Page 141 - ניהול שימור
P. 141
במימוש שני מקורות מימון אלה יש חסמים רבים :היעדר כדאיות עסקית ברשויות חלשות
ובאזורים פריפריאליים; ביורוקרטיה בהקצאת השטחים; חוק חובת המכרזים ברשויות; ביורוקרטיה
ותנאים מקשים בהתקשרויות עם יזמים לשותפות במיזם ציבורי עם הסקטור הפרטי ועוד.
למעשה ,במצב הנוכחי רשות הבוחרת להתמודד כלכלית עם השימור נכנסת להליך שבו צד
העלות ברור מאוד וכרוך בהוצאות ציבוריות גבוהות מאוד .צד העלות כולל תכנית שחושפת אותה
לתביעות ,להשקעות ציבוריות בהיקף גדול כדי למצות את ההשפעה החיובית של השימור ,לקידום
מימון ציבורי בהיקף גדול בתקופה של קיצוצי תקציב ולקידום תמריצים ליזמים .כל אלה -נוסף
להכנת תכנית פעולה ,תכנית ממשק ,תכניות תחזוקה לאורך זמן ,פעולות פיקוח וניטור וקביעת
גורמים מנהלים בעלי סמכות ואחריות .בד בבד ,צד התועלת של השימור עדיין אינו ברור ,ובכל מקרה
הוא ארוך טווח .לנושא זה טוענים מצדדי השימור שכפי שקשה למדוד את התועלת של כל תכלית
ציבורית -בריאות ,חינוך ,תשתיות ,שיפור פני העיר וכיו"ב -כך קשה לאמוד גם את התועלות של
השימור ,ויש ולקדם אותו בסדרי העדיפויות באותה מידה.
במצב הנוכחי יש פערים גדולים בין רשויות גדולות ,בעלות עצמאות וחוסן כלכלי ,לבין רשויות
חלשות שיכולתן להתמודד עם שימור המורשת הבנויה מוגבלת (שחורי .)2010 ,ניסיונות ליישם כלים
כלכליים שפותחו בערים גדולות ובעלות עצמאות כלכלית בערים קטנות או פריפריאליות שערכי
הנדל"ן בהן והתנהגות השוק החופשי הם שונים -נדונים לכישלון ,בשל היעדר מנגנונים וכלים
כלכליים לתמרוץ יזמים וחוסר כדאיות ליזמים .כתוצאה מכך אפשר לראות מקרים של קשיים ביצירת
מערכת פיצוי ותמריצים המבוססים על ערכי הנדל"ן של הקרקע; מימון לא תקין של מטלת השימור
על ידי יזמים; מתן זכויות מפליגות בשל ערכי קרקע נמוכים והיעדר יכולת לניוד אותן זכויות.
ביישובים פריפריאליים נוספות עוד כמה מגבלות להתמודדות הכלכלית של הרשויות עם השימור:
הימנעותם של יזמים ובעלי הון (חברות מסחריות וכו') להשקיע ביישוב משיקולי נגישות; היעדר
תמריצי מדינה; בעלות המדינה על מרבית הנכסים וניהול רוב המקרקעים והמבנים על ידי רשות
מקרקעי ישראל .התוצאה היא ריבוי של הליכים ביורוקרטיים והגבלה של הפעילות הנדל"נית ,בעיקר
בגלל חוק חובת המכרזים המקשה על יזמים במימוש היזמה שלהם .רשויות אלו תלויות ,במידה רבה,
בתקציבי מדינה בבואן להיערך כלכלית לשימור המורשת הבנויה.
140ניהול מערכתי של השימור
ובאזורים פריפריאליים; ביורוקרטיה בהקצאת השטחים; חוק חובת המכרזים ברשויות; ביורוקרטיה
ותנאים מקשים בהתקשרויות עם יזמים לשותפות במיזם ציבורי עם הסקטור הפרטי ועוד.
למעשה ,במצב הנוכחי רשות הבוחרת להתמודד כלכלית עם השימור נכנסת להליך שבו צד
העלות ברור מאוד וכרוך בהוצאות ציבוריות גבוהות מאוד .צד העלות כולל תכנית שחושפת אותה
לתביעות ,להשקעות ציבוריות בהיקף גדול כדי למצות את ההשפעה החיובית של השימור ,לקידום
מימון ציבורי בהיקף גדול בתקופה של קיצוצי תקציב ולקידום תמריצים ליזמים .כל אלה -נוסף
להכנת תכנית פעולה ,תכנית ממשק ,תכניות תחזוקה לאורך זמן ,פעולות פיקוח וניטור וקביעת
גורמים מנהלים בעלי סמכות ואחריות .בד בבד ,צד התועלת של השימור עדיין אינו ברור ,ובכל מקרה
הוא ארוך טווח .לנושא זה טוענים מצדדי השימור שכפי שקשה למדוד את התועלת של כל תכלית
ציבורית -בריאות ,חינוך ,תשתיות ,שיפור פני העיר וכיו"ב -כך קשה לאמוד גם את התועלות של
השימור ,ויש ולקדם אותו בסדרי העדיפויות באותה מידה.
במצב הנוכחי יש פערים גדולים בין רשויות גדולות ,בעלות עצמאות וחוסן כלכלי ,לבין רשויות
חלשות שיכולתן להתמודד עם שימור המורשת הבנויה מוגבלת (שחורי .)2010 ,ניסיונות ליישם כלים
כלכליים שפותחו בערים גדולות ובעלות עצמאות כלכלית בערים קטנות או פריפריאליות שערכי
הנדל"ן בהן והתנהגות השוק החופשי הם שונים -נדונים לכישלון ,בשל היעדר מנגנונים וכלים
כלכליים לתמרוץ יזמים וחוסר כדאיות ליזמים .כתוצאה מכך אפשר לראות מקרים של קשיים ביצירת
מערכת פיצוי ותמריצים המבוססים על ערכי הנדל"ן של הקרקע; מימון לא תקין של מטלת השימור
על ידי יזמים; מתן זכויות מפליגות בשל ערכי קרקע נמוכים והיעדר יכולת לניוד אותן זכויות.
ביישובים פריפריאליים נוספות עוד כמה מגבלות להתמודדות הכלכלית של הרשויות עם השימור:
הימנעותם של יזמים ובעלי הון (חברות מסחריות וכו') להשקיע ביישוב משיקולי נגישות; היעדר
תמריצי מדינה; בעלות המדינה על מרבית הנכסים וניהול רוב המקרקעים והמבנים על ידי רשות
מקרקעי ישראל .התוצאה היא ריבוי של הליכים ביורוקרטיים והגבלה של הפעילות הנדל"נית ,בעיקר
בגלל חוק חובת המכרזים המקשה על יזמים במימוש היזמה שלהם .רשויות אלו תלויות ,במידה רבה,
בתקציבי מדינה בבואן להיערך כלכלית לשימור המורשת הבנויה.
140ניהול מערכתי של השימור
