Page 142 - ניהול שימור
P. 142
נקודת המוצא הערכית היא כי שימור המורשת הבנויה הוא תכלית ציבורית ראויה,
ויש לקדמו בגישה רגולטיבית בחקיקה ברמה ארצית ומקומית בשתי דרכים עיקריות:
מערך תמריצים מדינתי ומקומי ואכיפה של יישום השימור והתחזוקה .גישה
רגולטיבית זו היא תנאי הכרחי לשימור המורשת הבנויה ולתחזוקתה ,אך היא אינה
מספיקה כדי לתמרץ הסקטור הפרטי להשקעות.
תנאי משלים הוא יצירת כלים חוץ-חקיקתיים על ידי הרשות המקומית ונקיטת גישה
אסטרטגית "מאפשרת" על ידי :קידום השקעות ציבוריות במרקם לשימור; פיתוח
מיזמים משותפים לסקטור הפרטי והציבורי ובחינת שיתוף פעולה בין הסקטורים;
הסדרים עם יזמים; מענקים והלוואות ליזמים ולבעלי נכסים; הקמת קרן שימור
עירונית המממנת גם תחזוקה.
בכל אלה ניכרים פערים בין רשויות מקומיות בעלות חוסן ועצמאות כלכלית לבין
רשויות חלשות ופריפריאליות ,שבהן יש לבסס את ההיערכות הכלכלית לשימור
המורשת הבנויה בעיקר על תקציבי מדינה.
5.8מעורבות הקהילה בשימור
5.8.1היערכות ציבורית ומעורבות קהילתית בתהליך השימור :רקע רעיוני ומודל
מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
חשיבותה של המעורבות הקהילתית בתחום השימור והפיתוח האורבני עולה בשנים האחרונות,
בעקבות תהליכים של פיתוח פיזי חברתי וכלכלי המתרחשים במרחב העירוני והכפרי ומשפיעים
בצורה ניכרת על הקהילה המקומית .כתוצאה מהתהליכים הללו עולה גם חשיבות השימור .מקום
המגורים מהווה מרכיב עיקרי באיכות החיים ובערך הרכוש ,ומתחזקת ההכרה בקשר ההדוק שיש בין
אופי הסביבה הבנויה לבין אורח חייהם של תושביה .הכרה זו מחייבת ,בין היתר ,התייחסות להקשר
הפיזי ,ההיסטורי ,לממד הזמן ,לפרשנות של "רוח המקום" ובעיקר להגדרותיה ולרצונותיה של
הקהילה .על רקע זה עולה חשיבותם של המעורבות והדיאלוג ארוך הטווח עם "הקהילה הגאוגרפית",
שבה התושב שותף לבעלי עניין וקניין רבים אחרים במרב הפעילות האנושית ,החברתית והכלכלית,
כמעט בכל תחומי החיים .בד בבד עולה חשיבותו של הקשר המבוסס ארוך הטווח בין הרשות
המקומית לבין הקהילה.
אסטרטגיות פעולה וכלים לניהול מערכתי של השימור 141
ויש לקדמו בגישה רגולטיבית בחקיקה ברמה ארצית ומקומית בשתי דרכים עיקריות:
מערך תמריצים מדינתי ומקומי ואכיפה של יישום השימור והתחזוקה .גישה
רגולטיבית זו היא תנאי הכרחי לשימור המורשת הבנויה ולתחזוקתה ,אך היא אינה
מספיקה כדי לתמרץ הסקטור הפרטי להשקעות.
תנאי משלים הוא יצירת כלים חוץ-חקיקתיים על ידי הרשות המקומית ונקיטת גישה
אסטרטגית "מאפשרת" על ידי :קידום השקעות ציבוריות במרקם לשימור; פיתוח
מיזמים משותפים לסקטור הפרטי והציבורי ובחינת שיתוף פעולה בין הסקטורים;
הסדרים עם יזמים; מענקים והלוואות ליזמים ולבעלי נכסים; הקמת קרן שימור
עירונית המממנת גם תחזוקה.
בכל אלה ניכרים פערים בין רשויות מקומיות בעלות חוסן ועצמאות כלכלית לבין
רשויות חלשות ופריפריאליות ,שבהן יש לבסס את ההיערכות הכלכלית לשימור
המורשת הבנויה בעיקר על תקציבי מדינה.
5.8מעורבות הקהילה בשימור
5.8.1היערכות ציבורית ומעורבות קהילתית בתהליך השימור :רקע רעיוני ומודל
מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
חשיבותה של המעורבות הקהילתית בתחום השימור והפיתוח האורבני עולה בשנים האחרונות,
בעקבות תהליכים של פיתוח פיזי חברתי וכלכלי המתרחשים במרחב העירוני והכפרי ומשפיעים
בצורה ניכרת על הקהילה המקומית .כתוצאה מהתהליכים הללו עולה גם חשיבות השימור .מקום
המגורים מהווה מרכיב עיקרי באיכות החיים ובערך הרכוש ,ומתחזקת ההכרה בקשר ההדוק שיש בין
אופי הסביבה הבנויה לבין אורח חייהם של תושביה .הכרה זו מחייבת ,בין היתר ,התייחסות להקשר
הפיזי ,ההיסטורי ,לממד הזמן ,לפרשנות של "רוח המקום" ובעיקר להגדרותיה ולרצונותיה של
הקהילה .על רקע זה עולה חשיבותם של המעורבות והדיאלוג ארוך הטווח עם "הקהילה הגאוגרפית",
שבה התושב שותף לבעלי עניין וקניין רבים אחרים במרב הפעילות האנושית ,החברתית והכלכלית,
כמעט בכל תחומי החיים .בד בבד עולה חשיבותו של הקשר המבוסס ארוך הטווח בין הרשות
המקומית לבין הקהילה.
אסטרטגיות פעולה וכלים לניהול מערכתי של השימור 141
