Page 64 - עין לעציון
P. 64
וכך נראו הדברים מן הקרקע ,בעיניהם של מגיני הגוש:
בשעות הבוקר נשמע רעש של מנוע החג מעל למחנה .האנשים עקבו אחרי
תנועותיו בשמי הגוש ...חשבתי בלבי ,כי זהו מטוס בריטי המסייר בסביבה...
האם באמת יש לנו מטוסים הלוקחים חלק בלחימה?
הנה הוא מתקרב מעל למחנה שלנו ,מנמיך טוס עד שהטייסים נראים ,והנה
נזרקת מתוכו חבילה ונופלת אי שם בחורשה .החברים רצים לחפש את החבילה.
המטוס חוזר מסיבובו ומנחית עוד חבילה ,ועוד רבות ...לבסוף הוריד פתק
קשור למטבע של שני גרוש ,ובו נתבקשנו לתת סימן ,אם הקרב עדיין נמשך.
החברים מתפזרים לחפש אחרי חומרי החבישה והכדורים לרובים ולתת-
מקלעים ,שהתפזרו בשטח ,מאחר שהחבילות נקרעו בהיחבטן באדמה .בחרדה
חיפשו ואספו כל כדור כפוף ומעוך' .אין דבר ,ניישר אותם והם יביאו עוד
תועלת' -אומר אחד2.
אלא שגם אחרים צפו בנעשה' .מה שלא ראינו' ,כותב וייצמן' ,אולי משום הלהיטות
להצליח במשימה הראשונה הזאת ,היה מטוס בריטי קטן כמו שלנו ,שטס לו שם
בשלווה גמורה ,ועיניי טייסו בולשות' 3.כשנחתו הטייסים בשדה דב ,כבר המתינה
במפקדת ה'הגנה' דרישה בריטית להסגיר את הטייס (משום מה זיהה הטייס הבריטי רק
מטוס אחד) .על מנת שלא להסתכן בסגירת 'קלוב התעופה' ,האזרחי כביכול ,הוחלט
שעזר וייצמן -שהבריטים החשיבו את דודו ,חיים וייצמן (וגם אותו כמי שהיה טייס
בצבא הבריטי) -יסגיר את עצמו ,ואכן ,הוא בילה לילה בתחנת המשטרה הבריטית,
ואז שוחרר.
למרות עינם הפקוחה של הבריטים ,ולמרות שחלק מהציוד נפל בשטח האויב וחלקו
התרסק ,ה'הצנחות' [ללא מצנח!] נמשכו והעלו את המורל של הנצורים .שלמה רוזן
כתב לילדתו ,שפונתה לירושלים' :אווירון יהודי בא אלינו בכל יום ומביא לנו כל מיני
דברים טובים ואפילו שוקולד .הוא טס כל כך נמוך ,שאנו רואים אפילו את הטייס,
שמנפנף בידו אלינו ואומר לנו שלום ממרומים .את החבילות הוא זורק לנו מלמעלה,
והן עבורנו כמו המן שנפל מהשמיים לאבותינו ,שנדדו ארבעים שנה במדבר' .כך
התבטאו גם אחרים' :האווירון ,שחג יום יום וכמעט כל שעה ,מעודד מאד .יש אומרים
שאנו "לופטמענטשן" [אנשי רוח] וחיים מהאוויר ...אם כי לא הרבה מביא האווירון...
אבל זה מראה שהיישוב דואג לנו ,וזה בשבילנו יותר סמלי מאשר מעשי .היום ט"ו
בשבט ,והוא זרק לנו פירות לכבוד החג הזה'4.
המצור נותר בעינו ,אך המטוסים שהגיעו מן העורף חיזקו את רוח אנשי הגוש:
'נותקנו ואין אפילו אמבולנס להעברת פצוע קשה ,והנה האווירונים מעלינו .כמה
אמונה הם מפיחים וכמה דמעות הם מזילים מעינינו! הוי ,טייס ,זרוק ,זרוק! כולם
רצים אחרי החבילות הנופלות מהשמיים' 5.במיוחד היו חשובים העיתונים ש'הצניחו'
2י' בן יעקב ,גוש עציון ,חמישים שנות מאבק ויצירה ,יד שפירא ,אלון שבות ,תשמ"ג ,עמ' .191
3וייצמן ,שם ,עמ' .47
4ש' גל-גלנדואר ,גבורת הנצורים ,גוש עציון ,תשס"ח ,עמ' .228 ,195
5שם ,עמ' .227
הגשר האווירי לגוש עציון 63
בשעות הבוקר נשמע רעש של מנוע החג מעל למחנה .האנשים עקבו אחרי
תנועותיו בשמי הגוש ...חשבתי בלבי ,כי זהו מטוס בריטי המסייר בסביבה...
האם באמת יש לנו מטוסים הלוקחים חלק בלחימה?
הנה הוא מתקרב מעל למחנה שלנו ,מנמיך טוס עד שהטייסים נראים ,והנה
נזרקת מתוכו חבילה ונופלת אי שם בחורשה .החברים רצים לחפש את החבילה.
המטוס חוזר מסיבובו ומנחית עוד חבילה ,ועוד רבות ...לבסוף הוריד פתק
קשור למטבע של שני גרוש ,ובו נתבקשנו לתת סימן ,אם הקרב עדיין נמשך.
החברים מתפזרים לחפש אחרי חומרי החבישה והכדורים לרובים ולתת-
מקלעים ,שהתפזרו בשטח ,מאחר שהחבילות נקרעו בהיחבטן באדמה .בחרדה
חיפשו ואספו כל כדור כפוף ומעוך' .אין דבר ,ניישר אותם והם יביאו עוד
תועלת' -אומר אחד2.
אלא שגם אחרים צפו בנעשה' .מה שלא ראינו' ,כותב וייצמן' ,אולי משום הלהיטות
להצליח במשימה הראשונה הזאת ,היה מטוס בריטי קטן כמו שלנו ,שטס לו שם
בשלווה גמורה ,ועיניי טייסו בולשות' 3.כשנחתו הטייסים בשדה דב ,כבר המתינה
במפקדת ה'הגנה' דרישה בריטית להסגיר את הטייס (משום מה זיהה הטייס הבריטי רק
מטוס אחד) .על מנת שלא להסתכן בסגירת 'קלוב התעופה' ,האזרחי כביכול ,הוחלט
שעזר וייצמן -שהבריטים החשיבו את דודו ,חיים וייצמן (וגם אותו כמי שהיה טייס
בצבא הבריטי) -יסגיר את עצמו ,ואכן ,הוא בילה לילה בתחנת המשטרה הבריטית,
ואז שוחרר.
למרות עינם הפקוחה של הבריטים ,ולמרות שחלק מהציוד נפל בשטח האויב וחלקו
התרסק ,ה'הצנחות' [ללא מצנח!] נמשכו והעלו את המורל של הנצורים .שלמה רוזן
כתב לילדתו ,שפונתה לירושלים' :אווירון יהודי בא אלינו בכל יום ומביא לנו כל מיני
דברים טובים ואפילו שוקולד .הוא טס כל כך נמוך ,שאנו רואים אפילו את הטייס,
שמנפנף בידו אלינו ואומר לנו שלום ממרומים .את החבילות הוא זורק לנו מלמעלה,
והן עבורנו כמו המן שנפל מהשמיים לאבותינו ,שנדדו ארבעים שנה במדבר' .כך
התבטאו גם אחרים' :האווירון ,שחג יום יום וכמעט כל שעה ,מעודד מאד .יש אומרים
שאנו "לופטמענטשן" [אנשי רוח] וחיים מהאוויר ...אם כי לא הרבה מביא האווירון...
אבל זה מראה שהיישוב דואג לנו ,וזה בשבילנו יותר סמלי מאשר מעשי .היום ט"ו
בשבט ,והוא זרק לנו פירות לכבוד החג הזה'4.
המצור נותר בעינו ,אך המטוסים שהגיעו מן העורף חיזקו את רוח אנשי הגוש:
'נותקנו ואין אפילו אמבולנס להעברת פצוע קשה ,והנה האווירונים מעלינו .כמה
אמונה הם מפיחים וכמה דמעות הם מזילים מעינינו! הוי ,טייס ,זרוק ,זרוק! כולם
רצים אחרי החבילות הנופלות מהשמיים' 5.במיוחד היו חשובים העיתונים ש'הצניחו'
2י' בן יעקב ,גוש עציון ,חמישים שנות מאבק ויצירה ,יד שפירא ,אלון שבות ,תשמ"ג ,עמ' .191
3וייצמן ,שם ,עמ' .47
4ש' גל-גלנדואר ,גבורת הנצורים ,גוש עציון ,תשס"ח ,עמ' .228 ,195
5שם ,עמ' .227
הגשר האווירי לגוש עציון 63
