Page 143 - עין לעציון

התברואה בקרב האוכלוסייה הערבית בסביבה גדולות הרבה מעבר ליכולתו להתמודד‬
‫עמן במרפאה הקטנה‪ .‬בביקורו בארץ אמר לי‪' :‬אבא חשב שבעזרת מפית קטנה של‬
‫נטילת ידיים ניתן לייבש את אוקיינוס התחלואה סביב'‪ 6.‬התסכול וה ְפרעֹות הביאו אותו‬
‫לעזוב את המקום‪ ,‬והמרפאה נסגרה‪ 7.‬לימים רשם ש"צ הולצמן‪' :‬יחסי השכנות עם‬
‫הערבים היו טובים מאוד‪ .‬עד למאורעות ‪ 1936‬לא הרגשנו בשום צרות מהם‪ .‬להיפך‪,‬‬

‫כולם נתנו לנו את כל העזרה שביקשנו מהם'‪8.‬‬
‫מנהל העבודה בכפר עציון‪ ,‬פנחס שניאורסון‪ ,‬מוותיקי ארגון 'השומר'‪ ,‬היה פעיל‬
‫מרכזי בחברת 'אל ההר'‪ 9.‬ימים ספורים לפני שנפטר‪ ,‬שוחחתי אתו על התקופה שעשה‬
‫בגוש עציון‪ .‬הוא סיפר על ידידיו בחברון ובבית לחם בימי המאורעות‪ ,‬וכך רשם‬
‫בזיכרונותיו‪' :‬בשנים ‪ 1937-1936‬יכול הייתי לנסוע מכפר עציון לירושלים בלי שמירה‬
‫ובלי ליווי של המשטרה או של הצבא האנגלי‪ ,‬הודות ליחסים הטובים ששררו ביני ובין‬
‫תושבי הסביבה‪ .‬ראשי הכנופיות‪ ,‬שהיו מסתתרים בכרמים בסביבות כפר עציון‪ ,‬היו‬
‫באים אלי לשתות קפה ולשוחח על דא ועל הא‪ .‬ואילו אני‪ ,‬בלוויית כמה חברים‪ ,‬הייתי‬
‫יורד גם אליהם'‪ 10.‬שניאורסון וחבריו‪ ,‬אנשי 'השומר' בכפר עציון‪ ,‬פעלו לטיפוח יחסי‬

‫שכנות הוגנים עם הערבים‪ ,‬מתוך כבוד והכרת אורחות חייהם‪.‬‬
‫מפעם לפעם תקפו הערבים את מתיישבי כפר עציון‪ .‬התקיפֹות החריפו מאז פרוץ‬
‫מאורעות תרצ"ו ‪' -‬המרד הערבי' (כ"ז בניסן תרצ"ו‪ 19 ,‬באפריל ‪ .)1936‬כך אירע לשומר‬
‫מנדל ברנובסקי ביום ט"ו באב תרצ"ו (‪ 3‬באוגוסט ‪ 11.)1936‬תמר‪ּ ,‬בתו של ברנובסקי‪,‬‬
‫הייתה בת שמונה‪ ,‬כאשר שהתה עם הוריה בכפר עציון‪ ,‬בשנת ‪ .1936‬אחד הזיכרונות‬
‫המשמעותיים שלה מתקופת ילדות זו היה הקשר עם עיסא‪' :‬החבר היחיד שהיה לי‪ ,‬היה‬
‫עיסא הערבי‪ ,‬הבן של המוח'תאר מבית אּומר‪ .‬הוא היה בחור חמד‪ ...‬הייתה לו סוסה‬
‫שנפלה ופצעה את ברכה‪ .‬אמא טיפלה בברך שלה‪ ...‬הוא היה מביא לה כל מיני עשבים‬
‫ומלמד אותה להכין משחות מעשבים‪ ...‬היה בא כל יום‪ .‬אותי הוא לימד לרכוב על סוסה‬

‫וערבית‪ .‬אני לימדתי אותו עברית‪ .‬היינו ידידים גדולים מאוד מאוד'‪12.‬‬
‫ ההתנכלות ליישוב הצעיר גברה‪ .‬בניסן תרצ"ז (מרס ‪ )1937‬דיווח שניאורסון‪' :‬אנו‬
‫בכפר עציון קבוצה של ‪ 10-8‬בחורים ו‪ 7-‬נשים וילדים‪ ...‬אף שהסביבה שלנו מסוכנת‪,‬‬
‫בכל זאת קיימנו במשך כל זמן המאורעות וגם עכשיו קשרים עם השכנים‪ .‬היינו באים‬

‫‪ 6‬ד"ר מאיר הולצמן ירד מהארץ לדרום אפריקה‪ ,‬אחרי החוויה הקשה בכפר עציון‪ .‬הוא ביקר בגוש עציון באמצע שנות ה‪.70-‬‬
‫‪ 7‬מבנה המרפאה הוא השריד המוקדם ביותר להתיישבות היהודית בגוש עציון שנותר על תילו‪ .‬המבנה שניצב סמוך לצומת גוש‬
‫ עציון‪ ,‬אותר על ידי המועצה האזורית בשיתוף המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל כמבנה לשימור‪ .‬בימים אלו מכינים תכנית‬

‫ פיתוח ושיקום המבנה‪ ,‬במטרה לשלבו במסלול סיורים וביקורי תיירים בגוש עציון‪.‬‬
‫‪ 8‬ש"צ הולצמן‪ ,‬מכתב לדב קנוהל‪ 28 ,‬בנובמבר ‪( 1951‬כ"ט בחשוון תשי"ב)‪ ,‬ארכיון כפר עציון (ז' ענר‪ ,‬עידן ‪.)7‬‬
‫‪ 9‬פנחס שניאורסון‪ ,‬יליד ז'יטומיר שבאוקראינה‪ ,‬תרנ"ג (‪ ,)1893‬נצר למייסד חב"ד‪ ,‬האדמו"ר ר' שניאור זלמן מלאדי‪ .‬בן ‪ 17‬עלה‬
‫ לארץ בעקבות גלי הפרעות והצטרף לארגון 'השומר' מראשיתו‪ .‬בשל מחלוקות פנימיות פרש מהארגון בתשרי תרע"ו (‪.)9.1915‬‬
‫ היה מראשוני המתיישבים בחמרה ולאחר מכן בכפר גלעדי‪ ,‬בו היה חבר עד ‪ .1933‬כאשר טרומפלדור נפל בקרב בתל‪-‬חי‪ ,‬בי"א‬
‫ באדר תר"פ‪ ,‬עבר הפיקוד לפנחס שניאורסון‪ .‬בשל קומתו הגבוהה נקרא בפי חבריו 'אקליפטוס'‪ .‬פרסם רשימות עיתונאיות בשם‬
‫ העט 'בן יוכבד'‪ ,‬בו בחר לזכר ִאמו‪ .‬נפטר באדר תשל"ד (‪ )3.1974‬ונקבר בחלקת חברי 'השומר' בבית העלמין שליד הארי השואג‬

‫ (תודה לגב' תמר שאקי‪ ,‬ארכיון חצר תל חי‪ ,‬על המידע)‪.‬‬
‫‪ 10‬ש' שבא (כינס וערך)‪ ,‬בשורה הראשונה ‪ -‬פנחס שניאורסון‪ ,‬תשל"ט (‪ ,)1978‬עמ' ‪ .152‬לא בכדי ציין שניאורסון דווקא שנים אלו‪,‬‬

‫ ‪ ,1937-1936‬הן שנות המאורעות הקשים שפקדו את היישוב יהודי בארץ וגבו מחיר דמים כבד‪.‬‬
‫‪ 11‬י' בן יעקב‪' ,‬מן הגליל אל ההר'‪ ,‬עתמול‪ ,198 ,‬אדר ב' תשס"ח‪ ,‬מרס ‪ ,2008‬עמ' ‪.24-22‬‬

‫‪ 12‬ארכיון כפר עציון‪ ,‬ראיון עם תמר ברנובסקי‪-‬רודמן‪ .‬מראיין אריה רוטנברג‪ ,‬תל אביב‪ ,‬ט' באדר ב' תשס"ג (‪ 13‬במרס ‪.)2003‬‬

‫‪ 142‬עין לעציון‬