Page 201 - עין לעציון
P. 201
של כק"מ אחד מתקוע ,בסמוך למצוק בעל נוף מדהים הצופה אל הנחל העמוק תקוע.
ליל ההקמה היה חגיגי ונאספו בו אנשי ציבור ודמויות מובילות בהתיישבות ביש"ע.
לאחר קביעת העובדות בשטח הוקמה בצורה מסודרת ומתוכננת ,בברכת אריאל שרון
שהיה אז שר השיכון ,שכונה של כ 25-קראוונים .אולם לא התארגן גרעין התיישבות
ליישב את המקום והוא עמד שומם במשך חודשים ,נתון לחדירות של ערבים ולביזה.
רק בסוף הקיץ התארגנה קבוצה קטנה של אנשי היישוב :שתי משפחות ושני רווקים,
מהם נשארו עד היום משפחת בירן ומשפחת חסקין.
בשנה הראשונה ,כשעדיין לא היו תשתיות בסיסיות ולא שמירה מסודרת ,הסכימו
לחיות במקום רק רווקים ,חלקם עולים מברית המועצות ,חברי תנועת בית"ר .רוב
הרווקים עזבו לאחר מספר שנים ,ורק לאחר כשנה החלו להגיע משפחות נוספות.
כעבור שנתיים הוצבה קבוצה נוספת של קראוונים ממערב על הגבעה ,מעל תקוע ב'.
שכונה זו נקראה תקוע ג' .אך שתי השכונות תפקדו ,למעשה ,כשכונה אחת .בעשור
הראשון לקיום שתי השכונות התגוררו בהן רק כעשר משפחות .הגידול החל רק בסוף
שנות ה ,90-עם קבלת היתרים לבניית קבע ועם הגעתן של משפחות צעירות רבות של
בוגרי ישיבת הרב עדין שטיינזלץ ,שקמה מספר שנים קודם לכן ביישוב כישיבת הסדר
והייתה בעלת אופי פתוח המאפיין את תקוע .רבים מתלמידי הישיבה הקימו משפחות
והשתקעו בתקוע ותרומת הישיבה להרחבת היישוב ולאופיו הייחודי הייתה רבה.
קבלת ההיתרים בתקוע ב' הייתה תוצאה של מסע מפרך שנמשך שנים רבות ,שכן
מספר חודשים לאחר הקמת תקוע ב' ,ב ,1992-עלתה לשלטון ממשלת רבין ,אשר
הקפיאה בנייה שמרחיבה את היישובים ,עקב השיחות עם הפלסטינים והסכמי אוסלו.
הממשלה לא הייתה מוכנה לאפשר בנייה בתקוע ב' וג'.
באמצע שנות ה 90-התגבשה בתקוע ב' קבוצה סביב חזון הקמת יישוב באווירה
כפרית ,פיתוח שמשתלב באופן טבעי בנוף והקמת משקי עזר שמאפשרים עבודת כפיים
ובייחוד עבודת אדמה .המוסדות המיישבים ,ובעיקר משרד השיכון ,לא תמכו ברעיונות
אלה ,שלא השתלבו בסטנדרטים המקובלים באותו זמן בתכנון יישובים במרחב הכפרי.
במקביל להתגבשות הקבוצה וללא התייעצות עם התושבים ,הוצעה תכנית מתאר על
פי סטנדרטים פורמליים ,שלא הייתה מקובלת על התושבים .לאחר מספר שנים הושגה
פשרה ,שאפשרה בנייה על פי
תכנית המתאר הקיימת תוך
מספר שינויים המאפשרים
משקי עזר בחלק מהמגרשים
ובמקביל פיתוח היישוב
על פי תכנית מתאר חדשה,
המתאימה לחזון הכפרי
והטבעי של תושבי השכונה.
זמן קצר לאחר השגת
הפשרה עם משרד השיכון
היו התפתחויות במישור
הפוליטי שאפשרו מתן תוקף רב היישוב ,הרב מנחם פרומן ,לומד תורה עם ילדים
200עין לעציון
ליל ההקמה היה חגיגי ונאספו בו אנשי ציבור ודמויות מובילות בהתיישבות ביש"ע.
לאחר קביעת העובדות בשטח הוקמה בצורה מסודרת ומתוכננת ,בברכת אריאל שרון
שהיה אז שר השיכון ,שכונה של כ 25-קראוונים .אולם לא התארגן גרעין התיישבות
ליישב את המקום והוא עמד שומם במשך חודשים ,נתון לחדירות של ערבים ולביזה.
רק בסוף הקיץ התארגנה קבוצה קטנה של אנשי היישוב :שתי משפחות ושני רווקים,
מהם נשארו עד היום משפחת בירן ומשפחת חסקין.
בשנה הראשונה ,כשעדיין לא היו תשתיות בסיסיות ולא שמירה מסודרת ,הסכימו
לחיות במקום רק רווקים ,חלקם עולים מברית המועצות ,חברי תנועת בית"ר .רוב
הרווקים עזבו לאחר מספר שנים ,ורק לאחר כשנה החלו להגיע משפחות נוספות.
כעבור שנתיים הוצבה קבוצה נוספת של קראוונים ממערב על הגבעה ,מעל תקוע ב'.
שכונה זו נקראה תקוע ג' .אך שתי השכונות תפקדו ,למעשה ,כשכונה אחת .בעשור
הראשון לקיום שתי השכונות התגוררו בהן רק כעשר משפחות .הגידול החל רק בסוף
שנות ה ,90-עם קבלת היתרים לבניית קבע ועם הגעתן של משפחות צעירות רבות של
בוגרי ישיבת הרב עדין שטיינזלץ ,שקמה מספר שנים קודם לכן ביישוב כישיבת הסדר
והייתה בעלת אופי פתוח המאפיין את תקוע .רבים מתלמידי הישיבה הקימו משפחות
והשתקעו בתקוע ותרומת הישיבה להרחבת היישוב ולאופיו הייחודי הייתה רבה.
קבלת ההיתרים בתקוע ב' הייתה תוצאה של מסע מפרך שנמשך שנים רבות ,שכן
מספר חודשים לאחר הקמת תקוע ב' ,ב ,1992-עלתה לשלטון ממשלת רבין ,אשר
הקפיאה בנייה שמרחיבה את היישובים ,עקב השיחות עם הפלסטינים והסכמי אוסלו.
הממשלה לא הייתה מוכנה לאפשר בנייה בתקוע ב' וג'.
באמצע שנות ה 90-התגבשה בתקוע ב' קבוצה סביב חזון הקמת יישוב באווירה
כפרית ,פיתוח שמשתלב באופן טבעי בנוף והקמת משקי עזר שמאפשרים עבודת כפיים
ובייחוד עבודת אדמה .המוסדות המיישבים ,ובעיקר משרד השיכון ,לא תמכו ברעיונות
אלה ,שלא השתלבו בסטנדרטים המקובלים באותו זמן בתכנון יישובים במרחב הכפרי.
במקביל להתגבשות הקבוצה וללא התייעצות עם התושבים ,הוצעה תכנית מתאר על
פי סטנדרטים פורמליים ,שלא הייתה מקובלת על התושבים .לאחר מספר שנים הושגה
פשרה ,שאפשרה בנייה על פי
תכנית המתאר הקיימת תוך
מספר שינויים המאפשרים
משקי עזר בחלק מהמגרשים
ובמקביל פיתוח היישוב
על פי תכנית מתאר חדשה,
המתאימה לחזון הכפרי
והטבעי של תושבי השכונה.
זמן קצר לאחר השגת
הפשרה עם משרד השיכון
היו התפתחויות במישור
הפוליטי שאפשרו מתן תוקף רב היישוב ,הרב מנחם פרומן ,לומד תורה עם ילדים
200עין לעציון
