Page 51 - יום שישי הגדול
P. 51
רחל כהן-כגן ,נציגת ויצ"ו ,חותמת
שיער ,שנזדמן לי כבר לנסוע עמה קודם לכן .משום מה הייתה לי הרגשה שהיא מעין שותפה שלישית,
תגבורת נשית לחותמים .בכל זאת ,לא אוכל לומר כי בשעת הטקס הרגשתי כאישה דווקא .רק שאלתי את
עצמי :בזכות מה הגענו (לא 'הגעתי!') לכך? והיה ברור לי שזה בזכות הנאמנות של העם לארצו משך אלפי
שנות גלות .הרגשתי שזה ניתן לנו לא רק בזכות הדם שיישפך ,אלא בזכות הדם שכבר נשפך".
ביקשנו מן הגב' כגן להיזכר באי אלו פרטים חיצוניים ממראה המוזיאון באותו מעמד.
"זכור לי שכל התמונות היו מכוסות .אולי בגלל שהיו גם תמונות קצת 'פרובלמטיות' ,והאור הבלתי-
טבעי שיווה לכל אווירה לא ריאלית .זכורה לי היטב גם השמלה שלבשתי באותו מעמד .הייתה זו שמלה
כחולה פשוטה ,עם צווארון לבן ,עם איזו סיכה .שום דבר מיוחד ,כמו שמכרו אז ,אבל היה בה משהו
שהתאים אותה לתחושה החגיגית .מאז אני נוהגת ללבשה בהזדמנויות מיוחדות ,למרות שהיא כבר לא
כל כך ב'מודה'" .על הרגשתה ברגע החתימה ממש מספרת חברת הכנסת במבטאה הרוסי הרך" :ראשית,
חתמתי 'כגן' ולא 'כהן' ,מפני שברוסית אין 'ה' .מאוד רציתי להוסיף גם את שם משפחתי מן הבית .זה היה
היסוס רגעי -להוסיף לוברסקי או לא? רציתי ששם אבי ייזכר שם .הוא היה ציוני ותיק ,וחשבתי שאולי
מגיע לו...
"הטקס הסתיים ,ואנו יצאנו לאור היום .השמש כבר שקעה ,ואני זוכרת את מראה השמיים בקצה רחוב
אלנבי ,ליד הים .שמיים בתכלת ואדום .הלכתי למועדון של ויצ"ו ברחוב הירקון .שם קיבלו אותי החברות
בשמחה ובגאווה ,לאחר שהקשיבו לשידור הטקס .הן שאלוני אותה שאלה שנשאלתי עכשיו -מה הייתה
הרגשתי .ואני עניתי כיהודייה טובה בשאלה על שאלה :מה מרגישה כלה תחת החופה?"...
מדינה נולדת 49
שיער ,שנזדמן לי כבר לנסוע עמה קודם לכן .משום מה הייתה לי הרגשה שהיא מעין שותפה שלישית,
תגבורת נשית לחותמים .בכל זאת ,לא אוכל לומר כי בשעת הטקס הרגשתי כאישה דווקא .רק שאלתי את
עצמי :בזכות מה הגענו (לא 'הגעתי!') לכך? והיה ברור לי שזה בזכות הנאמנות של העם לארצו משך אלפי
שנות גלות .הרגשתי שזה ניתן לנו לא רק בזכות הדם שיישפך ,אלא בזכות הדם שכבר נשפך".
ביקשנו מן הגב' כגן להיזכר באי אלו פרטים חיצוניים ממראה המוזיאון באותו מעמד.
"זכור לי שכל התמונות היו מכוסות .אולי בגלל שהיו גם תמונות קצת 'פרובלמטיות' ,והאור הבלתי-
טבעי שיווה לכל אווירה לא ריאלית .זכורה לי היטב גם השמלה שלבשתי באותו מעמד .הייתה זו שמלה
כחולה פשוטה ,עם צווארון לבן ,עם איזו סיכה .שום דבר מיוחד ,כמו שמכרו אז ,אבל היה בה משהו
שהתאים אותה לתחושה החגיגית .מאז אני נוהגת ללבשה בהזדמנויות מיוחדות ,למרות שהיא כבר לא
כל כך ב'מודה'" .על הרגשתה ברגע החתימה ממש מספרת חברת הכנסת במבטאה הרוסי הרך" :ראשית,
חתמתי 'כגן' ולא 'כהן' ,מפני שברוסית אין 'ה' .מאוד רציתי להוסיף גם את שם משפחתי מן הבית .זה היה
היסוס רגעי -להוסיף לוברסקי או לא? רציתי ששם אבי ייזכר שם .הוא היה ציוני ותיק ,וחשבתי שאולי
מגיע לו...
"הטקס הסתיים ,ואנו יצאנו לאור היום .השמש כבר שקעה ,ואני זוכרת את מראה השמיים בקצה רחוב
אלנבי ,ליד הים .שמיים בתכלת ואדום .הלכתי למועדון של ויצ"ו ברחוב הירקון .שם קיבלו אותי החברות
בשמחה ובגאווה ,לאחר שהקשיבו לשידור הטקס .הן שאלוני אותה שאלה שנשאלתי עכשיו -מה הייתה
הרגשתי .ואני עניתי כיהודייה טובה בשאלה על שאלה :מה מרגישה כלה תחת החופה?"...
מדינה נולדת 49