Page 145 - ניהול שימור
P. 145
שינוי נוסף מתבטא בעליית ערך הנכסים וביצירת לחצי פיתוח .לעתים קרובות מגיעה לאזור
אוכלוסייה ממעמד חברתי וכלכלי גבוה מזה של האוכלוסייה הוותיקה ,וזו האחרונה נדחקת אל מחוץ
לאזור (ג'נטריפיקציה) .המבנים הייחודיים וכניסתה של אוכלוסייה מבוססת יותר מעוררים עניין
מחודש בנכסים לשימור ,והפעילות הכלכלית והיזמית מתגברת ומייצרת לחצי פיתוח .אלה ְמ ֵפרים,
לעתים ,לא רק את אורח חייה של האוכלוסייה הוותיקה ,אלא גם את זה של האוכלוסייה החדשה
שחדרה לאזור .תהליכים מסוג זה מחייבים איזון בין האינטרסים והצרכים של הקהילה המקומית על
כל גווניה לבין מגמות השימור והפיתוח ,ומתנקזים לפתחה של הרשות המקומית .מבחינת התושב או
גורמים הפעילים במרחב האורבני ,הרשות המקומית היא הכתובת העיקרית לכל הבעיות והפתרונות.
כל אלה גורמים לתקשורת הולכת ומתהדקת בין הקהילה לבין הרשות המקומית ולצורך בהסדרתה.
יש שלושה דגמים למעורבות של הקהילה בקשר עם הרשות המקומית (ורנסקי ,שחורי ופלאוט,
:)Shchory, 2001 ;2000 ,1999
.1מעורבות מלמטה למעלה ( - )bottom upמאבק במצב של משבר :מעורבות מסוג זה מופיעה,
בדרך כלל ,במצב של חוסר אמון בין הצדדים ובעיקר כשיש ניגודי אינטרסים משמעותיים והם
מחריפים על רקע לחצי פיתוח או תכניות שנויות במחלוקת .היזמה למעורבות היא של הקהילה,
והיא תובעת לקבל מעמד של "שחקן" בעל יכולת השפעה על תהליך התכנון ולשנות את התכניות
ואת יחסי הכוח הלא-סימטריים בינה לבין הרשות המקומית או לבין יזמים המעורבים בתהליכי
תכנון .בתחום השימור ,בגלל המאפיינים של בעלי העניין המעורבים בו (ראו הרחבה בפרק
2סעיף ,)2.7עשויה היזמה למעורבות הקהילה להיות של "סוכני שינוי" ,המארגנים ומקדמים
בפועל את מעורבות הקהילה ,כדוגמת מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל .סוכני שינוי אלה
מספקים את המסגרת הנמשכת לדיאלוג ,את תשתית הידע ואת המידע ומהווים מנוף ומחולל
שינוי הן בדיאלוג בין כל הגורמים הן בהתייחסות לתהליך השימור עצמו.
. 2מעורבות מלמעלה למטה ( - )top doneשיתוף או השתתפות במצבי רגיעה :מעורבות מסוג
זה מופיעה ,בדרך כלל ,במצבים שבהם לחצי הפיתוח אינם חריפים וניגודי האינטרסים הם
מינוריים ,או כאשר נדרשת מעורבות קהילתית בתהליכי תכנון שיוזמים מוסדות התכנון .בדגם זה
הרשות המקומית היא שיוזמת ומשתפת את הקהילה בנושאים ובעיתוי שהיא מוצאת לנכון,
במעורבות מוגבלת.
.3מעורבות בשותפות מבנית מתמשכת (שילוב של bottom upו :)top done-מדובר במעורבות
שוטפת ולא אקראית ,שיכולה להתרחש גם במקרים של ניגוד אינטרסים ולחצי פיתוח ,בתנאי
שמתקיים אחד משני מצבים )1( :קיימות מסגרות קהילתיות פורמליות לפעילות הקהילתית (ראו
הרחבה של המודל המרקמי-שכונתי בפרק ,4סעיף )2( ;)4.5סוכני שינוי יוצרים את המסגרת
לשותפות המבנית בין הקהילה לבין הממסד המקומי .מודל זה מאפשר מעבר מפעילות מזדמנת
144ניהול מערכתי של השימור
אוכלוסייה ממעמד חברתי וכלכלי גבוה מזה של האוכלוסייה הוותיקה ,וזו האחרונה נדחקת אל מחוץ
לאזור (ג'נטריפיקציה) .המבנים הייחודיים וכניסתה של אוכלוסייה מבוססת יותר מעוררים עניין
מחודש בנכסים לשימור ,והפעילות הכלכלית והיזמית מתגברת ומייצרת לחצי פיתוח .אלה ְמ ֵפרים,
לעתים ,לא רק את אורח חייה של האוכלוסייה הוותיקה ,אלא גם את זה של האוכלוסייה החדשה
שחדרה לאזור .תהליכים מסוג זה מחייבים איזון בין האינטרסים והצרכים של הקהילה המקומית על
כל גווניה לבין מגמות השימור והפיתוח ,ומתנקזים לפתחה של הרשות המקומית .מבחינת התושב או
גורמים הפעילים במרחב האורבני ,הרשות המקומית היא הכתובת העיקרית לכל הבעיות והפתרונות.
כל אלה גורמים לתקשורת הולכת ומתהדקת בין הקהילה לבין הרשות המקומית ולצורך בהסדרתה.
יש שלושה דגמים למעורבות של הקהילה בקשר עם הרשות המקומית (ורנסקי ,שחורי ופלאוט,
:)Shchory, 2001 ;2000 ,1999
.1מעורבות מלמטה למעלה ( - )bottom upמאבק במצב של משבר :מעורבות מסוג זה מופיעה,
בדרך כלל ,במצב של חוסר אמון בין הצדדים ובעיקר כשיש ניגודי אינטרסים משמעותיים והם
מחריפים על רקע לחצי פיתוח או תכניות שנויות במחלוקת .היזמה למעורבות היא של הקהילה,
והיא תובעת לקבל מעמד של "שחקן" בעל יכולת השפעה על תהליך התכנון ולשנות את התכניות
ואת יחסי הכוח הלא-סימטריים בינה לבין הרשות המקומית או לבין יזמים המעורבים בתהליכי
תכנון .בתחום השימור ,בגלל המאפיינים של בעלי העניין המעורבים בו (ראו הרחבה בפרק
2סעיף ,)2.7עשויה היזמה למעורבות הקהילה להיות של "סוכני שינוי" ,המארגנים ומקדמים
בפועל את מעורבות הקהילה ,כדוגמת מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל .סוכני שינוי אלה
מספקים את המסגרת הנמשכת לדיאלוג ,את תשתית הידע ואת המידע ומהווים מנוף ומחולל
שינוי הן בדיאלוג בין כל הגורמים הן בהתייחסות לתהליך השימור עצמו.
. 2מעורבות מלמעלה למטה ( - )top doneשיתוף או השתתפות במצבי רגיעה :מעורבות מסוג
זה מופיעה ,בדרך כלל ,במצבים שבהם לחצי הפיתוח אינם חריפים וניגודי האינטרסים הם
מינוריים ,או כאשר נדרשת מעורבות קהילתית בתהליכי תכנון שיוזמים מוסדות התכנון .בדגם זה
הרשות המקומית היא שיוזמת ומשתפת את הקהילה בנושאים ובעיתוי שהיא מוצאת לנכון,
במעורבות מוגבלת.
.3מעורבות בשותפות מבנית מתמשכת (שילוב של bottom upו :)top done-מדובר במעורבות
שוטפת ולא אקראית ,שיכולה להתרחש גם במקרים של ניגוד אינטרסים ולחצי פיתוח ,בתנאי
שמתקיים אחד משני מצבים )1( :קיימות מסגרות קהילתיות פורמליות לפעילות הקהילתית (ראו
הרחבה של המודל המרקמי-שכונתי בפרק ,4סעיף )2( ;)4.5סוכני שינוי יוצרים את המסגרת
לשותפות המבנית בין הקהילה לבין הממסד המקומי .מודל זה מאפשר מעבר מפעילות מזדמנת
144ניהול מערכתי של השימור
