Page 52 - יום שישי הגדול
P. 52
.15קלמן כהנא :רק הכיפה מופיעה בצילומים
הרב קלמן כהנא ,שהיה נציג פועלי אגודת ישראל במועצת העם וגם חבר ועד הביטחון היישובי ,ממזג
בדבריו את הגישה היהודית החרדית עם תחושת ההתעלות הלאומית והכרת המצב הביטחוני.
וכך הוא מספר" :כשקיבלתי את ההזמנה לטקס הכרזת המדינה ,לא צוין בפירוש מה עומד להתרחש
שם .הכל היה אפוף סודיות ,שכן תוקף המנדט פג רק בחצות של אותו הלילה ,והמדינה הוכרזה ,למעשה,
שמונה שעות לפני המועד .ובאמת ,היו חברים שטענו כי אין לסטות מן הנוהל הבינלאומי .אך אנו,
כדתיים ,טענו ,כדבר מובן מאליו ,כי לא ייתכן שמדינת ישראל תוקם בשבת .לכן הקדימו את הטקס.
"כידוע ,היו ויכוחים גם על נוסח המגילה (שלא סיפק לא אותי ולא את שולחי) ,והתוצאה הייתה פרי
פשרה .אך למרות הכל לא הסכמתי שיוסיפו "ברוך השם" וגם לא כתבתי זאת ליד חתימתי ,כי חשבתי שעל
ידי כך אנו ממעטים את הביטוי 'בעזרת צור ישראל'.
"בשעות שלפני הטקס עסקתי בסידורים לכבוד השבת .אני חבר קיבוץ חפץ חיים ,והייתה זאת הפעם
הראשונה שנשארתי לשבת בתל-אביב (היה קשה אז להגיע הביתה :משוריינים ,שיירות -כרגיל באותם
הימים) .זכור לי ,שהדרך מבניין הקק"ל למוזיאון עשתה עלי רושם גדול .מעטים ידעו לאן אנחנו נוסעים.
ראינו שכבר מוצבת שמירה של 'מדינת ישראל' .זה המחיש לי מה עומד להתרחש .הטקס עצמו היה
קצר למדי .ישבתי בשורה הראשונה מימין לשולחן הנשיאות (בצילומים מופיעה רק הכיפה שלי) .אחרי
החתימות שרו את 'התקווה' ואז ,מתאר אני לעצמי ,הייתה בלב כל אחד התחושה של 'גילו ברעדה'.
"באותה שבת לנתי אצל ידידים .לפנות בוקר העירוני כדי לרדת למקלט .הפצצה .בדרך למטה אמרתי
לבתם הקטנה של ידידי :זה מאורע היסטורי .אל תשכחי שזאת ההפצצה הראשונה על ...מדינת ישראל.
הפצצות כבר היו ,אך כזאת לא הייתה ולא תהיה".
.16סעדיה כובשי" :חתמתי בידיים רועדות"
עם הנצורים בירושלים נמנה גם סעדיה כובשי ,נציג התאחדות התימנים במועצת המדינה הזמנית.
מר כובשי לא זכה אפילו להיות באסיפה באולם הסוכנות בשעה שנערך טקס החתימה בתל-אביב .הוא
התגורר אז בשכונת כרם אברהם ,ובעלייה לשכונת זיכרון משה נתקל ביריות עזות ונאלץ לחזור על
עקבותיו .הוא הגיע לתל-אביב בהפוגה הראשונה ,וככל שאר אנשי ירושלים חתם לבדו בלשכתו של ראש
הממשלה הזמנית ,דוד בן-גוריון .על אותו רגע של חתימה מאוחרת הוא מספר" :חתמתי בהתרגשות רבה,
וידי רעדו קצת".
.17מאיר דוד לוונשטיין :מן המוזיאון -לבית הכנסת
מאיר דוד לוונשטיין ,שחתם על מגילת העצמאות כנציג אגודת ישראל ,חגג את המאורע בדרך
המיוחדת לו :מאולם המוזיאון בתל-אביב ,בו נערך טקס החתימה ,כיוון צעדיו היישר לבית הכנסת,
לתפילת קבלת שבת.
"היו אלה המקום והזמן הנכונים ביותר להודות לה' ולהשתחוות על הנס הגדול" .אין הוא זוכר בדיוק
50יום שישי הגדול
הרב קלמן כהנא ,שהיה נציג פועלי אגודת ישראל במועצת העם וגם חבר ועד הביטחון היישובי ,ממזג
בדבריו את הגישה היהודית החרדית עם תחושת ההתעלות הלאומית והכרת המצב הביטחוני.
וכך הוא מספר" :כשקיבלתי את ההזמנה לטקס הכרזת המדינה ,לא צוין בפירוש מה עומד להתרחש
שם .הכל היה אפוף סודיות ,שכן תוקף המנדט פג רק בחצות של אותו הלילה ,והמדינה הוכרזה ,למעשה,
שמונה שעות לפני המועד .ובאמת ,היו חברים שטענו כי אין לסטות מן הנוהל הבינלאומי .אך אנו,
כדתיים ,טענו ,כדבר מובן מאליו ,כי לא ייתכן שמדינת ישראל תוקם בשבת .לכן הקדימו את הטקס.
"כידוע ,היו ויכוחים גם על נוסח המגילה (שלא סיפק לא אותי ולא את שולחי) ,והתוצאה הייתה פרי
פשרה .אך למרות הכל לא הסכמתי שיוסיפו "ברוך השם" וגם לא כתבתי זאת ליד חתימתי ,כי חשבתי שעל
ידי כך אנו ממעטים את הביטוי 'בעזרת צור ישראל'.
"בשעות שלפני הטקס עסקתי בסידורים לכבוד השבת .אני חבר קיבוץ חפץ חיים ,והייתה זאת הפעם
הראשונה שנשארתי לשבת בתל-אביב (היה קשה אז להגיע הביתה :משוריינים ,שיירות -כרגיל באותם
הימים) .זכור לי ,שהדרך מבניין הקק"ל למוזיאון עשתה עלי רושם גדול .מעטים ידעו לאן אנחנו נוסעים.
ראינו שכבר מוצבת שמירה של 'מדינת ישראל' .זה המחיש לי מה עומד להתרחש .הטקס עצמו היה
קצר למדי .ישבתי בשורה הראשונה מימין לשולחן הנשיאות (בצילומים מופיעה רק הכיפה שלי) .אחרי
החתימות שרו את 'התקווה' ואז ,מתאר אני לעצמי ,הייתה בלב כל אחד התחושה של 'גילו ברעדה'.
"באותה שבת לנתי אצל ידידים .לפנות בוקר העירוני כדי לרדת למקלט .הפצצה .בדרך למטה אמרתי
לבתם הקטנה של ידידי :זה מאורע היסטורי .אל תשכחי שזאת ההפצצה הראשונה על ...מדינת ישראל.
הפצצות כבר היו ,אך כזאת לא הייתה ולא תהיה".
.16סעדיה כובשי" :חתמתי בידיים רועדות"
עם הנצורים בירושלים נמנה גם סעדיה כובשי ,נציג התאחדות התימנים במועצת המדינה הזמנית.
מר כובשי לא זכה אפילו להיות באסיפה באולם הסוכנות בשעה שנערך טקס החתימה בתל-אביב .הוא
התגורר אז בשכונת כרם אברהם ,ובעלייה לשכונת זיכרון משה נתקל ביריות עזות ונאלץ לחזור על
עקבותיו .הוא הגיע לתל-אביב בהפוגה הראשונה ,וככל שאר אנשי ירושלים חתם לבדו בלשכתו של ראש
הממשלה הזמנית ,דוד בן-גוריון .על אותו רגע של חתימה מאוחרת הוא מספר" :חתמתי בהתרגשות רבה,
וידי רעדו קצת".
.17מאיר דוד לוונשטיין :מן המוזיאון -לבית הכנסת
מאיר דוד לוונשטיין ,שחתם על מגילת העצמאות כנציג אגודת ישראל ,חגג את המאורע בדרך
המיוחדת לו :מאולם המוזיאון בתל-אביב ,בו נערך טקס החתימה ,כיוון צעדיו היישר לבית הכנסת,
לתפילת קבלת שבת.
"היו אלה המקום והזמן הנכונים ביותר להודות לה' ולהשתחוות על הנס הגדול" .אין הוא זוכר בדיוק
50יום שישי הגדול
