Page 147 - עין לעציון
P. 147
לבין עיסא‪ .‬בתיווכו של יגאל השומר‪' .‬הוא הביט ואמר‪ :‬הדה בינת אל מנדל [זו בתו של‬
‫מנדל]‪ .‬הכיר אותי‪ ...‬נשארנו ידידים טובים‪ .‬כשהיינו ברבדים‪ ,‬הוא היה בא לבקר אותי‪.‬‬

‫כשאבא היה בא‪ ,‬הם היו ידידים גדולים ומאד מאושרים יחד'‪.‬‬

‫ימי המערכה בתש"ח‪1948-1947 ,‬‬

‫המערכה בגוש עציון בתש"ח החלה כחלוף חמש שנים להתיישבות בכפר עציון‪ .‬החלטת‬
‫החלוקה‪ ,‬שהתקבלה באו"ם בכ"ט בנובמבר ‪ ,1947‬אישרה הקמת מדינה יהודית ומדינה‬
‫ערבית בארץ ישראל‪ .‬המנהיגות היהודית קיבלה את ההחלטה‪ ,‬למרות המרחב הקטן והצר‬
‫שיועד למדינה יהודית‪ 32 .‬יישובים יהודיים נותרו בתחום המיועד למדינה הערבית‪,‬‬
‫ובהם יישובי גוש עציון‪ .‬הערבים דחו את ההחלטה ופתחו בהתקפות על היישוב היהודי‬
‫ובעיקר על דרכי התחבורה אל היישובים הפזורים ברחבי הארץ‪ .‬בתום חמישה וחצי‬
‫חודשי מערכה עקובה מדם‪ ,‬ביום ד' באייר תש"ח (‪ 13‬במאי ‪ ,)1948‬נפל כפר עציון‬
‫בקרב ומרבית החברים שהעפילו להר ו ִעמם לוחמי היחידות המגויסות‪ ,‬נפלו בקרב‬
‫האחרון‪ .‬למחרת‪ ,‬ביום ה' באייר תש"ח (‪ 14‬במאי ‪ ,)1948‬הלכו אנשי משואות יצחק‪,‬‬
‫עין צורים‪ ,‬רבדים ועמם לוחמים מהיחידות המגויסות‪ ,‬בשבי הלגיון הערבי‪ .‬באותו יום‪,‬‬

‫באותה שעה‪ ,‬הוכרזה מדינת ישראל‪.‬‬
‫בניגוד להנחה המקובלת‪ ,‬תושבי הכפרים הערביים העוטרים את גוש עציון‪ ,‬נותרו‬
‫בתחילת המערכה אדישים ולא גילו נכונות לפעילות התקפית‪ .‬ה'הגנה' ניסתה לעודד‬
‫חוסר רצון זה‪ .‬בדצמבר ‪ 1947‬הפיצה כרוז בכפרים הערביים‪' :‬אתם‪ ,‬החורשים והזורעים;‬
‫אין אנו רוצים ברעתכם ולא ברעתו של איזה ערבי מבלעדיכם‪ .‬לא אנו התחלנו במערכת‬
‫הדמים‪ ...‬רצוננו בשלום ולא בריב‪ .‬המסיתים ומחרחרי הריב אשר בשורותיכם‪ ,‬הם אשר‬

‫לא תמיד היו היחסים ידידותיים‪ .‬במלחמת העצמאות הצטרפו רבים מהשכנים הערבים לכוחות‬
‫שתקפו את הגוש‬

‫‪ 146‬עין לעציון‬
   142   143   144   145   146   147   148   149   150   151   152