Page 142 - עין לעציון
P. 142
ביום הרביעי ,כאשר השבאב הערבי החל לגלות זעם על הסתרת יהודים בכפר
בית אומר הועברו אנשי מגדל עדר לידי הבריטים על כביש ירושלים חברון ,ונלקחו
לבית הבריאות שטראוס בירושלים ,שם שוכנו פליטי הטבח בחברון .כשבועיים לאחר
הפינוי הכפוי הגיעה לירושלים חבורת ערבים עם עדר ובו 300הכבשים של אנשי מגדל
עדר .הערבים החזירו את העדר למשפחת רוזנבלום ,והתעקשו לספור את הכבשים כדי
להיווכח שאף אחת לא נעדרה!
כפר עציון (תרצ"ד-תרצ"ז)1937-1934 ,
גל ההתיישבות השני באזור קם ביוזמתו של איש החזון והמעש ,שמואל צבי
הולצמן 5,שיזם את חברת 'אל ההר' ,וחלם לייסד באמצעותה גוש יישובים עבריים
פורח .בשנת תרצ"ב ( )1932רכש הולצמן מחברת 'זכרון דוד' את אדמות מגדל עדר
והחל בהקמת יישוב ,שיישא את שמו -כפר עציון (הולץ ביידיש -עץ) .ב1934-
עלו ראשוני המתיישבים להר והניחו ייסוד לכפר עציון .קבוצת הפועלים הראשונה -
ותיקי ארגון 'השומר' ,ועמם יוצאי כורדיסטאן וחברי תנועת 'הנוער הציוני' -השתכנה
במנזר הרוסי.
הולצמן הבין שביסוסו של כפר עציון והגשמת חזונו ,לייסד באזור גוש יישובים
עבריים ,מחייב טיפוח יחסים עם השכנים הערבים ,יושבי ההר .מתוך רגישות
למצוקותיהם של ערביי הסביבה ייסד בצומת גוש עציון מרפאה ,שנועדה לשרת את
מתיישבי כפר עציון ואת הערבים בסביבה .לשם כך גייס את בנו ,ד"ר מאיר הולצמן,
שסיים זמן קצר קודם לכן לימודי רפואה בלונדון והוסמך כרופא .במצוות אביו ,עלה
ד"ר מאיר הולצמן לכפר-עציון וארגן את המרפאה .תוך זמן קצר נוכח לדעת כי בעיות
כפר עציון של הסיבוב השני (שנות ה .)30-היחסים עם הערבים היו טובים
5שמואל צבי הולצמן (תרמ"ד-תשכ"א - )1960-1883 ,יליד העיר העתיקה בירושלים ,תלמיד ישיבת 'תורת חיים' ,פרדסן ברחובות.
ראו בהרחבה :ז' ענר" ,האיש שנתן את שמו לגוש עציון" ,עידן ,7עמ' .62-53
אנו ושכנינו בגוש-עציון .יחסי יהודים-ערבים בהר 141
בית אומר הועברו אנשי מגדל עדר לידי הבריטים על כביש ירושלים חברון ,ונלקחו
לבית הבריאות שטראוס בירושלים ,שם שוכנו פליטי הטבח בחברון .כשבועיים לאחר
הפינוי הכפוי הגיעה לירושלים חבורת ערבים עם עדר ובו 300הכבשים של אנשי מגדל
עדר .הערבים החזירו את העדר למשפחת רוזנבלום ,והתעקשו לספור את הכבשים כדי
להיווכח שאף אחת לא נעדרה!
כפר עציון (תרצ"ד-תרצ"ז)1937-1934 ,
גל ההתיישבות השני באזור קם ביוזמתו של איש החזון והמעש ,שמואל צבי
הולצמן 5,שיזם את חברת 'אל ההר' ,וחלם לייסד באמצעותה גוש יישובים עבריים
פורח .בשנת תרצ"ב ( )1932רכש הולצמן מחברת 'זכרון דוד' את אדמות מגדל עדר
והחל בהקמת יישוב ,שיישא את שמו -כפר עציון (הולץ ביידיש -עץ) .ב1934-
עלו ראשוני המתיישבים להר והניחו ייסוד לכפר עציון .קבוצת הפועלים הראשונה -
ותיקי ארגון 'השומר' ,ועמם יוצאי כורדיסטאן וחברי תנועת 'הנוער הציוני' -השתכנה
במנזר הרוסי.
הולצמן הבין שביסוסו של כפר עציון והגשמת חזונו ,לייסד באזור גוש יישובים
עבריים ,מחייב טיפוח יחסים עם השכנים הערבים ,יושבי ההר .מתוך רגישות
למצוקותיהם של ערביי הסביבה ייסד בצומת גוש עציון מרפאה ,שנועדה לשרת את
מתיישבי כפר עציון ואת הערבים בסביבה .לשם כך גייס את בנו ,ד"ר מאיר הולצמן,
שסיים זמן קצר קודם לכן לימודי רפואה בלונדון והוסמך כרופא .במצוות אביו ,עלה
ד"ר מאיר הולצמן לכפר-עציון וארגן את המרפאה .תוך זמן קצר נוכח לדעת כי בעיות
כפר עציון של הסיבוב השני (שנות ה .)30-היחסים עם הערבים היו טובים
5שמואל צבי הולצמן (תרמ"ד-תשכ"א - )1960-1883 ,יליד העיר העתיקה בירושלים ,תלמיד ישיבת 'תורת חיים' ,פרדסן ברחובות.
ראו בהרחבה :ז' ענר" ,האיש שנתן את שמו לגוש עציון" ,עידן ,7עמ' .62-53
אנו ושכנינו בגוש-עציון .יחסי יהודים-ערבים בהר 141
