Page 209 - יום שישי הגדול
P. 209
הנה כי כן ,אף שמגילת העצמאות בכללותה אינה בגדר של חוק במובן הרגיל של המילה ,לא כל
שכן שאיננה בבחינת חוקת יסוד של המדינה ,שהחוקים הרגילים ומעשי הממשל כפופים לה .הוראות
מסוימות שבה ,הקובעות את דבר הקמת המדינה ואת מוסדות השלטון הראשונים שלה ,זהותם ,הרכבם
וסמכויותיהם טמון בהן "ערך של חוק" ,והן בעלות תוקף מחייב.
סקירה חודשית ,ירחון קציני צה"ל ,5-4 ,מאי 1979
מעמדה של הכרזת העצמאות
תשע שנים לאחר שפורסם מאמרו של שופט בית המשפט העליון צבי ברנזון ,הוסיף המשפטן
פרופ' זאב סגל נדבכים נוספים של פרשנות בנושא
זאב סגל
ביום שישי ,ה' באייר תש"ח 14 ,במאי ,1948נתקבצו אל אולם המוזיאון שבשדרות רוטשילד בתל
אביב חברי מועצת העם ,נציגי היישוב העברי והתנועה הציונית .דוד בן-גוריון קרא באוזניהם את המסמך,
שעליו נתבקשו לחתום :ההכרזה על הקמת מדינת ישראל ,היא "הכרזת העצמאות" .את הישיבה ההיסטורית
והקצרה סיים ראש הממשלה המיועד במילים" :קמה מדינת ישראל" .המדינה הייתה לעובדה קיימת.
הכרזת העצמאות של מדינת ישראל נמנית עם אותו סוג של מסמכים היסטוריים ,כגון הכרזת העצמאות
של ארצות הברית והכרזת זכויות האדם והאזרח בצרפת ,שנוצרו כביטוי להתעוררות חברתית ,ואצלנו גם
כביטוי להגשמת חלום דורות .אלא שהמסמך החגיגי הזה לא נועד רק לבטא את הגשמת החזון ואת ה"אני
מאמין" של החותמים עליו .הוא נועד גם לקבוע עובדה בעלת משמעות חברתית משפטית של ממש.
ההכרזה היא זו שיצרה את המדינה ,בבחינת יוצר "יש מאין" .בה ניתן לראות את המקור הראשוני לקיום
המדינה ,המהווה את אבן הפינה לכל מבנה המדינה .נכונותו של היישוב היהודי בארץ לקבל על עצמו את
עולה של ההכרזה ואת עולן של אותן נורמות משפטיות ,שקבעו מוסדות המדינה שהוקמו על פי ההכרזה,
היא המאפשרת לנו לומר שמדינת ישראל הוקמה עם מתן ההכרזה .ההכרזה היא שמהווה את "הנורמה
הבסיסית" של המשפט הישראלי .החובה לציית כיום לחוקי הכנסת ,שהיא מעיקרו של עקרון שלטון החוק
במדינת ישראל ,יסודה באותה חובת ציות ,שנוצרה על פי ההכרזה ,לצוויה של "מועצת המדינה הזמנית",
שהיא ראשיתה של הכנסת.
מהו ,למעשה ,התהליך שנוצר על פי ההכרזה ואשר הביא להקמתה של מדינת ישראל?
חברי מועצת העם ,נציגי היישוב העברי והתנועה הציונית ,הכריזו על יצירתה של מערכת שלטונית
משפטית חדשה ,שנועדה לפעול מרגע סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל ,בחצות הלילה ,אור ליום שבת,
מגילת העצמאות ממרחק השנים 207
שכן שאיננה בבחינת חוקת יסוד של המדינה ,שהחוקים הרגילים ומעשי הממשל כפופים לה .הוראות
מסוימות שבה ,הקובעות את דבר הקמת המדינה ואת מוסדות השלטון הראשונים שלה ,זהותם ,הרכבם
וסמכויותיהם טמון בהן "ערך של חוק" ,והן בעלות תוקף מחייב.
סקירה חודשית ,ירחון קציני צה"ל ,5-4 ,מאי 1979
מעמדה של הכרזת העצמאות
תשע שנים לאחר שפורסם מאמרו של שופט בית המשפט העליון צבי ברנזון ,הוסיף המשפטן
פרופ' זאב סגל נדבכים נוספים של פרשנות בנושא
זאב סגל
ביום שישי ,ה' באייר תש"ח 14 ,במאי ,1948נתקבצו אל אולם המוזיאון שבשדרות רוטשילד בתל
אביב חברי מועצת העם ,נציגי היישוב העברי והתנועה הציונית .דוד בן-גוריון קרא באוזניהם את המסמך,
שעליו נתבקשו לחתום :ההכרזה על הקמת מדינת ישראל ,היא "הכרזת העצמאות" .את הישיבה ההיסטורית
והקצרה סיים ראש הממשלה המיועד במילים" :קמה מדינת ישראל" .המדינה הייתה לעובדה קיימת.
הכרזת העצמאות של מדינת ישראל נמנית עם אותו סוג של מסמכים היסטוריים ,כגון הכרזת העצמאות
של ארצות הברית והכרזת זכויות האדם והאזרח בצרפת ,שנוצרו כביטוי להתעוררות חברתית ,ואצלנו גם
כביטוי להגשמת חלום דורות .אלא שהמסמך החגיגי הזה לא נועד רק לבטא את הגשמת החזון ואת ה"אני
מאמין" של החותמים עליו .הוא נועד גם לקבוע עובדה בעלת משמעות חברתית משפטית של ממש.
ההכרזה היא זו שיצרה את המדינה ,בבחינת יוצר "יש מאין" .בה ניתן לראות את המקור הראשוני לקיום
המדינה ,המהווה את אבן הפינה לכל מבנה המדינה .נכונותו של היישוב היהודי בארץ לקבל על עצמו את
עולה של ההכרזה ואת עולן של אותן נורמות משפטיות ,שקבעו מוסדות המדינה שהוקמו על פי ההכרזה,
היא המאפשרת לנו לומר שמדינת ישראל הוקמה עם מתן ההכרזה .ההכרזה היא שמהווה את "הנורמה
הבסיסית" של המשפט הישראלי .החובה לציית כיום לחוקי הכנסת ,שהיא מעיקרו של עקרון שלטון החוק
במדינת ישראל ,יסודה באותה חובת ציות ,שנוצרה על פי ההכרזה ,לצוויה של "מועצת המדינה הזמנית",
שהיא ראשיתה של הכנסת.
מהו ,למעשה ,התהליך שנוצר על פי ההכרזה ואשר הביא להקמתה של מדינת ישראל?
חברי מועצת העם ,נציגי היישוב העברי והתנועה הציונית ,הכריזו על יצירתה של מערכת שלטונית
משפטית חדשה ,שנועדה לפעול מרגע סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל ,בחצות הלילה ,אור ליום שבת,
מגילת העצמאות ממרחק השנים 207
