Page 144 - עין לעציון
P. 144
אליהם והם היו מבקרים אצלנו' 13.זמן קצר לאחר מכן ,עם החרפת ההתנכלויות
למתיישבים ,לרכושם ולמטעים ,הם נאלצו לעקור מכפר עציון .קשרי השכנות הטובים
עם שוכני ההר הערבים ,שיזמו וקיימו ש"צ הולצמן ,פנחס שניאורסון וחבריו ,אפיינו
את רוב ימי קיומו של היישוב כפר עציון ,אך לא הביאו להשלמה של הערבים עם
התיישבות יהודית בחבל ארץ הררי זה.
גוש עציון (תש"ג-תש"ח)1948-1943 ,
גל ההתיישבות השלישי נפתח עם עלייתם להר של חברי 'קבוצת אברהם' ,בוגרי
תנועות הנוער 'השומר הדתי' ו'בני עקיבא' מפולין ומצ'כוסלובקיה .ביום כ"ה בניסן
תש"ג ( 30באפריל )1943הם ייסדו את קיבוץ כפר עציון .עלייתם התרחשה בעצם
הימים בהם לחמו בעוז ובגבורה מורדי גיטו ורשה בנאצים ,מרד שפרץ בערב פסח
תש"ג ונמשך למעלה משלושה שבועות .הדים ממאבק מר זה ומהשמדתה של יהדות
אירופה המעטירה ,כולל מרבית בני משפחותיהם ,הגיעו לידיעתם .היה זה מהלך
חלוצי נועז של חברי 'קבוצת אברהם' ,שישבו כקבוצת הכשרה בפאתי המושב כפר
פינס .קדמה להחלטה התלבטות ממושכת של החברים ,עד שנענו לקריאת המוסדות
המיישבים .הרקע ההיסטורי-יהודי החשוב של האזור והידיעות על השואה -היו בין
הגורמים העיקריים שהביאו להכרעתם להעפיל להר .לא נעלמו מעיניהם שני ניסיונות
ההתיישבות הקודמים באזור ,הסכנה הביטחונית ליהודים בסביבה ,מצוקת המים
והקרקע ,קשיי הפרנסה ומזג האוויר החורפי הקשה .חרף כל זאת העפילו להר ,בנו בו
את ביתם ,הקימו משפחות ,ילדו ילדים וראו חיים ונחת בעמלם.
בחורף תש"ג עסקו אנשי הקק"ל בהשלמת רכישת הקרקעות באזור ,לקראת
חידוש ההתיישבות היהודית בו .אליהו גולומב ,ראש ה'הגנה' ,שיגר לאזור את השומר
הוותיק מרדכי יגאל עם שניים מחבריו -חיים מולכו ושלמה אשרוב .הם הגיעו למנזר
הגרמני ,בו התגורר באותה עת אבו-צאדק ,נוצרי מבית-ג'אלה .שלושת השומרים
סיירו באדמות היהודיות באזור ,טוו מסכת של קשרים עם ערביי הסביבה ,והכינו את
העלייה לקרקע .מרדכי יִגָ ֵאל מספר בזיכרונותיו כי באחד הימים הופיע אצלם קצין
אנגלי מחברון והזהיר אותם שהאזור מסוכן ביותר .הוא הוסיף כי הוא אינו מעז לצאת
מחברון ללא ליווי ואבטחה .יגאל השיב' :לי אין צורך במשמר .אני בן הארץ ,חי בה
כל שנותי ועד היום לא נזקקתי למשמר ,ואני מקווה שגם להבא לא אצטרך לו'14.
יגאל וחבריו המשיכו בדרכם וחתרו לקיים מערכת יחסי שכנות טובה ,אותה טיפחו
לאורך זמן.
יחד עם ראשוני העולים להר שיגרה מפקדת ה'הגנה' יחידה מאנשי המחלקה הדתית
של הפלמ"ח ,אשר שהתה במקום כחודשיים וחצי 15.לפני שנים רבות שוחחתי עם יגאל,
ושמעתי ממנו כי אנשי הפלמ"ח עזבו את כפר עציון לפי דרישתו .יגאל ביקש להשתית
143 13מכתב לד"ר מגנס מיום 28במרס ( 1937בתוך :צ' אילן" ,השותפים של הולצמן" ,עידן ,7עמ' עמ' .)74-63
14מ' יגאל ,עלי אוכף ,משרד הביטחון -ההוצאה לאור ,תשמ"א ( ,)1981עמ' .109
15על המחלקה הדתית ראו :נ' ברוכי" ,המחלקה הדתית בפלמ"ח" ,מאמר בקובץ זה.
אנו ושכנינו בגוש-עציון .יחסי יהודים-ערבים בהר
למתיישבים ,לרכושם ולמטעים ,הם נאלצו לעקור מכפר עציון .קשרי השכנות הטובים
עם שוכני ההר הערבים ,שיזמו וקיימו ש"צ הולצמן ,פנחס שניאורסון וחבריו ,אפיינו
את רוב ימי קיומו של היישוב כפר עציון ,אך לא הביאו להשלמה של הערבים עם
התיישבות יהודית בחבל ארץ הררי זה.
גוש עציון (תש"ג-תש"ח)1948-1943 ,
גל ההתיישבות השלישי נפתח עם עלייתם להר של חברי 'קבוצת אברהם' ,בוגרי
תנועות הנוער 'השומר הדתי' ו'בני עקיבא' מפולין ומצ'כוסלובקיה .ביום כ"ה בניסן
תש"ג ( 30באפריל )1943הם ייסדו את קיבוץ כפר עציון .עלייתם התרחשה בעצם
הימים בהם לחמו בעוז ובגבורה מורדי גיטו ורשה בנאצים ,מרד שפרץ בערב פסח
תש"ג ונמשך למעלה משלושה שבועות .הדים ממאבק מר זה ומהשמדתה של יהדות
אירופה המעטירה ,כולל מרבית בני משפחותיהם ,הגיעו לידיעתם .היה זה מהלך
חלוצי נועז של חברי 'קבוצת אברהם' ,שישבו כקבוצת הכשרה בפאתי המושב כפר
פינס .קדמה להחלטה התלבטות ממושכת של החברים ,עד שנענו לקריאת המוסדות
המיישבים .הרקע ההיסטורי-יהודי החשוב של האזור והידיעות על השואה -היו בין
הגורמים העיקריים שהביאו להכרעתם להעפיל להר .לא נעלמו מעיניהם שני ניסיונות
ההתיישבות הקודמים באזור ,הסכנה הביטחונית ליהודים בסביבה ,מצוקת המים
והקרקע ,קשיי הפרנסה ומזג האוויר החורפי הקשה .חרף כל זאת העפילו להר ,בנו בו
את ביתם ,הקימו משפחות ,ילדו ילדים וראו חיים ונחת בעמלם.
בחורף תש"ג עסקו אנשי הקק"ל בהשלמת רכישת הקרקעות באזור ,לקראת
חידוש ההתיישבות היהודית בו .אליהו גולומב ,ראש ה'הגנה' ,שיגר לאזור את השומר
הוותיק מרדכי יגאל עם שניים מחבריו -חיים מולכו ושלמה אשרוב .הם הגיעו למנזר
הגרמני ,בו התגורר באותה עת אבו-צאדק ,נוצרי מבית-ג'אלה .שלושת השומרים
סיירו באדמות היהודיות באזור ,טוו מסכת של קשרים עם ערביי הסביבה ,והכינו את
העלייה לקרקע .מרדכי יִגָ ֵאל מספר בזיכרונותיו כי באחד הימים הופיע אצלם קצין
אנגלי מחברון והזהיר אותם שהאזור מסוכן ביותר .הוא הוסיף כי הוא אינו מעז לצאת
מחברון ללא ליווי ואבטחה .יגאל השיב' :לי אין צורך במשמר .אני בן הארץ ,חי בה
כל שנותי ועד היום לא נזקקתי למשמר ,ואני מקווה שגם להבא לא אצטרך לו'14.
יגאל וחבריו המשיכו בדרכם וחתרו לקיים מערכת יחסי שכנות טובה ,אותה טיפחו
לאורך זמן.
יחד עם ראשוני העולים להר שיגרה מפקדת ה'הגנה' יחידה מאנשי המחלקה הדתית
של הפלמ"ח ,אשר שהתה במקום כחודשיים וחצי 15.לפני שנים רבות שוחחתי עם יגאל,
ושמעתי ממנו כי אנשי הפלמ"ח עזבו את כפר עציון לפי דרישתו .יגאל ביקש להשתית
143 13מכתב לד"ר מגנס מיום 28במרס ( 1937בתוך :צ' אילן" ,השותפים של הולצמן" ,עידן ,7עמ' עמ' .)74-63
14מ' יגאל ,עלי אוכף ,משרד הביטחון -ההוצאה לאור ,תשמ"א ( ,)1981עמ' .109
15על המחלקה הדתית ראו :נ' ברוכי" ,המחלקה הדתית בפלמ"ח" ,מאמר בקובץ זה.
אנו ושכנינו בגוש-עציון .יחסי יהודים-ערבים בהר
