Page 55 - יום שישי הגדול
P. 55
"בדרכנו לטקס ידענו מה עומד להתרחש ,אך זה עדיין נראה לא מציאותי .קשה לתאר את רש ַמי
מטקס כזה .הייתה איזו חגיגיות ושררו מתיחות ושקט מיוחד ,למרות שהמוזיאון היה מלא מפה אל פה.
אני התרגשתי מאוד ,והיה לי ספק אם בכלל אצליח להגיע לבמה ולחתום .כמו כן ליוותה אותי בלי הרף
המחשבה על החברים הרבים ,שהיה להם חלק כה גדול בסלילת הדרך עד הלום ,ואשר לא זכו להגיע הנה.
לא יכולתי לשאת רעיון זה...
"לאחר תום הטקס חזרתי לבית המלון .התאכסנתי אז לא ב'דן' ,אלא ב'קטה דן' (בית מלון קטן על שפת
הים) .אנשים חגגו .הבית היה קרוב לעוד כמה 'מרכזי עצבים' ברחוב הירקון ,ובאמת ,בשעה 1:00בלילה
באו להודיע לי שצבאות האויב החלו זזים .השכם בבוקר השבת שמעתי את ההפצצות המצריות ,ואז גם
טלפנו אלי והודיעו לי שהנשיא האמריקאי טרומן הכיר במדינה .בצהריים סעדנו יחדיו ,שרת ,שילוח
ואני ,ודובר כבר על מינויים שונים לשגרירים .הכל 'כאילו' נכנס כבר לסדרו .ביום המחרת ,יום א' בערב,
הוחלט על נסיעתי לארצות הברית ,וביום ב' ,ה 17-במאי ,כבר יצאתי את הארץ".
.21נחום ניר" :השוטר כמעט עצר את המדינה"...
לא אחת כבר נאמר שמקרים קטנים ובלתי צפויים שינו את פני ההיסטוריה .מפי חבר הכנסת ,נחום
ניר (כיום -זקן סגני יו"ר הכנסת ואז סגן יו"ר מועצת המדינה הזמנית) ,שמענו כיצד עלולה הייתה הקמת
המדינה להתעכב ואולי אף להתבטל בגלל ...נהג מונית.
"לאחר שהסתיים הוויכוח בבניין הקק"ל ,יצאנו בדרכנו למוזיאון .אני נשארתי אחד האחרונים,
ועמי היה זאב שרף ,מזכיר 'מנהלת העם' ,ובידו היה גליל ההכרזה .מיהרנו מאוד היות שהיינו ,כאמור,
האחרונים ,ולקחנו טקסי .הנהג הבין במה העניין ונהג במהירות רבה .לפתע עצר אותנו שוטר תנועה,
ובעקשנות מקצועית ביקש לרשום דו"ח על מהירות מופרזת .היינו צריכים להסביר לו שהוא עוצר את
'המדינה שבדרך' ועלול 'לפגוע בגורל האומה' "...
ונחום ניר ממשיך לתאר בפנינו את הטקס עצמו:
"כשנכנסנו לאולם ,ישבנו שלושה-שלושה ב ִצדי הבמה .בפנים ובחוץ היה קהל גדול .כמובן שהתרגשנו
מאוד ,אם כי לא ידענו אז שהמדינה תיראה כפי שהיא נראית כיום ,על מעלותיה ו ...מגרעותיה .למזלנו,
לא היו שום ויכוחים באותו מעמד ,גם לא על סדר החתימה (לפי סדר האלף-בית) .שמי לא היה אז ניר
אלא רפאלקס .כך קראו לי רק במפלגה .אך דוד רמז המנוח נהג להקפיד מאוד על שמות עבריים ,ותמיד
קרא לי ניר .כאשר קראו בשמי לפי האות נ' ,לא ידעתי בדיוק מה אעשה ,ולבסוף חתמתי 'ניר-רפאלקס'".
.22צבי סגל" :היד רעדה"
צבי סגל חתם על מגילת העצמאות כנציג התנועה הרביזיוניסטית ,בה שימש סגן יו"ר .כאשר מדבר
מר סגל על העבר ,ניכרת בדבריו נימה של כאב; כנציג תנועה ,אשר לחמה בעד מדינה יהודית בגבולותיה
ההיסטוריות ואשר שאיפותיה לא נתקיימו ,אפשר להבין את הרגשתו .מספר מר סגל" :בישיבת מועצת
העם ,שקדמה לטקס ,הבענו הסתייגותנו בקשר לסעיף המדבר על הגבולות .ביקשנו לשנותו או להרשות
לנו להביע הסתייגות ליד חתימתנו .שוכנענו שלא לעשות כן ,והסתפקנו בהבטחה שנוכל להעיר הערות
מדינה נולדת 53
מטקס כזה .הייתה איזו חגיגיות ושררו מתיחות ושקט מיוחד ,למרות שהמוזיאון היה מלא מפה אל פה.
אני התרגשתי מאוד ,והיה לי ספק אם בכלל אצליח להגיע לבמה ולחתום .כמו כן ליוותה אותי בלי הרף
המחשבה על החברים הרבים ,שהיה להם חלק כה גדול בסלילת הדרך עד הלום ,ואשר לא זכו להגיע הנה.
לא יכולתי לשאת רעיון זה...
"לאחר תום הטקס חזרתי לבית המלון .התאכסנתי אז לא ב'דן' ,אלא ב'קטה דן' (בית מלון קטן על שפת
הים) .אנשים חגגו .הבית היה קרוב לעוד כמה 'מרכזי עצבים' ברחוב הירקון ,ובאמת ,בשעה 1:00בלילה
באו להודיע לי שצבאות האויב החלו זזים .השכם בבוקר השבת שמעתי את ההפצצות המצריות ,ואז גם
טלפנו אלי והודיעו לי שהנשיא האמריקאי טרומן הכיר במדינה .בצהריים סעדנו יחדיו ,שרת ,שילוח
ואני ,ודובר כבר על מינויים שונים לשגרירים .הכל 'כאילו' נכנס כבר לסדרו .ביום המחרת ,יום א' בערב,
הוחלט על נסיעתי לארצות הברית ,וביום ב' ,ה 17-במאי ,כבר יצאתי את הארץ".
.21נחום ניר" :השוטר כמעט עצר את המדינה"...
לא אחת כבר נאמר שמקרים קטנים ובלתי צפויים שינו את פני ההיסטוריה .מפי חבר הכנסת ,נחום
ניר (כיום -זקן סגני יו"ר הכנסת ואז סגן יו"ר מועצת המדינה הזמנית) ,שמענו כיצד עלולה הייתה הקמת
המדינה להתעכב ואולי אף להתבטל בגלל ...נהג מונית.
"לאחר שהסתיים הוויכוח בבניין הקק"ל ,יצאנו בדרכנו למוזיאון .אני נשארתי אחד האחרונים,
ועמי היה זאב שרף ,מזכיר 'מנהלת העם' ,ובידו היה גליל ההכרזה .מיהרנו מאוד היות שהיינו ,כאמור,
האחרונים ,ולקחנו טקסי .הנהג הבין במה העניין ונהג במהירות רבה .לפתע עצר אותנו שוטר תנועה,
ובעקשנות מקצועית ביקש לרשום דו"ח על מהירות מופרזת .היינו צריכים להסביר לו שהוא עוצר את
'המדינה שבדרך' ועלול 'לפגוע בגורל האומה' "...
ונחום ניר ממשיך לתאר בפנינו את הטקס עצמו:
"כשנכנסנו לאולם ,ישבנו שלושה-שלושה ב ִצדי הבמה .בפנים ובחוץ היה קהל גדול .כמובן שהתרגשנו
מאוד ,אם כי לא ידענו אז שהמדינה תיראה כפי שהיא נראית כיום ,על מעלותיה ו ...מגרעותיה .למזלנו,
לא היו שום ויכוחים באותו מעמד ,גם לא על סדר החתימה (לפי סדר האלף-בית) .שמי לא היה אז ניר
אלא רפאלקס .כך קראו לי רק במפלגה .אך דוד רמז המנוח נהג להקפיד מאוד על שמות עבריים ,ותמיד
קרא לי ניר .כאשר קראו בשמי לפי האות נ' ,לא ידעתי בדיוק מה אעשה ,ולבסוף חתמתי 'ניר-רפאלקס'".
.22צבי סגל" :היד רעדה"
צבי סגל חתם על מגילת העצמאות כנציג התנועה הרביזיוניסטית ,בה שימש סגן יו"ר .כאשר מדבר
מר סגל על העבר ,ניכרת בדבריו נימה של כאב; כנציג תנועה ,אשר לחמה בעד מדינה יהודית בגבולותיה
ההיסטוריות ואשר שאיפותיה לא נתקיימו ,אפשר להבין את הרגשתו .מספר מר סגל" :בישיבת מועצת
העם ,שקדמה לטקס ,הבענו הסתייגותנו בקשר לסעיף המדבר על הגבולות .ביקשנו לשנותו או להרשות
לנו להביע הסתייגות ליד חתימתנו .שוכנענו שלא לעשות כן ,והסתפקנו בהבטחה שנוכל להעיר הערות
מדינה נולדת 53
