Page 150 - עין לעציון
P. 150
כמה הם משקיעים בחיזוק זיקתם של בני הדור הצעיר למה שהם רואים כארץ מולדתם.
וזאת ,בצד החינוך לשנאה עמוקה כלפינו.
באותן שנים ראשונות התקיימו מפגשים נוספים בינינו לבין שכנינו הערבים .כל
אלה נקטעו עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה בכסלו תשמ"ח (דצמבר ,)1987וקיבלו
מכה ניצחת עם ההכרזה על הסכמי אוסלו בקיץ תשנ"ג (.)1993
שמונה בעקבות (נושא מורכב) אחד
אבקש לחתום בדברים מתוך שיח חברים בכפר עציון המחודש ,בקיץ תשל"ב ( ,)1972
ביוזמת הח"מ (יוחנן בן יעקב) בנושא' :אנו ושכנינו בהר חברון' בשיח השתתפו שמונה
חברים :חציים בני כפר עציון ,שאבותיהם נפלו בקרבות תש"ח ,וחציים חברים שהצטרפו
לקיבוץ המחודש .השיח שיקף נאמנה את הלכי הרוח ואת האווירה ששררה בכפר עציון
בשנים הראשונות לשובנו להר.
שלוש שאלות העמדנו במוקד השיח:
א .האם קיימים תנאים ליצירת מגעים הדדיים?
ב .האם אנו מעוניינים בכך?
ג .אם כן ,כיצד ועד כמה? למען הנוחות ריכזנו את הדברים וערכנו אותם אך מעט:
חבר' :אני בכלל לא מעוניין שערבים יסתובבו במשק שלי ,בבית שלי ...אני לא מעוניין
בשום קשרי תרבות עם אף ערבי ...יכול להיות שהדור הבא ,שלא השתתף במלחמות,
יהיה אחר'.
שאלה :אם כן ,מדוע לקח ָת ערבי בטרמפ?
'פשוט מתוך רחמים'.
חבר' :מדריך בבית ספר שדה הכיר ערבי ,מורה מהכפר סמוע ,דובר אנגלית ,שהצטרף
לכמה סיורים ,וחיפש הזדמנות לשוחח עם יהודים .אם יהיה לנו רצון למצוא קשרים,
נמצא אותם .היחס שהערבים מקבלים משלטונות ישראל אנושי יותר מאשר היחס שהם
קיבלו מהירדנים ...המצב הזה לא כל כך גרוע .אסור לנו לשנות את המדיניות ולהפוך
אותם לתת-אדם ...אנו צריכים להגדיר מה אנו רוצים בזמן הקרוב .יכול להיות שהם
היו ברברים יותר מאתנו ,אך זה חלק מהתודעה ,מהחינוך שלהם ...נגיע גם למצב
שנוכל לדון ִאתם על בעיות פוליטיות .אנחנו חיים באותו שטח ...במשך אלפיים השנים
הקרובות נחיה כאן יחד .אם לא נמצא איזה "מודוס ויוונדי" ,שני הצדדים יסבלו מזה'.
שאלה :האם היית מוכן להזמין ערבי לביתך?
'אם הוא דובר אנגלית ,אני לא חושב שהייתי מתנגד'.
חברה' :אני קצת חלוקה עם עצמי ...כדי לכונן יחסים עם שכנים צריך הרבה בגרות,
חינוך וקו של מדיניות ...עדיין לא ביררנו לעצמנו מה אנו רוצים .הקו צריך להיות:
"שמאל דוחה וימין מקרבת"" ,כבדהו וחשדהו" ...נצטרך פעם לקשור קשרים .ייתכן
אנו ושכנינו בגוש-עציון .יחסי יהודים-ערבים בהר 149
וזאת ,בצד החינוך לשנאה עמוקה כלפינו.
באותן שנים ראשונות התקיימו מפגשים נוספים בינינו לבין שכנינו הערבים .כל
אלה נקטעו עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה בכסלו תשמ"ח (דצמבר ,)1987וקיבלו
מכה ניצחת עם ההכרזה על הסכמי אוסלו בקיץ תשנ"ג (.)1993
שמונה בעקבות (נושא מורכב) אחד
אבקש לחתום בדברים מתוך שיח חברים בכפר עציון המחודש ,בקיץ תשל"ב ( ,)1972
ביוזמת הח"מ (יוחנן בן יעקב) בנושא' :אנו ושכנינו בהר חברון' בשיח השתתפו שמונה
חברים :חציים בני כפר עציון ,שאבותיהם נפלו בקרבות תש"ח ,וחציים חברים שהצטרפו
לקיבוץ המחודש .השיח שיקף נאמנה את הלכי הרוח ואת האווירה ששררה בכפר עציון
בשנים הראשונות לשובנו להר.
שלוש שאלות העמדנו במוקד השיח:
א .האם קיימים תנאים ליצירת מגעים הדדיים?
ב .האם אנו מעוניינים בכך?
ג .אם כן ,כיצד ועד כמה? למען הנוחות ריכזנו את הדברים וערכנו אותם אך מעט:
חבר' :אני בכלל לא מעוניין שערבים יסתובבו במשק שלי ,בבית שלי ...אני לא מעוניין
בשום קשרי תרבות עם אף ערבי ...יכול להיות שהדור הבא ,שלא השתתף במלחמות,
יהיה אחר'.
שאלה :אם כן ,מדוע לקח ָת ערבי בטרמפ?
'פשוט מתוך רחמים'.
חבר' :מדריך בבית ספר שדה הכיר ערבי ,מורה מהכפר סמוע ,דובר אנגלית ,שהצטרף
לכמה סיורים ,וחיפש הזדמנות לשוחח עם יהודים .אם יהיה לנו רצון למצוא קשרים,
נמצא אותם .היחס שהערבים מקבלים משלטונות ישראל אנושי יותר מאשר היחס שהם
קיבלו מהירדנים ...המצב הזה לא כל כך גרוע .אסור לנו לשנות את המדיניות ולהפוך
אותם לתת-אדם ...אנו צריכים להגדיר מה אנו רוצים בזמן הקרוב .יכול להיות שהם
היו ברברים יותר מאתנו ,אך זה חלק מהתודעה ,מהחינוך שלהם ...נגיע גם למצב
שנוכל לדון ִאתם על בעיות פוליטיות .אנחנו חיים באותו שטח ...במשך אלפיים השנים
הקרובות נחיה כאן יחד .אם לא נמצא איזה "מודוס ויוונדי" ,שני הצדדים יסבלו מזה'.
שאלה :האם היית מוכן להזמין ערבי לביתך?
'אם הוא דובר אנגלית ,אני לא חושב שהייתי מתנגד'.
חברה' :אני קצת חלוקה עם עצמי ...כדי לכונן יחסים עם שכנים צריך הרבה בגרות,
חינוך וקו של מדיניות ...עדיין לא ביררנו לעצמנו מה אנו רוצים .הקו צריך להיות:
"שמאל דוחה וימין מקרבת"" ,כבדהו וחשדהו" ...נצטרך פעם לקשור קשרים .ייתכן
אנו ושכנינו בגוש-עציון .יחסי יהודים-ערבים בהר 149
