Page 146 - עין לעציון
P. 146
המאה העשרים ,מתגלה
לעינינו תהליך רצוף:
עלייתו של קיבוץ כפר
עציון לקרקע לא לוותה
בכל התנגדות גלויה של
ערבים שוכני האזור.
חברי משואות יצחק
נתקלו בהתנגדות ערבית
קלה יחסית ,בעת צאתם
לחרוש את אדמותיהם מרדכי יגאל (משמאל) בפגישה לאחר מלחמת ששת הימים עם
בהר .לקראת עלייתם ידיד ערבי משכבר הימים
של חברי עין צורים ניסו
ערביי האזור לשבש את העלייה והודיעו כי לא יאפשרו מעבר אל היישוב החדש בדרך
המלך שחצתה את הכפר הקטן זכריא .עקב כך נדרשו העולים לסלול דרך גישה חלופית
העוקפת את הכפר ,ואילו עלייתם של חברי רבדים נתקלה בהתנגדות חריפה ותוקפנית
של ערביי הכפר נחלין הסמוך.
חברי רבדים עלו על קרקע שנרכשה מהכפר נחלין וכונתה 'אדמות נחלין' .תמר
ברנובסקי (רודמן) ,שבגרה מאז ימי שהותה בכפר עציון ,הצטרפה לגרעין 'צבר' של
'השומר הצעיר' ועלתה עם חבריה לרבדים ,היא שכתבה את מגילת העלייה ובה פנייה
לכפר נחלין ולאדמות נחלין' :הקשיבי נחלין ,הקשיבי לקול בנייך ,הן באנו עדייך היום
למצוא בך מולדת ובית ...נחלין ,קבלינו לחיקך כ ֵאם ,כי שבנו אלייך בנייך למצוא
בך מולדת ומשכן 19'...במגילה זו נתנו חברי רבדים תשובה עמוקה לערביי האזור,
והבהירו את תפיסת ההתיישבות היהודית בהר חברון .מחד גיסא ,הם פנו לנחלין -אל
הכפר הערבי השוכן למרגלות רבדים ואל 'אדמות נחלין' -בבקשה להתקבל במרחב
זה ולהצטרף ליושבים בו ,מתוך הכרה בשכניהם הערבים ורצון לשכנות טובה .מאידך
גיסא ,הודיעו אנשי 'השומר הצעיר' לנחלין ,כי הם בנים השבים לחיק ֵאם אוהבת.
דימוי הבן השב לחיק אמו מקבל משמעות מיוחדת .הוא מקפל בחובו מסר חד -מרחב
ההתיישבות בהר חברון הוא עבורם כ ֵאם אוהבת לבנה השב הביתה .בנות ובנים אינם
בוחרים את אמםֵ ,אם אינה בוחרת את ילדיה .למרות היעדר גורם הבחירה ,אין בעולם
קשר חזק ,עמוק ונאמן יותר מקשרי ֵאם ובניה .כך גם חברי גרעין 'השומר הצעיר',
שעיגנו את הזיקה העמוקה שלהם ושל העם כולו למרחב שבו עלו להתיישבות .הם
האמינו ,שקשיי ההתיישבות הרבים בהר לא יפגמו בקשר עמוק זה ,לא יפרמו את החוט
המקשר אותם להר ,ולא יערערו את ביטחונם בצדקת הדרך .וכך חתמו את מגילת
העלייה' :מהרי יהודה קוראים שומרים צעירים לנוער העברי באשר הוא :זאת הדרך
בה ללכת ,ללכת עד תום' .ביטוי סמלי למסכת זו היה חידוש יחסי החברות בין תמר
19ראיון עם תמר ברנובסקי-רודמן 13 ,במרס .2003
אנו ושכנינו בגוש-עציון .יחסי יהודים-ערבים בהר 145
לעינינו תהליך רצוף:
עלייתו של קיבוץ כפר
עציון לקרקע לא לוותה
בכל התנגדות גלויה של
ערבים שוכני האזור.
חברי משואות יצחק
נתקלו בהתנגדות ערבית
קלה יחסית ,בעת צאתם
לחרוש את אדמותיהם מרדכי יגאל (משמאל) בפגישה לאחר מלחמת ששת הימים עם
בהר .לקראת עלייתם ידיד ערבי משכבר הימים
של חברי עין צורים ניסו
ערביי האזור לשבש את העלייה והודיעו כי לא יאפשרו מעבר אל היישוב החדש בדרך
המלך שחצתה את הכפר הקטן זכריא .עקב כך נדרשו העולים לסלול דרך גישה חלופית
העוקפת את הכפר ,ואילו עלייתם של חברי רבדים נתקלה בהתנגדות חריפה ותוקפנית
של ערביי הכפר נחלין הסמוך.
חברי רבדים עלו על קרקע שנרכשה מהכפר נחלין וכונתה 'אדמות נחלין' .תמר
ברנובסקי (רודמן) ,שבגרה מאז ימי שהותה בכפר עציון ,הצטרפה לגרעין 'צבר' של
'השומר הצעיר' ועלתה עם חבריה לרבדים ,היא שכתבה את מגילת העלייה ובה פנייה
לכפר נחלין ולאדמות נחלין' :הקשיבי נחלין ,הקשיבי לקול בנייך ,הן באנו עדייך היום
למצוא בך מולדת ובית ...נחלין ,קבלינו לחיקך כ ֵאם ,כי שבנו אלייך בנייך למצוא
בך מולדת ומשכן 19'...במגילה זו נתנו חברי רבדים תשובה עמוקה לערביי האזור,
והבהירו את תפיסת ההתיישבות היהודית בהר חברון .מחד גיסא ,הם פנו לנחלין -אל
הכפר הערבי השוכן למרגלות רבדים ואל 'אדמות נחלין' -בבקשה להתקבל במרחב
זה ולהצטרף ליושבים בו ,מתוך הכרה בשכניהם הערבים ורצון לשכנות טובה .מאידך
גיסא ,הודיעו אנשי 'השומר הצעיר' לנחלין ,כי הם בנים השבים לחיק ֵאם אוהבת.
דימוי הבן השב לחיק אמו מקבל משמעות מיוחדת .הוא מקפל בחובו מסר חד -מרחב
ההתיישבות בהר חברון הוא עבורם כ ֵאם אוהבת לבנה השב הביתה .בנות ובנים אינם
בוחרים את אמםֵ ,אם אינה בוחרת את ילדיה .למרות היעדר גורם הבחירה ,אין בעולם
קשר חזק ,עמוק ונאמן יותר מקשרי ֵאם ובניה .כך גם חברי גרעין 'השומר הצעיר',
שעיגנו את הזיקה העמוקה שלהם ושל העם כולו למרחב שבו עלו להתיישבות .הם
האמינו ,שקשיי ההתיישבות הרבים בהר לא יפגמו בקשר עמוק זה ,לא יפרמו את החוט
המקשר אותם להר ,ולא יערערו את ביטחונם בצדקת הדרך .וכך חתמו את מגילת
העלייה' :מהרי יהודה קוראים שומרים צעירים לנוער העברי באשר הוא :זאת הדרך
בה ללכת ,ללכת עד תום' .ביטוי סמלי למסכת זו היה חידוש יחסי החברות בין תמר
19ראיון עם תמר ברנובסקי-רודמן 13 ,במרס .2003
אנו ושכנינו בגוש-עציון .יחסי יהודים-ערבים בהר 145
