Page 146 - ניהול שימור
P. 146
של "פתרון בעיות" אד-הוק למעורבות קהילתית לאורך זמן ,במגוון רחב יותר של נושאים
המחייבים העמקה וסיוע מקצועי .שימור ,למשל ,הוא אחד הנושאים הללו ,משום היקף הנושאים
הקשורים בו וטווח הזמן הנדרש לדון בהם .במודל זה יש תרומה רבה ל"סוכני שינוי" שמתמקצעים
במהלך השנים וצוברים ידע ויכולים לתרום אותו לטובת תהליך ארוך טווח (בר-קיימא) ,כמו
מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל .עוד הם יכולים לסייע לאוכלוסיות המוחלשות מקרב
הקהילה ולהעצים אותן מול אוכלוסיות שרמתן הסוציו-כלכלית גבוהה יותר ויש להן נגישות רבה
יותר לידע ,למידע ולסיוע המקצועי הנדרשים.
בשלושת הדגמים שהוצגו לעיל אפשר להבחין בשני דפוסי פעולה קוטביים של הקהילה :האחד -
קונפליקט ומאבק ,האחר -שיתוף .דפוס פעולה של קונפליקט ומאבק בין הקהילה לבין הרשות
המקומית מעמיד את הצדדים זה מול זה ואינו מאפשר עבודה משותפת ופתרון בעיות בהידברות .עם
זאת ,דפוס זה הוא לעתים שלב בהתקדמות לקראת הידברות ופעילות משותפת .לדגם של שיתוף בין
הקהילה והרשות המקומית יש סיכוי להצלחה רבה יותר מאחר שסוגיות הקשורות בתחום האורבני
דורשות איזון בין הגיונות ואינטרסים סותרים ובין כוחות והשפעות של אוכלוסיות מגוונות .כדי
להשיג איזון זה יש לפעול בשיתוף עם הרשות המקומית ,שבה מתגבשות התכניות ומצויים מוקדי
קבלת ההחלטות על פי החוק ,ובידיה המשאבים והשליטה בשטח .מן הצד האחר ,בלא הקהילה ערכו
של השימור אינו מוטמע ,ובעיקר נוצרים חסמים רבים לקידום תהליך השימור והוא עשוי להתעכב
שנים רבות .מכאן שרק עבודה משותפת בין שני הצדדים ,גם לאחר קונפליקט ,יכולה לאפשר שינוי
ממשי ושימור ופיתוח מתמשכים .כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה של השותפות יש להתאים את
המנגנונים ,את דפוסי המעורבות ,את האסטרטגיות ואת כלי המעורבות כך שיאפשרו להבין את
הצרכים והאינטרסים המגוונים של הקהילה ואת המעורבות שלה בפועל .לדוגמה:
• תהליך תכנון המביא בחשבון את ההשלכות החברתיות והקהילתיות של השימור (תסקיר להשפעה
קהילתית-כלכלית ,ראו הרחבה בפרק 5סעיף .)5.3.2
• היכרות מעמיקה עם המגוון הרחב של הקבוצות ובעלי העניין בקהילה ועם האינטרסים שלהם.
• הגדלת מספר המעורבים בקהילה והשותפות שלהם בכל שלבי התהליך ,החל בתכנון ועד הפיקוח
והבקרה ,באמצעות כלי של תכנון משולב על פי אינטרסים ויעדים.
• עידוד הדיאלוג בין הקבוצות השונות בקהילה ,הרחבת ההסכמות וניהול הקונפליקטים באמצעות
תהליך לניהול קונפליקטים ולבניית הסכמות.
• פיתוח והתאמה של תכניות חינוכיות קהילתיות בחינוך הפורמלי והלא פורמלי ,אשר יקדמו את
שינוי התובנות ,הערכים והתרבות המקומית בכל הקשור לשימור המורשת בראייה ארוכת טווח.
• פיתוח תכניות ליזמות קהילתית לעידוד ולקידום הפיתוח הכלכלי המקומי ,ובכללו השימור כמנוף
לפיתוח כלכלי.
אסטרטגיות פעולה וכלים לניהול מערכתי של השימור 145
המחייבים העמקה וסיוע מקצועי .שימור ,למשל ,הוא אחד הנושאים הללו ,משום היקף הנושאים
הקשורים בו וטווח הזמן הנדרש לדון בהם .במודל זה יש תרומה רבה ל"סוכני שינוי" שמתמקצעים
במהלך השנים וצוברים ידע ויכולים לתרום אותו לטובת תהליך ארוך טווח (בר-קיימא) ,כמו
מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל .עוד הם יכולים לסייע לאוכלוסיות המוחלשות מקרב
הקהילה ולהעצים אותן מול אוכלוסיות שרמתן הסוציו-כלכלית גבוהה יותר ויש להן נגישות רבה
יותר לידע ,למידע ולסיוע המקצועי הנדרשים.
בשלושת הדגמים שהוצגו לעיל אפשר להבחין בשני דפוסי פעולה קוטביים של הקהילה :האחד -
קונפליקט ומאבק ,האחר -שיתוף .דפוס פעולה של קונפליקט ומאבק בין הקהילה לבין הרשות
המקומית מעמיד את הצדדים זה מול זה ואינו מאפשר עבודה משותפת ופתרון בעיות בהידברות .עם
זאת ,דפוס זה הוא לעתים שלב בהתקדמות לקראת הידברות ופעילות משותפת .לדגם של שיתוף בין
הקהילה והרשות המקומית יש סיכוי להצלחה רבה יותר מאחר שסוגיות הקשורות בתחום האורבני
דורשות איזון בין הגיונות ואינטרסים סותרים ובין כוחות והשפעות של אוכלוסיות מגוונות .כדי
להשיג איזון זה יש לפעול בשיתוף עם הרשות המקומית ,שבה מתגבשות התכניות ומצויים מוקדי
קבלת ההחלטות על פי החוק ,ובידיה המשאבים והשליטה בשטח .מן הצד האחר ,בלא הקהילה ערכו
של השימור אינו מוטמע ,ובעיקר נוצרים חסמים רבים לקידום תהליך השימור והוא עשוי להתעכב
שנים רבות .מכאן שרק עבודה משותפת בין שני הצדדים ,גם לאחר קונפליקט ,יכולה לאפשר שינוי
ממשי ושימור ופיתוח מתמשכים .כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה של השותפות יש להתאים את
המנגנונים ,את דפוסי המעורבות ,את האסטרטגיות ואת כלי המעורבות כך שיאפשרו להבין את
הצרכים והאינטרסים המגוונים של הקהילה ואת המעורבות שלה בפועל .לדוגמה:
• תהליך תכנון המביא בחשבון את ההשלכות החברתיות והקהילתיות של השימור (תסקיר להשפעה
קהילתית-כלכלית ,ראו הרחבה בפרק 5סעיף .)5.3.2
• היכרות מעמיקה עם המגוון הרחב של הקבוצות ובעלי העניין בקהילה ועם האינטרסים שלהם.
• הגדלת מספר המעורבים בקהילה והשותפות שלהם בכל שלבי התהליך ,החל בתכנון ועד הפיקוח
והבקרה ,באמצעות כלי של תכנון משולב על פי אינטרסים ויעדים.
• עידוד הדיאלוג בין הקבוצות השונות בקהילה ,הרחבת ההסכמות וניהול הקונפליקטים באמצעות
תהליך לניהול קונפליקטים ולבניית הסכמות.
• פיתוח והתאמה של תכניות חינוכיות קהילתיות בחינוך הפורמלי והלא פורמלי ,אשר יקדמו את
שינוי התובנות ,הערכים והתרבות המקומית בכל הקשור לשימור המורשת בראייה ארוכת טווח.
• פיתוח תכניות ליזמות קהילתית לעידוד ולקידום הפיתוח הכלכלי המקומי ,ובכללו השימור כמנוף
לפיתוח כלכלי.
אסטרטגיות פעולה וכלים לניהול מערכתי של השימור 145
