Page 180 - The Third Battalion in_Neat
P. 180
הרצל מפליג באניית מעפילים
בשלוש שנות "ההעפלה הגדולה" (מסיום מלחמת העולם השנייה ועד הקמת המדינה)
כתב אלתרמן ,בנוסף לטורים שכבר הוזכרו ,עוד כמה שירים הקשורים להעפלה ,לצד
שירים אחרים שהנושא הועלה בהם בצורה חלקית .ביניהם יוזכרו "דרך בים" ,שאין בו,
ככל הנראה ,התייחסות ספציפית לאירוע מסוים ,אלא למלחמת ההעפלה .זו מוצגת
בדמותה של נערה הקופצת לים "ברדֹוף הרודף" ,ועל אף כל מאמציו של הים להטביעה,
היא אינה נכנעת ,עד שהיא מצליחה להגיע לחוף וצונחת עליו .האם הובסה? להיפך,
היא בנתה את הגשר בין המעפילים לחוף הארץ ,כדברי הים בשיר" :הגשר בנוי נערה!/
ַאת הלילה בנית את הגשר".
שיר נוסף הוא "על ֵאם הדרך" ,שראה אור בערב פסח תש"ז ( )1947בעיצומה של
תקופת המאבק נגד הבריטים והגעתן של אניות מעפילים בזו אחר זו .גם הפעם אין זה
שיר אקטואלי ,כמרבית שירי "הטור השביעי" .הוא מתאר את הפלגתה של ספינה ועליה
ילד לעבר ארץ-ישראל ,ועץ ,שאליו נקשר אבי הילד והוצא להורג ,כנראה שם ,בגולה.
מאוחר יותר נכרת אותו עץ והפך לתורן הספינה ,המבקיעה דרכה מזרחה.
שיר אקטואלי יותר הוא "על הסיפון" שנכתב ב ,1946-במלאות חמישים שנה
להופעת ספרו של הרצל" ,מדינת היהודים" ( .)1896המשורר מתאר סיטואציה דמיונית,
לפיה ניצב הרצל על סיפון אניית מעפילים שנלכדה על-ידי הבריטים .גיבורי השיר
הם שני ילדים שמתו בשואה ,המפליגים כביכול באנייה ,ודווקא אותם חוקר הבלש
הבריטי שעלה על הסיפון לאחר לכידתה .הילדים מסבירים לו כי הם שטים למדינת
היהודים ,כהבטחת הרצל .הבלש צוחק ואתו צוחקים מדינאים וממשלות ואפנדים
ערבים ,והבטחות אמת וחרות שהופרו.
בסיומו של השיר מבטיח הרצל לילדים שהבטחתו שרירה וקיימת ,ותוך כדי כך הוא
יוצא בהתקפה חריפה על בריטניה:
ֹזאת ַלְּב ִרי ִטים ּ ֹא ַמרִ :אם ֲחלֹום ָל ָא ָדם – ִהיא ֶיְׁש ָנהִ ,היא ֶי ְ ׁש ָנהְ ,מ ִדי ַנת ַהְּיהּו ִדים!
ֹלא ִי ְקחּו ֶאת ַנ ְפׁשֹו ָּכל רֹו ְמ ָסיוָּ-ב ֶר ֶפש! ַע ְרׂשׂו ֵתי ָה – ְּכ ָב ִלים ּו ַמ ְחֶּת ֶרת!
ַאך ִּדי ְנ ֶכםִּ ,דין ַמ ֵּכי ֲחלֹומו ֶ ׁשל ָה ָעם, ִהיא זֹו ֶכ ֶרת אּו ַלי ַּגם ֶאת ְ ׁש ִמיְ ,י ָל ִדים,
הּוא ְּכ ִדין ַהַּמִּכים אֹותֹו ֶנ ֶפש. ִּכי ֵאיַּ-פ ַעם ָּכ ַת ְבִּתי ָע ֶלי ָה חֹו ֶב ֶרת…
ַו ֲא ִני ֲאֶׁשר ַק ְמִּתי ַהּיֹום ִל ְת ִחָּיה,
ִל ְת ִחָּיה נֹו ָר ָאה ְו ִנַּצ ַחת,
ַו ֲא ִני ַהִּנַּצב ֲע ֵלי ָּכל ֳא ִנָּיה,
ֲאֶׁשר ֶח ֶרב ָע ֶלי ָה ֻמַּנ ַחת –
באחד משיריו הנודעים ביותר של אלתרמן בנושא השואה ותוצאותיה ישנה
התייחסות נרחבת למדי להעפלה .המדובר בשיר "אמא ,כבר מותר לבכות?" ,שהופיע
178ביָם ,ביבשה וגם באוויר
בשלוש שנות "ההעפלה הגדולה" (מסיום מלחמת העולם השנייה ועד הקמת המדינה)
כתב אלתרמן ,בנוסף לטורים שכבר הוזכרו ,עוד כמה שירים הקשורים להעפלה ,לצד
שירים אחרים שהנושא הועלה בהם בצורה חלקית .ביניהם יוזכרו "דרך בים" ,שאין בו,
ככל הנראה ,התייחסות ספציפית לאירוע מסוים ,אלא למלחמת ההעפלה .זו מוצגת
בדמותה של נערה הקופצת לים "ברדֹוף הרודף" ,ועל אף כל מאמציו של הים להטביעה,
היא אינה נכנעת ,עד שהיא מצליחה להגיע לחוף וצונחת עליו .האם הובסה? להיפך,
היא בנתה את הגשר בין המעפילים לחוף הארץ ,כדברי הים בשיר" :הגשר בנוי נערה!/
ַאת הלילה בנית את הגשר".
שיר נוסף הוא "על ֵאם הדרך" ,שראה אור בערב פסח תש"ז ( )1947בעיצומה של
תקופת המאבק נגד הבריטים והגעתן של אניות מעפילים בזו אחר זו .גם הפעם אין זה
שיר אקטואלי ,כמרבית שירי "הטור השביעי" .הוא מתאר את הפלגתה של ספינה ועליה
ילד לעבר ארץ-ישראל ,ועץ ,שאליו נקשר אבי הילד והוצא להורג ,כנראה שם ,בגולה.
מאוחר יותר נכרת אותו עץ והפך לתורן הספינה ,המבקיעה דרכה מזרחה.
שיר אקטואלי יותר הוא "על הסיפון" שנכתב ב ,1946-במלאות חמישים שנה
להופעת ספרו של הרצל" ,מדינת היהודים" ( .)1896המשורר מתאר סיטואציה דמיונית,
לפיה ניצב הרצל על סיפון אניית מעפילים שנלכדה על-ידי הבריטים .גיבורי השיר
הם שני ילדים שמתו בשואה ,המפליגים כביכול באנייה ,ודווקא אותם חוקר הבלש
הבריטי שעלה על הסיפון לאחר לכידתה .הילדים מסבירים לו כי הם שטים למדינת
היהודים ,כהבטחת הרצל .הבלש צוחק ואתו צוחקים מדינאים וממשלות ואפנדים
ערבים ,והבטחות אמת וחרות שהופרו.
בסיומו של השיר מבטיח הרצל לילדים שהבטחתו שרירה וקיימת ,ותוך כדי כך הוא
יוצא בהתקפה חריפה על בריטניה:
ֹזאת ַלְּב ִרי ִטים ּ ֹא ַמרִ :אם ֲחלֹום ָל ָא ָדם – ִהיא ֶיְׁש ָנהִ ,היא ֶי ְ ׁש ָנהְ ,מ ִדי ַנת ַהְּיהּו ִדים!
ֹלא ִי ְקחּו ֶאת ַנ ְפׁשֹו ָּכל רֹו ְמ ָסיוָּ-ב ֶר ֶפש! ַע ְרׂשׂו ֵתי ָה – ְּכ ָב ִלים ּו ַמ ְחֶּת ֶרת!
ַאך ִּדי ְנ ֶכםִּ ,דין ַמ ֵּכי ֲחלֹומו ֶ ׁשל ָה ָעם, ִהיא זֹו ֶכ ֶרת אּו ַלי ַּגם ֶאת ְ ׁש ִמיְ ,י ָל ִדים,
הּוא ְּכ ִדין ַהַּמִּכים אֹותֹו ֶנ ֶפש. ִּכי ֵאיַּ-פ ַעם ָּכ ַת ְבִּתי ָע ֶלי ָה חֹו ֶב ֶרת…
ַו ֲא ִני ֲאֶׁשר ַק ְמִּתי ַהּיֹום ִל ְת ִחָּיה,
ִל ְת ִחָּיה נֹו ָר ָאה ְו ִנַּצ ַחת,
ַו ֲא ִני ַהִּנַּצב ֲע ֵלי ָּכל ֳא ִנָּיה,
ֲאֶׁשר ֶח ֶרב ָע ֶלי ָה ֻמַּנ ַחת –
באחד משיריו הנודעים ביותר של אלתרמן בנושא השואה ותוצאותיה ישנה
התייחסות נרחבת למדי להעפלה .המדובר בשיר "אמא ,כבר מותר לבכות?" ,שהופיע
178ביָם ,ביבשה וגם באוויר
