Page 182 - The Third Battalion in_Neat
P. 182
‫ְָו ָצ ַחק ְל ַע ְצמֹו ֻעִּזי‪ִ -‬ג'י ְנִּג'י ְּב ִלי‪-‬חּו ׁש‪,‬‬ ‫ ‬
‫ַעל ִׁש ְבּתֹו ִב ְמ ִדי ַנת ָפ ָמגּו ְס ָטה‪,‬‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫ִעם ַהׁ ְּש ֵני ִדי ְסְּפ ֵלי ְסד‪ֶּ-‬פ ְר ֶס ְנס‪ִ ,‬עם ָּד ִני‪ָּ-‬ג'מּוס‪,‬‬ ‫ ‬
‫ְו ֶא ְפ ַר ִי ְמ ֶקה ְּכרּו ִבי ( ַקּפֹו ְס ָטה)‪.‬‬

‫ְו ָס ִביב ְׁשֹ ֹלׁש‪ֵ -‬מאֹות‪ֲ -‬ח ִמִּשים ַּבחּו ִרים‬ ‫ ‬
‫ֶאת ַהְּצחֹוק ִּג ְלְּגלּו‪ָ ,‬נְׂשאּו ֶה ָרה!‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫ָצ ֲחקּו ְּב ֵני ְּב ֵאר‪-‬טּו ְב ָיה ְו ַגת ְו ִני ִרים‪,‬‬ ‫ ‬
‫ָצ ֲחקּו ְּב ֵני ַּגן‪ַ -‬י ְב ֶנה ּו ְג ַד ָרה‪.‬‬

‫ְו ִנ ְד ֶמה ָה ֶיה ֶּפ ַתע‪ּ :‬מּול ְׁש ֵמי ַהֵּגרּוׁש‬ ‫ ‬
‫ָּכל ָה ָא ֶרץ צֹו ֶח ֶקת ְוָׁש ָרה…‬ ‫ ‬
‫צֹו ֲחקֹות‬ ‫ ‬
‫ֵעין‪ֲ -‬חרֹוד‪,‬‬ ‫ ‬
‫ַנ ֲה ָלל ִעם ַהּגּוש‪ׁ,‬‬ ‫ ‬
‫ְו ַעסלּוג' ְו ֵעין‪ֵּ-‬גב ּו ַמָּנ ָרה‪.‬‬ ‫ ‬

‫עסלוג' ‪ -‬השם הראשון של קיבוץ רביבים‪.‬‬

‫וכך נמשך הצחוק ושוטף את הארץ‬

‫כולה‪ .‬ומי יצחק אחרון? למשורר אין ספק‪:‬‬

‫ילד בן חמש‪ ,‬הגועה גם הוא בצחוק במחנה‬

‫המעפילים בקפריסין‪ ,‬ולא ירחק היום שאף‬

‫הוא יגיע לחוף מבטחים‪.‬‬

‫בקיץ ‪ ,1948‬שבועות אחדים לאחר קום‬

‫המדינה‪ ,‬ובעוד הבריטים מחזיקים אלפי‬

‫מעפילים במחנות‪ ,‬יצא אלתרמן לקפריסין‪,‬‬

‫כדי לעמוד מקרוב על מצב המעפילים‪ .‬מקובל‬

‫היה בעת ההיא לשגר לאי הגירוש מדריכים‪,‬‬

‫מורים‪ ,‬אישי ציבור‪ ,‬עיתונאים ואמנים‪ ,‬כדי‬

‫להופיע בפני המעפילים או להתרשם מחייהם‪.‬‬

‫את המעפילים האלה‪ ,‬אחרוני המוחזקים‬

‫בקפריסין‪ ,‬כינה אלתרמן "הדיביזיה הלא‬

‫אלתרמן בדרכו למחנות המעפילים‬ ‫מנוצחת"‪ .‬ראוי לדעתו להעניק לגיבורים‬
‫בקפריסין‪ ,‬על סיפון אניית נוסעים‪1948 ,‬‬
‫האלמונים האלה עיטור גבורה‪ ,‬ובכלל פרשת‬

‫קפריסין עוד תהיה בבחינת עיטור של כבוד‪:‬‬

‫‪ 180‬ביָם‪ ,‬ביבשה וגם באוויר‬
   177   178   179   180   181   182   183   184   185   186   187