Page 141 - עין לעציון
P. 141
יהודה וראש פינה .שני בניו של יעקב ,שמואל ואבשלום ,נולדו אף הם בעין זיתים ,שם
פעל יעקב עד שנת .1927יעקב חי בין הערבים והבדווים ,הכירם היטב והיה מעורה
במתרחש ביניהם .הוא פעל עצמאית בין הערבים ,עמד בקשר עם ראשי ההסתדרות
הציונית והעביר ידיעות ליצחק בן-צבי .כנראה היה קשור גם עם ראשי המנדט הבריטי
בארץ .בין השאר ניסה לגייס שבט בדואים מהגליל לשמירה בגבול הצפון .ככל הידוע,
נחשף הניסיון וערבים ניסו לפגוע בו ואיימו על חייו .יעקב נאלץ לעזוב את הגליל
ולעקור לירושלים .ניסיונו החקלאי הרב ,היכרותו את הארץ ,מערכת הקשרים שיצר
עם הערבים ועם מנהיגים ציוניים ,ויכולתו לנהל עמם משא ומתן -כל אלה ,בצירוף
רעיון ההתיישבות שפיעם ב ִקרבו ,הביאוהו להצטרף ליצחק גרינוולד ולפעול במשותף
בייסוד המושבה מגדל עדר .יעקב רוזנבלום ומשפחתו היו מראשוני המתיישבים במקום
ואחרוני המתפנים ממנו בימי הפרעות ,אב תרפ"ט ,אוגוסט 4.1929
קורות המושבה מגדל עדר מלמדות ,כי בהשפעתו של יעקב רוזנבלום ובזכות
בקיאותו בשפה ובתרבות הערבית ,נוצרה מסכת יחסים קרובה בין ערבים באיזור לבין
המתיישבים .אנשי המושבה נהגו לבקר תכופות בכפר השכן ,בית אּומר ,שם טחנו קמח
ורכשו מוצרים בסיסיים .בחורף תרפ"ז ,בעת השלג הגדול שפקד את האזור ,נקלעו
המתיישבים יוצאי תימן למצוקה קיומית .הם לא הכירו את תופעת הטבע המוזרה
שהתחוללה סביבם .גג צריף המגורים הועף בסערה ,הם נותרו חשופים לשלג שנערם,
בלא שידעו להתמודד עם המציאות הקשה .הדרך בין ירושלים לחברון נחסמה לתנועה.
בירושלים ובחברון חרדו לגורל מתיישבי מגדל עדר בימי השלג .בזיכרונות אישיים
ובעיתונות התקופה נזכר הניתוק הממושך של מגדל עדר מירושלים ומחברון .קבוצת
ערבים בני חמולת אבו-עייאש ובררית ,מהכפר בית אּומר ,נחלצה ראשונה לעזרת
המתיישבים והביאה להם ,בעוד הסערה משתוללת סביב ,דבלים ועצים יבשים ,ואנשיה
הכינו תה לחמם את גופם הקפוא .בכך הצילו ערבים אלו את חיי קומץ מתיישבי מגדל
עדר .מספר ימים מאוחר יותר הגיעה גם משלחת יהודים מחברון.
פעם נוספת זכו מתיישבי מגדל עדר להיחלץ מסכנת מוות על ידי ערבים ,בני אותה
חמולה ,בשבת ,י"ח באב תרפ"ט ( 24אוגוסט .)1929ביום שישי התרחבו הפרעות,
שהתחוללו בירושלים וגלשו לעבר חברון .ערביי חברון עברו בסערה על הכביש
מירושלים לחברון וסימנו למתיישבי מגדל עדר כי ישובו לטבוח בהם .ערבים ,שעבדו
עם אבשלום רוזנבלום ,הזהירו אותו כי על תושבי היישוב להימלט בטרם ייפגעו.
בהיעדר מידע וחלופה סבירה ,בחרו קומץ המתיישבים להמשיך באורח חייהם הרגיל.
הם קיבלו את השבת בתפילה ונערכו לסעודה .אז הגיעה קבוצת ערבים מאותה חמולה,
למלט אותם מזעם הפורעים .המתיישבים סירבו לעזוב את ביתם ,ורק בלחץ כבד של
הערבים ניאותו ללכת עמם למנזר הרוסי ומשם לכפר בית אּומר .ארבעה ימים שהו
קומץ המתיישבים בכפר בחסות בני חמולת אבו-עייאש ובררית .באותה שבת התחולל
הטבח הנורא בחברון ,בו נטבחו באכזריות איומה 67יהודים ועשרות רבות נפצעו .גם
בחברון חילצו ערבים באותה שבת יהודים רבים מציפורני הפורעים .ארץ ישראל רעדה
מעוצמת הפרעות ומהיקף הקורבנות .היישוב היהודי במגדל עדר נהרס.
4י' בן יעקב' ,מגדל עדר -סיפורו של היישוב היהודי הראשון בין חברון וירושלים' ,עידן ,7עמ' .40-23ראו עמ' .28
140עין לעציון
פעל יעקב עד שנת .1927יעקב חי בין הערבים והבדווים ,הכירם היטב והיה מעורה
במתרחש ביניהם .הוא פעל עצמאית בין הערבים ,עמד בקשר עם ראשי ההסתדרות
הציונית והעביר ידיעות ליצחק בן-צבי .כנראה היה קשור גם עם ראשי המנדט הבריטי
בארץ .בין השאר ניסה לגייס שבט בדואים מהגליל לשמירה בגבול הצפון .ככל הידוע,
נחשף הניסיון וערבים ניסו לפגוע בו ואיימו על חייו .יעקב נאלץ לעזוב את הגליל
ולעקור לירושלים .ניסיונו החקלאי הרב ,היכרותו את הארץ ,מערכת הקשרים שיצר
עם הערבים ועם מנהיגים ציוניים ,ויכולתו לנהל עמם משא ומתן -כל אלה ,בצירוף
רעיון ההתיישבות שפיעם ב ִקרבו ,הביאוהו להצטרף ליצחק גרינוולד ולפעול במשותף
בייסוד המושבה מגדל עדר .יעקב רוזנבלום ומשפחתו היו מראשוני המתיישבים במקום
ואחרוני המתפנים ממנו בימי הפרעות ,אב תרפ"ט ,אוגוסט 4.1929
קורות המושבה מגדל עדר מלמדות ,כי בהשפעתו של יעקב רוזנבלום ובזכות
בקיאותו בשפה ובתרבות הערבית ,נוצרה מסכת יחסים קרובה בין ערבים באיזור לבין
המתיישבים .אנשי המושבה נהגו לבקר תכופות בכפר השכן ,בית אּומר ,שם טחנו קמח
ורכשו מוצרים בסיסיים .בחורף תרפ"ז ,בעת השלג הגדול שפקד את האזור ,נקלעו
המתיישבים יוצאי תימן למצוקה קיומית .הם לא הכירו את תופעת הטבע המוזרה
שהתחוללה סביבם .גג צריף המגורים הועף בסערה ,הם נותרו חשופים לשלג שנערם,
בלא שידעו להתמודד עם המציאות הקשה .הדרך בין ירושלים לחברון נחסמה לתנועה.
בירושלים ובחברון חרדו לגורל מתיישבי מגדל עדר בימי השלג .בזיכרונות אישיים
ובעיתונות התקופה נזכר הניתוק הממושך של מגדל עדר מירושלים ומחברון .קבוצת
ערבים בני חמולת אבו-עייאש ובררית ,מהכפר בית אּומר ,נחלצה ראשונה לעזרת
המתיישבים והביאה להם ,בעוד הסערה משתוללת סביב ,דבלים ועצים יבשים ,ואנשיה
הכינו תה לחמם את גופם הקפוא .בכך הצילו ערבים אלו את חיי קומץ מתיישבי מגדל
עדר .מספר ימים מאוחר יותר הגיעה גם משלחת יהודים מחברון.
פעם נוספת זכו מתיישבי מגדל עדר להיחלץ מסכנת מוות על ידי ערבים ,בני אותה
חמולה ,בשבת ,י"ח באב תרפ"ט ( 24אוגוסט .)1929ביום שישי התרחבו הפרעות,
שהתחוללו בירושלים וגלשו לעבר חברון .ערביי חברון עברו בסערה על הכביש
מירושלים לחברון וסימנו למתיישבי מגדל עדר כי ישובו לטבוח בהם .ערבים ,שעבדו
עם אבשלום רוזנבלום ,הזהירו אותו כי על תושבי היישוב להימלט בטרם ייפגעו.
בהיעדר מידע וחלופה סבירה ,בחרו קומץ המתיישבים להמשיך באורח חייהם הרגיל.
הם קיבלו את השבת בתפילה ונערכו לסעודה .אז הגיעה קבוצת ערבים מאותה חמולה,
למלט אותם מזעם הפורעים .המתיישבים סירבו לעזוב את ביתם ,ורק בלחץ כבד של
הערבים ניאותו ללכת עמם למנזר הרוסי ומשם לכפר בית אּומר .ארבעה ימים שהו
קומץ המתיישבים בכפר בחסות בני חמולת אבו-עייאש ובררית .באותה שבת התחולל
הטבח הנורא בחברון ,בו נטבחו באכזריות איומה 67יהודים ועשרות רבות נפצעו .גם
בחברון חילצו ערבים באותה שבת יהודים רבים מציפורני הפורעים .ארץ ישראל רעדה
מעוצמת הפרעות ומהיקף הקורבנות .היישוב היהודי במגדל עדר נהרס.
4י' בן יעקב' ,מגדל עדר -סיפורו של היישוב היהודי הראשון בין חברון וירושלים' ,עידן ,7עמ' .40-23ראו עמ' .28
140עין לעציון
