Page 210 - יום שישי הגדול
P. 210
15במאי .1948מועצת העם ,גוף שהיה משולל ,למעשה ,אופי רשמי ממלכתי ,הסמיך את עצמו לשמש
כ"מועצת מדינה זמנית" ,האמורה לעמוד בראשותה של מדינה חדשה .התיימרות זו להקים מדינה הייתה
יכולה להישאר בגדר רצון בלבד ,אלמלא נוסף עליה הקריטריון של אפקטיביות חברתית .הימים שלאחר
מכן הם שהוכיחו את האפקטיביות של ההכרזה ,הלכה למעשה ,וזו התבטאה בהסכמה החברתית של
הציבור במדינת ישראל לקבל על עצמו את הוראותיה של "מועצת המדינה הזמנית" .בכך קיבלה המועצה
אופי רשמי שלטוני ,והוברר כלפי עם ועולם ,שמדינה חדשה יצאה לדרך.
את ההכרזה אנו מחלקים ,מבחינת תוכנה ,לשלושה חלקים .החלק המרכזי שבה הוא החלק השני,
הפותח במשפט "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל" ,והמסתיים במשפט "אשר
ייקרא בשם ישראל" .בשורות ספורות ,המהוות את החלק השני ,אמרה ההכרזה דברים חשובים מאוד,
שיש להם משמעות משפטית מחייבת :נקבעה עובדת הקמת המדינה; נקבע שם המדינה ("אשר תיקרא
בשם ישראל"); נקבעה זהותן של רשויות המדינה המרכזיות -מועצת המדינה הזמנית והממשלה הזמנית.
קביעת עובדת הקמתה של המדינה היה בה כדי להבהיר ,שהמדינה החדשה תראה את עצמה רשאית
לתבוע מכל גוף או אדם לציית להוראותיהם של מוסדותיה .באשר למוסדות המדינה ,היה ברור מן ההכרזה
בחלקה זה ,שהמוסד העליון במדינה הוא "מועצת המדינה הזמנית" ,וזאת בטרם ייערכו בחירות לאסיפה
המכוננת ,שאמורה הייתה לתפוס את מקומה של המועצה הזמנית .מעמד עליון זה הובהר מהכרזתה
הראשונה של מועצת המדינה הזמנית (הידועה בשם "מנשר") ,שנתקבלה באותו יום ,באותה ישיבה שבה
נחתמה הכרזת העצמאות ,ובה נאמר ,כי "מועצת המדינה הזמנית היא הרשות המחוקקת" .משנבחרה
האסיפה המכוננת בבחירות (שהתקיימו בחודש ינואר ,)1949קיבלה זו את חוק המעבר ,תש"ט ,1949-ובו
הפכה את עצמה לכנסת הראשונה .כך נשמרה השרשרת ,ומכאן ברור שראשית סמכותה של הכנסת לחוקק
חוקים נעוצה באותן סמכויות חקיקה של מועצת המדינה הזמנית ,שייסודה במנשר שאותו קיבלה המועצה
הזמנית בתוקף האמור בהכרזת העצמאות.
אלא שההכרזה לא הסתפקה ,כידוע ,בקביעתן של הוראות משפטיות "יבשות" .כיאה למסמך היסטורי,
שנועד להציג את חזונם ואמונתם של האבות המייסדים אודות דמותה הראויה של המדינה ,כוללת
ההכרזה מבוא של "אני מאמין" ו"אני מגשים" .חלקה הראשון של ההכרזה (המסתיים במילים "ועל יסוד
החלטת עצרת האומות המאוחדות") ,המהווה מבוא ,מתאר את קורותיו של העם היהודי ואת אימת השואה
שנתחוללה עליו .המבוא מדגיש את אופיָה היהודי של המדינה ,את עברו של העם ואת "זכותו הטבעית...
להיות ככל עם ועם ,עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית" .למבוא מצטרף מבחינה תכנית החלק השלישי
(הפותח במילים "מדינת ישראל תהיה פתוחה לעליה יהודית") .יש בו ביטוי להשקפת עולמו של העם
היהודי ולמגמותיהם של מייסדי המדינה ,האמורים לשמש נר לרגלי רשויות המדינה בפעולותיהן.
במבט כלפי פנים נאמר בחלק השלישי של הכרזת העצמאות ,שהמדינה תהא פתוחה לעלייה יהודית
ולקיבוץ גלויות ,שתהא מושתתת על יסודות החירות והצדק ,שתקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור
לכל אזרחיה בלי הבדלי דת ,גזע ומין; שתבטיח חופש דת ,מצפון ,לשון ,חינוך ותרבות; שתשמור על
המקומות הקדושים של כל הדתות; שתהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות .כלפי
פנים ,קוראת ההכרזה ,גם בתוך התקפת הדמים כנגד היישוב היהודי ,לבני העם הערבי ,תושבי מדינת
ישראל ,לשמור על השלום וליטול חלקם בבניין המדינה ,על יסוד אזרחות מלאה.
כלפי חוץ ,קוראת ההכרזה לאומות המאוחדות לשתף פעולה עם מדינת ישראל .המנסחים קוראים
למדינות השכנות ועמיהן לשתף פעולה "במאמץ משותף לקדמת המזרח התיכון כולו" .האבות המייסדים
קוראים ,כמו כן ,לעם היהודי בתפוצות להתלכד סביב היישוב ,ולעמוד לימינו ב"מערכה הגדולה על
הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל".
רוממות הרוח ,שאפיינה דברים אלה ,עוררה בראשית המדינה שאלה מעניינת :מהו תוקפן
של אותן הצהרות חגיגיות ,האצורות בחלק הראשון ובחלק השלישי של הכרזת העצמאות? האם
208יום שישי הגדול
כ"מועצת מדינה זמנית" ,האמורה לעמוד בראשותה של מדינה חדשה .התיימרות זו להקים מדינה הייתה
יכולה להישאר בגדר רצון בלבד ,אלמלא נוסף עליה הקריטריון של אפקטיביות חברתית .הימים שלאחר
מכן הם שהוכיחו את האפקטיביות של ההכרזה ,הלכה למעשה ,וזו התבטאה בהסכמה החברתית של
הציבור במדינת ישראל לקבל על עצמו את הוראותיה של "מועצת המדינה הזמנית" .בכך קיבלה המועצה
אופי רשמי שלטוני ,והוברר כלפי עם ועולם ,שמדינה חדשה יצאה לדרך.
את ההכרזה אנו מחלקים ,מבחינת תוכנה ,לשלושה חלקים .החלק המרכזי שבה הוא החלק השני,
הפותח במשפט "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל" ,והמסתיים במשפט "אשר
ייקרא בשם ישראל" .בשורות ספורות ,המהוות את החלק השני ,אמרה ההכרזה דברים חשובים מאוד,
שיש להם משמעות משפטית מחייבת :נקבעה עובדת הקמת המדינה; נקבע שם המדינה ("אשר תיקרא
בשם ישראל"); נקבעה זהותן של רשויות המדינה המרכזיות -מועצת המדינה הזמנית והממשלה הזמנית.
קביעת עובדת הקמתה של המדינה היה בה כדי להבהיר ,שהמדינה החדשה תראה את עצמה רשאית
לתבוע מכל גוף או אדם לציית להוראותיהם של מוסדותיה .באשר למוסדות המדינה ,היה ברור מן ההכרזה
בחלקה זה ,שהמוסד העליון במדינה הוא "מועצת המדינה הזמנית" ,וזאת בטרם ייערכו בחירות לאסיפה
המכוננת ,שאמורה הייתה לתפוס את מקומה של המועצה הזמנית .מעמד עליון זה הובהר מהכרזתה
הראשונה של מועצת המדינה הזמנית (הידועה בשם "מנשר") ,שנתקבלה באותו יום ,באותה ישיבה שבה
נחתמה הכרזת העצמאות ,ובה נאמר ,כי "מועצת המדינה הזמנית היא הרשות המחוקקת" .משנבחרה
האסיפה המכוננת בבחירות (שהתקיימו בחודש ינואר ,)1949קיבלה זו את חוק המעבר ,תש"ט ,1949-ובו
הפכה את עצמה לכנסת הראשונה .כך נשמרה השרשרת ,ומכאן ברור שראשית סמכותה של הכנסת לחוקק
חוקים נעוצה באותן סמכויות חקיקה של מועצת המדינה הזמנית ,שייסודה במנשר שאותו קיבלה המועצה
הזמנית בתוקף האמור בהכרזת העצמאות.
אלא שההכרזה לא הסתפקה ,כידוע ,בקביעתן של הוראות משפטיות "יבשות" .כיאה למסמך היסטורי,
שנועד להציג את חזונם ואמונתם של האבות המייסדים אודות דמותה הראויה של המדינה ,כוללת
ההכרזה מבוא של "אני מאמין" ו"אני מגשים" .חלקה הראשון של ההכרזה (המסתיים במילים "ועל יסוד
החלטת עצרת האומות המאוחדות") ,המהווה מבוא ,מתאר את קורותיו של העם היהודי ואת אימת השואה
שנתחוללה עליו .המבוא מדגיש את אופיָה היהודי של המדינה ,את עברו של העם ואת "זכותו הטבעית...
להיות ככל עם ועם ,עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית" .למבוא מצטרף מבחינה תכנית החלק השלישי
(הפותח במילים "מדינת ישראל תהיה פתוחה לעליה יהודית") .יש בו ביטוי להשקפת עולמו של העם
היהודי ולמגמותיהם של מייסדי המדינה ,האמורים לשמש נר לרגלי רשויות המדינה בפעולותיהן.
במבט כלפי פנים נאמר בחלק השלישי של הכרזת העצמאות ,שהמדינה תהא פתוחה לעלייה יהודית
ולקיבוץ גלויות ,שתהא מושתתת על יסודות החירות והצדק ,שתקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור
לכל אזרחיה בלי הבדלי דת ,גזע ומין; שתבטיח חופש דת ,מצפון ,לשון ,חינוך ותרבות; שתשמור על
המקומות הקדושים של כל הדתות; שתהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות .כלפי
פנים ,קוראת ההכרזה ,גם בתוך התקפת הדמים כנגד היישוב היהודי ,לבני העם הערבי ,תושבי מדינת
ישראל ,לשמור על השלום וליטול חלקם בבניין המדינה ,על יסוד אזרחות מלאה.
כלפי חוץ ,קוראת ההכרזה לאומות המאוחדות לשתף פעולה עם מדינת ישראל .המנסחים קוראים
למדינות השכנות ועמיהן לשתף פעולה "במאמץ משותף לקדמת המזרח התיכון כולו" .האבות המייסדים
קוראים ,כמו כן ,לעם היהודי בתפוצות להתלכד סביב היישוב ,ולעמוד לימינו ב"מערכה הגדולה על
הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל".
רוממות הרוח ,שאפיינה דברים אלה ,עוררה בראשית המדינה שאלה מעניינת :מהו תוקפן
של אותן הצהרות חגיגיות ,האצורות בחלק הראשון ובחלק השלישי של הכרזת העצמאות? האם
208יום שישי הגדול
