Page 68 - עין לעציון
P. 68
מצוידים בהנחיותיו של הננסון‪ ,‬דרשו אנשי הגוש‪ ,‬באמצעות נציגיהם בירושלים‬
‫ובתל אביב‪ ,‬כי יישלח לגוש מהנדס‪ ,‬שיקבע כיצד יש להכשיר את המסלול‪ ,‬וכן יישלח‬
‫נהג שיפעיל את הטרקטור‪ .‬משהתמהמהו המוסדות‪ ,‬נטלו המגינים את היוזמה לידיהם‪.‬‬
‫אריה טפר (עמית) ויצחק יעקב (יצה)‪ ,‬מפקדי כוח הפלמ"ח במקום‪ ,‬התחייבו לפצות‬
‫את חברת 'חריש'‪ ,‬בעלת הטרקטור‪ ,‬על כל נזק שייגרם‪ .‬שני פלמ"חניקים‪ ,‬יוסקה קדם‬

‫ויהודה פרידמן‪ ,‬הפעילו אותו וסייעו לחברי המשקים להשלים את המסלול‪12.‬‬
‫אלא שמטכ"ל ה'הגנה' ו'שירות האוויר' התרשמו מדיווחו של הננסון‪ ,‬והחליטו‬
‫להקפיא את הטיסות עד שיוכשר המסלול כראוי‪ .‬בינתיים‪ ,‬גשמי החורף ואי‪-‬הגעת‬
‫החלפים שהיו נחוצים להפעלת הטרקטור‪ ,‬האטו במידה רבה את המשך העבודה‬
‫במקום‪ .‬אולם הלחצים מאותו מטכ"ל עצמו לסייע לגוש גברו‪ ,‬ובט' באדר א'‬
‫(‪ 19‬בפברואר ‪ )1948‬שוגרה קריאה בהולה לטייסת א'‪' :‬הרוח נוחה ואפשר לרדת‪ .‬בשם‬
‫השם רדו מחר'‪ 13.‬הלחצים עשו את שלהם‪ ,‬ולמחרת נחת הננסון בשנית בגוש עציון‪,‬‬

‫ועמו מהנדס שבדק את המסלול‪ .‬הטיסות אל הגוש חודשו‪  .‬‬

‫המראות ונחיתות בסיכון גבוה‬

‫בטייסת הקלה של 'שירות האוויר'‪ ,‬הלוא היא טייסת א' (טייסת ‪ 100‬של ימינו)‪ ,‬זכה‬
‫המסלול בגוש עציון לכינוי 'רמת אלון'‪ ,‬ולמרות שלא עמד בתקנים שנדרשו‪ ,‬הוא‬
‫הפך להיות יעד קבוע עבור טייסי הטייסת‪ .‬אחד מהם‪ ,‬אדם שתקאי‪ ,‬תיאר את נחיתתו‬
‫השנייה במקום‪' :‬ניגשתי לרמת אלון בזהירות רבה‪ ,‬למוד ניסיון מר‪ ,‬והתחלתי נוחת‬
‫כאילו מטען ביצים שמור במטוסי‪ ...‬באותו רגע ניתך עלי מטר של יריות‪ .‬כפי שהסבירו‬

‫צוותי הטייסים סיכנו את עצמם ואת המטוסים שנחתו בגוש‬

‫‪ 12‬מילשטיין‪ ,‬שם‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ;101‬עמית‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ;269‬אלטמן‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.7‬‬
‫‪ 13‬ע' אמבר‪ ,‬א' אייל וא' כהן‪ ,‬שורשי חיל האוויר‪ ,‬משרד הביטחון ההוצאה לאור‪ ,1997 ,‬עמ' ‪.245-244‬‬

‫הגשר האווירי לגוש עציון ‪67‬‬
   63   64   65   66   67   68   69   70   71   72   73