המשפט של עם
ישראל יש ללמוד באספקלריה של מערכת
החיים הלאומיים שלו.
210יום שישי הגדול
הציבור .בית המשפט התלבט בין שני הפירושים
האפשריים ,והעדיף את זה האחרון ,שלפיו יוכל
שר הפנים להורות על סגירתו של עיתון ,רק
אם נראה שהפרסום נושא בחובו סכנה ממשית,
"קרובה לוודאי" ,לסיכון שלום הציבור (למשל,
פרסום המעודד מעשי אלימות וטרור) .לאור
אימוצו של מבחן "הוודאות הקרובה" ביטל בג"צ
את החלטת שר הפנים.
מדוע העדיף בית המשפט העליון את
הפרשנות הליברלית הזאת ,המכירה בערכו
הציבורי הגבוה והחשוב של חופש העיתונות? בגין
העובדה שמדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית,
ובמדינה כזו ראוי לייחס לחופש הביטוי חשיבות
רבה .את עובדת היותנו מדינה דמוקרטית הסיק
בית המשפט בעיקר מן האמור בחלק השלישי של
הכרזת העצמאות .השופט ,ד"ר שמעון אגרנט,
מי שהיה לימים נשיאו השלישי של בית המשפט
העליון ,אמר בפסק דין "קול העם" דברים ,שהקנו
להכרזת העצמאות חשיבות רבה ככלי עזר פרשני,
שלאורו מפרש בית המשפט חוקים ,שהם בעלי
תוקף במדינה ,ואשר ניתנים לפירושים שונים.
וכך כתב:
הדברים שהוצהרו בהכרזת העצמאות
-ובפרט בדבר השתתת המדינה "על
יסודות החירות" והבטחת חופש המצפון
-פירושם כי ישראל היא מדינה השוחרת
חופש .אומנם ,ההכרזה אין בה משום חוק
קונסטיטוציוני ,הפוסק הלכה למעשה בדבר
קיום פקודות וחוקים שונים או ביטולם ,אך
אם היא מבטאת את חזון העם ואת ה"אני
מאמין" שלו ,מחובתנו לשים את לבנו
לדברים שהוצהרו בה ,בשעה שאנו באים
לפרש ולתת מובן לחוקי המדינה ,לרבות
הוראות חוק ,שהותקנו בתקופת המנדט
ואומצו על ידי המדינה לאחר הקמתה,
דרך הצינור של סעיף 11לפקודת סדרי
השלטון והמשפט ,תש"ח .1948-הלוא זו
אכסיומה ידועה ,שאת המשפט של עם
ישראל יש ללמוד באספקלריה של מערכת
החיים הלאומיים שלו.
210יום שישי הגדול