Page 147 - ניהול שימור
P. 147
אופי הפעולה הנדרש ממחיש את הצורך בכך שאת תהליך השימור יבצעו אנשי מקצוע מדיסציפלינות
מגוונות ,ובהם מומחים בעלי ידע מקצועי שיכולים להבין צרכים חברתיים ובהתאם להם לנהל
תהליכים חברתיים ,חינוכיים וקהילתיים.
בשנים האחרונות עולה החשיבות המיוחסת למעורבות הקהילה בתחומי השימור
והפיתוח האורבני ,ומתחזקת ההכרה בקשר ההדוק הקיים בין אופי הסביבה הבנויה
לבין איכות ואורח חייהם של תושביה .בד בבד עולה חשיבותו של קשר מבוסס ארוך
טווח בין הרשות המקומית לבין הקהילה ,כדי שזו תוכל להשפיע על התהליכים
המתרחשים במרחב.
ניתן לזהות שלושה דגמי מעורבות של הקהילה:
• מעורבות מלמטה למעלה -מאבק במצב של משבר.
• מעורבות מלמעלה למטה -שיתוף או השתתפות במצבי רגיעה.
• מעורבות בשותפות מבנית מתמשכת -שהיא בעלת מרב הסיכויים להצלחה.
מורכבותו המקצועית של תחום שימור המורשת הבנויה ,ריבוי בעלי עניין וקניין
שלהם אינטרסים שונים ולעיתים סותרים ,מחייבים ליווי המעורבות הקהילתית
והציבורית בסיוע מקצועי .ל"סוכני שינוי" כמו :מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל,
המתמקצעים בתחום וזוכים לאמון הקהילה יש תרומה משמעותית.
5.8.2זיהוי בעלי העניין והאינטרסים
מעורבות הקהילה בכלל ,ובשימור בפרט ,מחייבת בשלב ראשון איסוף וניתוח של מידע בסיסי על
הקבוצות השונות ,על בעלי העניין והקניין ועל הגורמים הפעילים שבהם ,בד בבד עם זיהוי גורמים,
עמדות ואינטרסים העלולים לעורר קונפליקטים ואי-הסכמות .כן יש לזהות את הממשקים ,את נקודות
ההסכמה וההשלמה ואת מערך האמצעים המשלימים הנדרשים לביצוע התכניות השונות לפיתוח
ולשימור .את הנתונים -הכמותיים והאיכותיים -יש לרכז במאגר מידע זמין ומתעדכן שיעמוד לרשות
מנהלי המרקם או הפרויקט ,היזמים והגורמים המקצועיים .תהליך איסוף המידע וניתוחו נעשה
בדיאלוג עם גורמים שונים :בקהילה (כולל כל בעלי העניין והקניין) ,בארגונים ובמוסדות הפועלים
146ניהול מערכתי של השימור
מגוונות ,ובהם מומחים בעלי ידע מקצועי שיכולים להבין צרכים חברתיים ובהתאם להם לנהל
תהליכים חברתיים ,חינוכיים וקהילתיים.
בשנים האחרונות עולה החשיבות המיוחסת למעורבות הקהילה בתחומי השימור
והפיתוח האורבני ,ומתחזקת ההכרה בקשר ההדוק הקיים בין אופי הסביבה הבנויה
לבין איכות ואורח חייהם של תושביה .בד בבד עולה חשיבותו של קשר מבוסס ארוך
טווח בין הרשות המקומית לבין הקהילה ,כדי שזו תוכל להשפיע על התהליכים
המתרחשים במרחב.
ניתן לזהות שלושה דגמי מעורבות של הקהילה:
• מעורבות מלמטה למעלה -מאבק במצב של משבר.
• מעורבות מלמעלה למטה -שיתוף או השתתפות במצבי רגיעה.
• מעורבות בשותפות מבנית מתמשכת -שהיא בעלת מרב הסיכויים להצלחה.
מורכבותו המקצועית של תחום שימור המורשת הבנויה ,ריבוי בעלי עניין וקניין
שלהם אינטרסים שונים ולעיתים סותרים ,מחייבים ליווי המעורבות הקהילתית
והציבורית בסיוע מקצועי .ל"סוכני שינוי" כמו :מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל,
המתמקצעים בתחום וזוכים לאמון הקהילה יש תרומה משמעותית.
5.8.2זיהוי בעלי העניין והאינטרסים
מעורבות הקהילה בכלל ,ובשימור בפרט ,מחייבת בשלב ראשון איסוף וניתוח של מידע בסיסי על
הקבוצות השונות ,על בעלי העניין והקניין ועל הגורמים הפעילים שבהם ,בד בבד עם זיהוי גורמים,
עמדות ואינטרסים העלולים לעורר קונפליקטים ואי-הסכמות .כן יש לזהות את הממשקים ,את נקודות
ההסכמה וההשלמה ואת מערך האמצעים המשלימים הנדרשים לביצוע התכניות השונות לפיתוח
ולשימור .את הנתונים -הכמותיים והאיכותיים -יש לרכז במאגר מידע זמין ומתעדכן שיעמוד לרשות
מנהלי המרקם או הפרויקט ,היזמים והגורמים המקצועיים .תהליך איסוף המידע וניתוחו נעשה
בדיאלוג עם גורמים שונים :בקהילה (כולל כל בעלי העניין והקניין) ,בארגונים ובמוסדות הפועלים
146ניהול מערכתי של השימור
