Page 150 - ניהול שימור
P. 150
ככלל יש לשאוף לפיתוח קהילתי ,להרחבת הגיבוי והתמיכה הציבורית ולמעורבות רבה של הקהילה
בכל השלבים ,אך בעיקר באלה שבהם יש לה יתרון יחסי וערך מוסף :הגדרת המטרות; איסוף
והשלמת נתונים; גיבוש אלטרנטיבות; בחירת אלטרנטיבה מועדפת וחלוקת עבודה; ביצוע הפרויקט;
הערכה ,מעקב ובקרה.
. 1הגדרת מעגלי השותפים הקהילתיים
שיתוף הקהילה נעשה במעגלים שונים ,לפי שלבי התכנון והביצוע בפועל .בתחילת שלב איסוף
הנתונים והאבחון הפעיל יש לגבש את מעגלי השותפים הקהילתיים .לשם כך מתמקדים אנשי
המקצוע המפעילים את התהליך בשלוש סוגיות עיקריות (חסון ,שחורי ואדיב:)1995 ,
א .סוגיית הייצוג :מיהו הציבור המעורב מקרב הקהילה? האם מקורו בקבוצה ,במעגל אחד
של משתתפים ,או בכמה קבוצות שרמת מעורבותן שונה והן ממלאות תפקידים שונים
בתהליך השיתוף?
ב .סוגיית העיצוב :יכולת ההשפעה שיש לציבור המשתתף על התכנית (התוצר הסופי).
ג .סוגיית הביטוי -האפקטיביות של המעורבות :באיזה אופן תשפיע הקהילה על העיצוב המעשי
של התכנית? באילו תוצרים באים לידי ביטוי הרצונות והאינטרסים של הציבור?
.2דגשים נבחרים בתכניות הפעולה
שימור המורשת הבנויה עוסק לא רק בהיבטים הפיזיים .הוא מהווה תהליך ערכי-חינוכי ומנוף
לפיתוח כלכלי של הקהילה המקומית .לכן יש לכלול תכניות אופרטיביות למעורבות של הקהילה
גם בתחומים אלה:
תכנית חינוכית -חלק מתהליך העוסק בשינוי תודעתי בקרב הקהילה ובקרב בעלי העניין השונים,
וקידומם ממצב של אדישות וחוסר מחויבות למצב של מחויבות ,אחריות ואכפתיות לשימור ביישוב.
לזה צריך להתלוות סיוע לגיבוש תפיסת עולם אישית בנושא השימור ולגיבוש ערכים ועמדות שיובילו
לעשייה בפועל בתחום זה .תכניות כאלו יפעלו בכמה מוקדים של החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי,
ויקדמו את הטמעתם של ערכי השימור ואת חשיבותו של התהליך לאורך זמן .בתחום החינוך הפורמלי
יוכנו תכניות חינוך לכל הגילים .טל ( )2009וחמו ( )2012הדגישו במחקריהם בעיקר את חשיבותן
של תכניות החינוך בגילים הצעירים .הן מאפשרות חיבור גם של ההורים לנושא ,מקדמות אפשרות
להיכרות מעמיקה עם הסביבה הפיזית והאנושית ולפיתוח אכפתיות והתנהגות אחראית כלפיהן,
ויוצרות זיקה בין המשתתפים בתכניות לבין האתר לשימור וערכיו .תכניות הלימוד מותאמות לתוכני
המקום ולתכניות השימור שמיושמות בפועל.
אסטרטגיות פעולה וכלים לניהול מערכתי של השימור 149
בכל השלבים ,אך בעיקר באלה שבהם יש לה יתרון יחסי וערך מוסף :הגדרת המטרות; איסוף
והשלמת נתונים; גיבוש אלטרנטיבות; בחירת אלטרנטיבה מועדפת וחלוקת עבודה; ביצוע הפרויקט;
הערכה ,מעקב ובקרה.
. 1הגדרת מעגלי השותפים הקהילתיים
שיתוף הקהילה נעשה במעגלים שונים ,לפי שלבי התכנון והביצוע בפועל .בתחילת שלב איסוף
הנתונים והאבחון הפעיל יש לגבש את מעגלי השותפים הקהילתיים .לשם כך מתמקדים אנשי
המקצוע המפעילים את התהליך בשלוש סוגיות עיקריות (חסון ,שחורי ואדיב:)1995 ,
א .סוגיית הייצוג :מיהו הציבור המעורב מקרב הקהילה? האם מקורו בקבוצה ,במעגל אחד
של משתתפים ,או בכמה קבוצות שרמת מעורבותן שונה והן ממלאות תפקידים שונים
בתהליך השיתוף?
ב .סוגיית העיצוב :יכולת ההשפעה שיש לציבור המשתתף על התכנית (התוצר הסופי).
ג .סוגיית הביטוי -האפקטיביות של המעורבות :באיזה אופן תשפיע הקהילה על העיצוב המעשי
של התכנית? באילו תוצרים באים לידי ביטוי הרצונות והאינטרסים של הציבור?
.2דגשים נבחרים בתכניות הפעולה
שימור המורשת הבנויה עוסק לא רק בהיבטים הפיזיים .הוא מהווה תהליך ערכי-חינוכי ומנוף
לפיתוח כלכלי של הקהילה המקומית .לכן יש לכלול תכניות אופרטיביות למעורבות של הקהילה
גם בתחומים אלה:
תכנית חינוכית -חלק מתהליך העוסק בשינוי תודעתי בקרב הקהילה ובקרב בעלי העניין השונים,
וקידומם ממצב של אדישות וחוסר מחויבות למצב של מחויבות ,אחריות ואכפתיות לשימור ביישוב.
לזה צריך להתלוות סיוע לגיבוש תפיסת עולם אישית בנושא השימור ולגיבוש ערכים ועמדות שיובילו
לעשייה בפועל בתחום זה .תכניות כאלו יפעלו בכמה מוקדים של החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי,
ויקדמו את הטמעתם של ערכי השימור ואת חשיבותו של התהליך לאורך זמן .בתחום החינוך הפורמלי
יוכנו תכניות חינוך לכל הגילים .טל ( )2009וחמו ( )2012הדגישו במחקריהם בעיקר את חשיבותן
של תכניות החינוך בגילים הצעירים .הן מאפשרות חיבור גם של ההורים לנושא ,מקדמות אפשרות
להיכרות מעמיקה עם הסביבה הפיזית והאנושית ולפיתוח אכפתיות והתנהגות אחראית כלפיהן,
ויוצרות זיקה בין המשתתפים בתכניות לבין האתר לשימור וערכיו .תכניות הלימוד מותאמות לתוכני
המקום ולתכניות השימור שמיושמות בפועל.
אסטרטגיות פעולה וכלים לניהול מערכתי של השימור 149
