Page 152 - עין לעציון
P. 152
קשרים] ,אני מחפש דרכים ,אבל בכל פעם אני נעצר .יש משקעים שקשה למחוק אותם.
המטרה הראשונה שלי אינה שהם יכירו אותי -זה עניינם .אני רוצה להכיר אותם ,לכן
הלכתי לביתו של עיסא בבית אּומר מספר פעמים'.
שאלה :איך תחנך את בנך?
'לא חונכתי לשנאת ערבים .אחנך את בני לחיות ִאתם כשכנים .אמנם שכנים רחוקים,
מעבר לגדר .אומר לו :אם תרגיש שאתה מסוגל לשחק כדורגל עם ילדי בית אּומר,
אדרבה .אני כיום לא מסוגל לשבת עם ערבי בביתי ,להושיט לו יד לשלום .אך אם אתה
תגיע למצב כזה בלי שמישהו ידחוף ,לא אפריע ...אתן לבני חופש פעולה'.
שאלה :האם היית רוצה לראות את מוסדות הקיבוץ מחנכים כך?
'בהחלט כן .אני עצמי לא אעשה זאת .אין מנוס מעבודת ערבים בבניין כפר עציון.
זה לא מוצא חן בעיני ,אך זה נתון ...אני מבדיל בין ערביי הר חברון לאזרחי ישראל
הערבים .יש לי חבר ערבי מאבו-גוש .הוא היה בביתי ,ואף הוזמנתי לבקר אצלו .ערבים
מהנגב לא פגעו בי .אסור להכליל .אי אפשר להכניס את כל הערבים לקטגוריה של
רוצחים ושונאי ישראל'.
חבר' :דיברתי בעברית עם פועלים ערבים פשוטים מבית אּומר ובית לחם על בעיות
פוליטיות .הם היו מוכנים לדבר על זה .על דברים בסיסיים המעיקים על כל אדם אפשר
לשוחח .יש אפילו הרגשות די דומות בינינו לגבי הקשר לאדמה ,לגבי הרצון להכיר
אלה את אלה ..זהו הבסיס החזק ביותר ליצירת קשר .זה שאנחנו שוברים את הקרח
ומדברים -זה השלב הראשון .אסור לנו לתת להם להרגיש שאנחנו בונים גדר סביבנו
ולא רוצים להתייחס אליהם כלל ...יש השלכות רבות לעובדה שקבוצת פועלים גדולה
שעובדת כאן מגיעה מהכפרים הסמוכים לנו .הדבר הופך לבעיה בינינו לבין הערבים.
יש עדיפות [בהעסקת עובדים] לפועל יהודי הזקוק לפרנסה .אני צריך לדאוג קודם כל
לבני עמי .זו לא שאלה עקרונית .אני לא מתנגד להביא פועלים ערבים למפעל שלנו.
שאלה :האם היית מוכן להזמין ערבים לביתך?
'אין לי שפה משותפת אתם .אנחנו חיים בתרבויות שונות'.
אלה דעות והערכות שהושמעו לפני שנים רבות .בשנים האחרונות התפתחו
בגוש עציון רבתי מערכות יחסים נוספות ביוזמתם של הרב שלמה ריסקין ,רבה של
העיר אפרת ,הרב מנחם פרומן ,רבה של תקוע ,ועוד .אלה ראויים לסקירה נפרדת
ולדיון ,החורגים מגבולות מאמר זה.
אנו ושכנינו בגוש-עציון .יחסי יהודים-ערבים בהר 151
המטרה הראשונה שלי אינה שהם יכירו אותי -זה עניינם .אני רוצה להכיר אותם ,לכן
הלכתי לביתו של עיסא בבית אּומר מספר פעמים'.
שאלה :איך תחנך את בנך?
'לא חונכתי לשנאת ערבים .אחנך את בני לחיות ִאתם כשכנים .אמנם שכנים רחוקים,
מעבר לגדר .אומר לו :אם תרגיש שאתה מסוגל לשחק כדורגל עם ילדי בית אּומר,
אדרבה .אני כיום לא מסוגל לשבת עם ערבי בביתי ,להושיט לו יד לשלום .אך אם אתה
תגיע למצב כזה בלי שמישהו ידחוף ,לא אפריע ...אתן לבני חופש פעולה'.
שאלה :האם היית רוצה לראות את מוסדות הקיבוץ מחנכים כך?
'בהחלט כן .אני עצמי לא אעשה זאת .אין מנוס מעבודת ערבים בבניין כפר עציון.
זה לא מוצא חן בעיני ,אך זה נתון ...אני מבדיל בין ערביי הר חברון לאזרחי ישראל
הערבים .יש לי חבר ערבי מאבו-גוש .הוא היה בביתי ,ואף הוזמנתי לבקר אצלו .ערבים
מהנגב לא פגעו בי .אסור להכליל .אי אפשר להכניס את כל הערבים לקטגוריה של
רוצחים ושונאי ישראל'.
חבר' :דיברתי בעברית עם פועלים ערבים פשוטים מבית אּומר ובית לחם על בעיות
פוליטיות .הם היו מוכנים לדבר על זה .על דברים בסיסיים המעיקים על כל אדם אפשר
לשוחח .יש אפילו הרגשות די דומות בינינו לגבי הקשר לאדמה ,לגבי הרצון להכיר
אלה את אלה ..זהו הבסיס החזק ביותר ליצירת קשר .זה שאנחנו שוברים את הקרח
ומדברים -זה השלב הראשון .אסור לנו לתת להם להרגיש שאנחנו בונים גדר סביבנו
ולא רוצים להתייחס אליהם כלל ...יש השלכות רבות לעובדה שקבוצת פועלים גדולה
שעובדת כאן מגיעה מהכפרים הסמוכים לנו .הדבר הופך לבעיה בינינו לבין הערבים.
יש עדיפות [בהעסקת עובדים] לפועל יהודי הזקוק לפרנסה .אני צריך לדאוג קודם כל
לבני עמי .זו לא שאלה עקרונית .אני לא מתנגד להביא פועלים ערבים למפעל שלנו.
שאלה :האם היית מוכן להזמין ערבים לביתך?
'אין לי שפה משותפת אתם .אנחנו חיים בתרבויות שונות'.
אלה דעות והערכות שהושמעו לפני שנים רבות .בשנים האחרונות התפתחו
בגוש עציון רבתי מערכות יחסים נוספות ביוזמתם של הרב שלמה ריסקין ,רבה של
העיר אפרת ,הרב מנחם פרומן ,רבה של תקוע ,ועוד .אלה ראויים לסקירה נפרדת
ולדיון ,החורגים מגבולות מאמר זה.
אנו ושכנינו בגוש-עציון .יחסי יהודים-ערבים בהר 151
