Page 212 - יום שישי הגדול
P. 212
לכך שכתוצאה ממנו ייגרם סיכון לשלומו של‬
‫הציבור‪ .‬בית המשפט התלבט בין שני הפירושים‬
‫האפשריים‪ ,‬והעדיף את זה האחרון‪ ,‬שלפיו יוכל‬
‫שר הפנים להורות על סגירתו של עיתון‪ ,‬רק‬
‫אם נראה שהפרסום נושא בחובו סכנה ממשית‪,‬‬
‫"קרובה לוודאי"‪ ,‬לסיכון שלום הציבור (למשל‪,‬‬
‫פרסום המעודד מעשי אלימות וטרור)‪ .‬לאור‬
‫אימוצו של מבחן "הוודאות הקרובה" ביטל בג"צ‬

‫את החלטת שר הפנים‪.‬‬
‫מדוע העדיף בית המשפט העליון את‬
‫הפרשנות הליברלית הזאת‪ ,‬המכירה בערכו‬
‫הציבורי הגבוה והחשוב של חופש העיתונות? בגין‬
‫העובדה שמדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית‪,‬‬
‫ובמדינה כזו ראוי לייחס לחופש הביטוי חשיבות‬
‫רבה‪ .‬את עובדת היותנו מדינה דמוקרטית הסיק‬
‫בית המשפט בעיקר מן האמור בחלק השלישי של‬
‫הכרזת העצמאות‪ .‬השופט‪ ,‬ד"ר שמעון אגרנט‪,‬‬
‫מי שהיה לימים נשיאו השלישי של בית המשפט‬
‫העליון‪ ,‬אמר בפסק דין "קול העם" דברים‪ ,‬שהקנו‬
‫להכרזת העצמאות חשיבות רבה ככלי עזר פרשני‪,‬‬
‫שלאורו מפרש בית המשפט חוקים‪ ,‬שהם בעלי‬
‫תוקף במדינה‪ ,‬ואשר ניתנים לפירושים שונים‪.‬‬

‫וכך כתב‪:‬‬
‫הדברים שהוצהרו בהכרזת העצמאות‬
‫‪ -‬ובפרט בדבר השתתת המדינה "על‬
‫יסודות החירות" והבטחת חופש המצפון‬
‫‪ -‬פירושם כי ישראל היא מדינה השוחרת‬
‫חופש‪ .‬אומנם‪ ,‬ההכרזה אין בה משום חוק‬
‫קונסטיטוציוני‪ ,‬הפוסק הלכה למעשה בדבר‬
‫קיום פקודות וחוקים שונים או ביטולם‪ ,‬אך‬
‫אם היא מבטאת את חזון העם ואת ה"אני‬
‫מאמין" שלו‪ ,‬מחובתנו לשים את לבנו‬
‫לדברים שהוצהרו בה‪ ,‬בשעה שאנו באים‬
‫לפרש ולתת מובן לחוקי המדינה‪ ,‬לרבות‬
‫הוראות חוק‪ ,‬שהותקנו בתקופת המנדט‬
‫ואומצו על ידי המדינה לאחר הקמתה‪,‬‬
‫דרך הצינור של סעיף ‪ 11‬לפקודת סדרי‬
‫השלטון והמשפט‪ ,‬תש"ח‪ .1948-‬הלוא זו‬
‫אכסיומה ידועה‪ ,‬שאת המשפט של עם‬
‫ישראל יש ללמוד באספקלריה של מערכת‬

‫החיים הלאומיים שלו‪.‬‬

‫‪ 210‬יום שישי הגדול‬
   207   208   209   210   211   212   213   214   215   216   217