Page 145 - עין לעציון
P. 145
‫ראשוני קיבוץ כפר עציון עם שכנים ערבים‬

‫את היחסים בין יהודים לערבים בסביבה על הידברות והבנה הדדית‪ .‬ברוח זו שינה את‬
‫מיקום קיבוץ רבדים‪ ,‬שעלה לקרקע בשבט תש"ז (‪ 11‬בפברואר ‪ .)1947‬יוסף וייץ‪ ,‬איש‬
‫ההתיישבות של הקק"ל‪ ,‬דרש להקים את היישוב על 'חלקת המריבה' ‪ -‬אדמת הכפר‬
‫הערבי נחלין‪ ,‬שהייתה נתונה במאבק בין הקק"ל לערבים‪ .‬יגאל הוביל את המתיישבים‬
‫הצעירים‪ ,‬חברי 'השומר הצעיר'‪ ,‬לגבעה נוחה יותר ומשוחררת מהמאבק‪ .‬לדבריו‪' :‬דעתי‬
‫הייתה שהנקודה בכלל צריכה לעלות על שטח המאפשר שמירה ולא על שטח המריבה‪.‬‬
‫מרגלית התנגד להצעתי‪ ,‬אך מוסד הביטחון בירושלים החליט לקבלה‪ .‬כן קיבלתי אישור‬
‫לכך מן ההנהלה הזמנית של הסוכנות‪ .‬יצחק בן צבי שימש אז בתפקיד זה'‪ 16.‬על פרשייה‬
‫זו כתב לימים אורי פינקרפלד‪ ,‬חבר קיבוץ רבדים‪' :‬את מקום העלייה סימן מרדכי‬
‫יגאל‪ ...‬אחראי על יחסי השכנים‪ ,‬ולמעשה מוח'תאר גוש עציון‪ .‬ייתכן שיגאל "טעה"‬
‫[המרכאות במקור] בסימון המקום‪ ,‬משום שרצה למנוע התפרצות סכסוך אלים עם‬
‫תושבי נחלין והאמין שעדיין יש סיכוי להסדר במשא ומתן;‪ 17‬לימים‪ ,‬הוקם על 'אדמת‬
‫המריבה' צריף‪ ,‬ששימש מקום אימונים ל'הגנה'‪ .‬באב תש"ז (אוגוסט ‪ )1947‬הושג הסכם‬
‫על שטח זה‪ .‬בתמורה שילמה הקק"ל לכפר נחלין ‪ 6,000‬לירות ארץ ישראליות לשיפוץ‬

‫בית הספר בכפר‪18.‬‬
‫מנקודת המבט של יחסי השכנות בין יהודים לערבים בגוש עציון בשנות ה‪ 40-‬של‬

‫‪ 16‬עלי אוכף‪ ,‬עמ' ‪( 110-111‬מרגלית היה סוחר קרקעות שפעל באזור מטעם הקק"ל); י' כץ‪ ,‬ההתיישבות היהודית בהרי חברון‪ ,‬עמ' ‪;260‬‬
‫‪ 17‬א' פינקרפלד‪" ,‬רבדים בגוש עציון"‪ ,‬בתוך‪ :‬עידן ‪ ,7‬עמ' ‪.114-113‬‬

‫‪ 18‬ד' קנוהל‪ ,‬גוש עציון במלחמתו‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשי"ז‪ ,‬עמ' ‪" ;39‬רבדים בגוש עציון"‪ ,‬עמ' ‪.114‬‬

‫‪ 144‬עין לעציון‬
   140   141   142   143   144   145   146   147   148   149   150