Page 185 - The Third Battalion in_Neat

המלווים נאלצו לאיים בנשק ורק בדרך זו נרגעו במידת‪-‬מה הרוחות‪ ,‬שכן המעפילים‬
‫‪ -‬המופיעים בשיר בגוף ראשון רבים ‪ -‬הבינו את מצבם‪:‬‬

‫ִאָּתה ַעל ַה ִּסּפּון‪ָ ,‬ל ַעד ּו ְל ֵאין ָמנֹוס‪,‬‬ ‫ְּב ַעל ָּכ ְר ֵחנּו ָאנּו ֶזה ָּב ֶזה ְׁשלּו ִבים‬
‫ָע ַמ ְדנּו ֲחבּו ִרים‪ְ ,‬ל ֵא ֶבל ּו ְל ָמׂשֹוׂש‬ ‫ְוֹלא ַלָּש ְוא ַהַּל ְי ָלה ֶזה ָּב ֶזה ֻשַּל ְחנּו‪.‬‬
‫ְּכ ַת ַחת ַה ֻחָּפה ְּב ִהָּש ֵבר ַהּכֹוס‪.‬‬ ‫ִהיא ְל ַמְּל ֵטנּו ָק ָמה ִמַּכ ְב ֵלי ּשֹו ִבים‪,‬‬
‫ַאך ְּכ ָבר ַּב ֲא ִז ֶּקי ָה ֲחבּו ִשים ֲא ַנ ְחנּו‪.‬‬

‫בשיר " ֵס ֶתר שּוק"‪ ,‬הכוונה היא‪ ,‬כנראה‪ ,‬למחתרת או לתנועת ההעפלה‪ .‬אשר לאירוע‬
‫‪ -‬לוותיקי ההעפלה וחוקריה לא זכור מקרה כזה‪ ,‬אך המשורר בחושיו החדים חש בזרמי‬

‫מעמקים של מתח ושלא הכל התנהל באווירה ציונית אוהדת‪.‬‬
‫בפגעי הדרך‪ ,‬בקשיי המעפילים ובסבלם נגע אלתרמן ב"שיר של נרדפים"‪ .‬דומה‬

‫שאיש לפניו לא העז להעלות את הנושא בצורה כה חדה וכואבת‪:‬‬

‫ַהָּג ָרב ִּב ְשׂ ָע ֵרנּו ָּפ ַרח‪ֶ ,‬נ ֶבג‪ֶ -‬נ ֶבג‬ ‫עֹוד ֹלא ָקם ְּב ַד ְרֵּכנּו ִצי ַהֶּמ ֶלך‪.‬‬
‫ְּבעֹו ֵרנּו ָּפ ָשה ַו ִי ְפׁ ֹשט‪.‬‬ ‫ֹלא ָנ ְגחּו ְּב ַד ְפנֹות ַהְּס ִפי ָנה ַח ְרטֹו ָמי ו‬

‫ִּכי ְּבנּוס ַהִּנ ְרָּדף ֵמרֹו ְד ֵפהּו ֶנ ֶפש‬ ‫ֲא ַבל ָקמּו ָע ֵלינּו ִּפ ְג ֵעי ַהֶּד ֶרְך‬
‫ַּגם עֹורֹו ּו ְשׂ ָערֹו ְי ַב ְקׁשּו ַנ ְפׁשֹו‪.‬‬ ‫ֲחמּוִׁשים ּו ְמ ֻלְּמ ֵדי ִמ ְל ָח ָמה‪.‬‬

‫ַהְּב ָג ִדים ֶׁש ֵהם ְּכסּות ִמָּמ ָטר ָו ֶק ַרח‬ ‫ֶאת ַל ְח ֵמנּו ָצ ְב ָעה ִּפ ְט ִרַּית ָה ֹע ֶבש‪.‬‬

‫ִּב ְבָׂש ֵרנּו ָנְׁשכּו‪ַ ,‬עד קֹ ְרעּו ִּב ְמ ִחי‪,‬‬ ‫ֶאת ֵמי ֵמינּו ָנ ַגף ֶה ֳח ִלי ְּבֹלא ְק ָרב‪.‬‬

‫ֹלא ִטְּפסּו ַּב ְס ִפי ָנה ַחָּי ֵלי ַהֶּמ ֶלְך‪,‬‬ ‫ִּכי ְּב ֶט ֶרם ָיקּום ָהרֹו ֵדף ֵמ ֹא ֶפק‪,‬‬

‫ַאְך ִט ְּפסּו ִּב ְגרֹו ֵננּו ְק ָל ָלה ּו ְב ִכי‪.‬‬ ‫ְּב ֵמי ֵמי ַהִּנ ְרָּדף ּו ְב ַל ְחמֹו ִי ְת ָע ָרב‪.‬‬

‫ ‬

‫בשיר "ליל פנים אל פנים" מביא אלתרמן‪ ,‬בדרכו המיוחדת‪ ,‬את סיפורה של אניית‬

‫המעפילים "רפיח"‪ ,‬שטבעה בדרכה לארץ‪ .‬שמונה מנוסעיה טבעו והשאר‪ ,‬כ‪ ,800-‬מצאו‬

‫מקלט על אי שומם עד שחולצו משם על‪-‬ידי הבריטים והועברו לקפריסין‪.‬‬

‫וישנם בחלק זה של הספר עוד שירים העוסקים בהעפלה ואנחנו נסתפק בשניים‪.‬‬

‫הראשון הוא "עיר הגירוש" שכבר הוזכר ‪ -‬תיאור ה"עיר" הייחודית שכולה מחנות‪-‬‬

‫מחנות סביב העיר פמגוסטה בקפריסין‪ .‬אין ספק כי המשורר כתב על החיים במחנות‬

‫מידע אישי‪ ,‬בעקבות ביקורו בהם‪ .‬הוא מתאר את הגיבוב של הצריפים והאוהלים‪ ,‬את‬

‫חיי היום‪-‬יום של עדות ישראל השונות‪ ,‬ובתוך כל הסבל והאפרוריות מתנהל מסע‬

‫חתונה אל מול השמש השוקעת‪ ,‬כשהכלה חובקת זר שושנים עשויות נייר‪...‬‬

‫נזכרות בשמותיהן לטובה אפילו "ספינות הפריצה" ‪" -‬פאן יורק" ו"פאן קרסנט"‬

‫‪ -‬המצפות להחזיר את הגולים למולדת ונזכרת המנהרה שמתחת לגדר‪ ,‬שדרכה הגיעו‬

‫למחנות המורה לעברית שנשלח מהארץ‪ ,‬וכן השליח וחבר הקיבוץ הממושקף שבא‬

‫נתן אלתרמן ‪ -‬משורר ההעפלה ‪183‬‬