Page 151 - עין לעציון
P. 151
שזה מוקדם מדי ...עבד אצלנו ילד ערבי בבית .נתתי לו כוס מים .לא עמד לפני ערבי,
אלא פשוט אדם ,כמוני ,הדבר נראה לי טבעי ...כל הנוסחאות מתפוררות כאשר באים
במגע יומיומי .יחסים מתפתחים דווקא על רקע של מחוות קטנות כמו שתיית כוס קפה
ביחד ,לחיצת יד לשלום ...האם אני מוכנה שערבים יעשו לי את העבודות שאני לא
מוכנה לעשות? אותי זה מקומם .אם מדובר בהעסקת ערבים בעבודה שיהודי יהיה מוכן
לעשות אותה -אתן עדיפות ליהודי ,על פי הכלל" :עניי עירך קודמים"'.
שאלה :מה דעתך שאקורדיוניסט ערבי ינגן במסיבה בכפר עציון?
'באופן אישי זה לא מפריע לי .אם אחד מבני כפר עציון יאמר שהדבר פוגע בו ,אוותר
מיד .דברי הם תיאורטיים .אולי כאשר הוא יעמוד מול העיניים שלי ,אומר :בעצם ,זה
מפריע לי'.
ותשובה נוספת על אותה שאלה:
'אני מוכן שיבוא לנגן מוזיקה ערבית ולהסביר אותה .אני לא רוצה שהוא יבוא לנגן
בשבילי במסיבה ,כי אין לנו אותה נשמה'.
שאלה :האם היית מוכנה ללדת בבית-חולים ערבי בבית לחם?
'הלידה היא חוויה נפשית מאד עמוקה .הייתי רוצה שהיא תעבור עלי בתוך עמי.
אין כאן התנגדות "גזענית" לערבים .גם באירופה הייתי מעדיפה להתאשפז בבית
חולים יהודי'.
חבר' :עלינו לצאת מנקודת מוצא :מה שקרה בתש"ח בכפר-עציון ובתרפ"ט בחברון
אינו צריך להכתיב את מערכת היחסים הנוכחית .אני לא רוצה ליצור מצב של שולטים
ונשלטים .אני רוצה לחיות בדו-קיום בשלום ,מתוך כבוד הדדי .כאשר אני מסתכל על
התמונות של גופות חללי הל"ה ,כשאני קורא על ה ְּפרָעות בחברון ,כאשר שומעים על
התנהגות ערבים כלפי יהודים בארצות ערב ,ברור שיש כאן בעיה של מנטליות ,הווי
מיוחד של שנאה" ,על חרבך תחיה" ...יחד עם זאת אני משוכנע שיש לנו הרבה מה
ללמוד מהם .ראשית ,בעניין "הכנסת אורחים" .נכנסתי להרבה בתים ערביים .קבלת
האורחים היא למופת ,כמו שנהגו אבותינו לפני אלפי שנים .שנית ,בנושא הכבוד
העצמי ,כבוד המשפחה ,כבוד האישה .בזה יש לנו הרבה מה ללמוד .במה שקשור ביחס
לקרקע ,השתרשות באדמה.
אקום ואלך מפה אם יועסקו ערבים בענפי המשק ...לא תקום ולא תהיה עבודה ערבית,
לא בשירותים ולא בנוי .הבעיה היום היא שהיהודים הופכים למנהלים והערבים
לפועלים ...לאורך ימים יתפתחו פה רגשות תסכול .כאשר עובדים פה ערבים ,אנו
חייבים להראות להם שאנו מעריכים אותם ודורשים מהם להעריך ולכבד אותנו'.
שאלה :מה דעתך על מורה לערבית מכפר שכן?
'אני נגד .אנו חייבים לחיות בצד הערבים ,ותו לא'.
חבר' :אני מאוד מעוניין להכיר את העם הערבי ותרבותו ...עם כל אדם אפשר לדבר.
אפשר לדבר עם הערבים על הכל ,אפילו על פוליטיקה .אולם ,כאשר אני נפגש עם ערבי
מהר חברון ,אני מקבל "סטופ" ...איני יכול ליצור אתו קשר כי ערביי הר חברון עוללו
לי משהו .הוא או שכנו ...אנחנו ,בדור שלנו ,לא יכולים לשכוח .אני רוצה [לקשור ִאתם
150עין לעציון
אלא פשוט אדם ,כמוני ,הדבר נראה לי טבעי ...כל הנוסחאות מתפוררות כאשר באים
במגע יומיומי .יחסים מתפתחים דווקא על רקע של מחוות קטנות כמו שתיית כוס קפה
ביחד ,לחיצת יד לשלום ...האם אני מוכנה שערבים יעשו לי את העבודות שאני לא
מוכנה לעשות? אותי זה מקומם .אם מדובר בהעסקת ערבים בעבודה שיהודי יהיה מוכן
לעשות אותה -אתן עדיפות ליהודי ,על פי הכלל" :עניי עירך קודמים"'.
שאלה :מה דעתך שאקורדיוניסט ערבי ינגן במסיבה בכפר עציון?
'באופן אישי זה לא מפריע לי .אם אחד מבני כפר עציון יאמר שהדבר פוגע בו ,אוותר
מיד .דברי הם תיאורטיים .אולי כאשר הוא יעמוד מול העיניים שלי ,אומר :בעצם ,זה
מפריע לי'.
ותשובה נוספת על אותה שאלה:
'אני מוכן שיבוא לנגן מוזיקה ערבית ולהסביר אותה .אני לא רוצה שהוא יבוא לנגן
בשבילי במסיבה ,כי אין לנו אותה נשמה'.
שאלה :האם היית מוכנה ללדת בבית-חולים ערבי בבית לחם?
'הלידה היא חוויה נפשית מאד עמוקה .הייתי רוצה שהיא תעבור עלי בתוך עמי.
אין כאן התנגדות "גזענית" לערבים .גם באירופה הייתי מעדיפה להתאשפז בבית
חולים יהודי'.
חבר' :עלינו לצאת מנקודת מוצא :מה שקרה בתש"ח בכפר-עציון ובתרפ"ט בחברון
אינו צריך להכתיב את מערכת היחסים הנוכחית .אני לא רוצה ליצור מצב של שולטים
ונשלטים .אני רוצה לחיות בדו-קיום בשלום ,מתוך כבוד הדדי .כאשר אני מסתכל על
התמונות של גופות חללי הל"ה ,כשאני קורא על ה ְּפרָעות בחברון ,כאשר שומעים על
התנהגות ערבים כלפי יהודים בארצות ערב ,ברור שיש כאן בעיה של מנטליות ,הווי
מיוחד של שנאה" ,על חרבך תחיה" ...יחד עם זאת אני משוכנע שיש לנו הרבה מה
ללמוד מהם .ראשית ,בעניין "הכנסת אורחים" .נכנסתי להרבה בתים ערביים .קבלת
האורחים היא למופת ,כמו שנהגו אבותינו לפני אלפי שנים .שנית ,בנושא הכבוד
העצמי ,כבוד המשפחה ,כבוד האישה .בזה יש לנו הרבה מה ללמוד .במה שקשור ביחס
לקרקע ,השתרשות באדמה.
אקום ואלך מפה אם יועסקו ערבים בענפי המשק ...לא תקום ולא תהיה עבודה ערבית,
לא בשירותים ולא בנוי .הבעיה היום היא שהיהודים הופכים למנהלים והערבים
לפועלים ...לאורך ימים יתפתחו פה רגשות תסכול .כאשר עובדים פה ערבים ,אנו
חייבים להראות להם שאנו מעריכים אותם ודורשים מהם להעריך ולכבד אותנו'.
שאלה :מה דעתך על מורה לערבית מכפר שכן?
'אני נגד .אנו חייבים לחיות בצד הערבים ,ותו לא'.
חבר' :אני מאוד מעוניין להכיר את העם הערבי ותרבותו ...עם כל אדם אפשר לדבר.
אפשר לדבר עם הערבים על הכל ,אפילו על פוליטיקה .אולם ,כאשר אני נפגש עם ערבי
מהר חברון ,אני מקבל "סטופ" ...איני יכול ליצור אתו קשר כי ערביי הר חברון עוללו
לי משהו .הוא או שכנו ...אנחנו ,בדור שלנו ,לא יכולים לשכוח .אני רוצה [לקשור ִאתם
150עין לעציון
