Page 73 - ניהול שימור
P. 73
4.1חלופות רעיוניות למנגנוני הניהול
שימור מבנים ,אתרים ומתחמים אפשרי רק לאחר פעולות כגון קביעה ומינוי של אחראים
לשימור ,מיפוי האתרים והמתחמים ,תכנון כללי ופרטני ,הכרזה על אתרים לאומיים ,קביעת
מקורות מימון והחלטה על זהות הגורם המבצע [ ]...החלטות על קידום השימור בישראל
התקבלו בידי גופים שונים בדרך כלל בנפרד וללא תיאום ביניהם .בהיעדר גוף מרכזי מתאם,
מרבית ההחלטות יושמו באופן חלקי בלבד (דוח מבקר המדינה.)79:2005 ,
בהמשך לעולה מהאמנות הבינלאומיות ומדוח מבקר המדינה בכל הקשור לאחריות לתהליך השימור
ארוך הטווח ביישובים ובמרחב הפתוח ,חוק התכנון והבנייה (כולל התיקונים לחוק ,ובעיקר התוספת
הרביעית) מעמידים את הרשות המקומית בחזית ניהול השימור .לצד הרשות המקומית מעורבים
בשימור ,על פי חוק ,בעלי עניין נוספים (ראו הרחבה בפרק ,)1והם מופקדים על ביצוע חוקים ואמנות
הקובעים הוראות בתחום השימור .מחד גיסא ,ריבוי החוקים ,הגופים ובעלי העניין מקשה לתאם
את ביצוע השימור ,ומאידך גיסא הוא אינו כולל את כל התחומים שהשימור קשור בהם (דוח מבקר
המדינה.)2005 ,
מצב מורכב זה בתחום התכנון בכלל ובתחום השימור בפרט על רקע ריבוי בעלי העניין,
והאחריות הסטטוטורית שלהם שאינה ניתנת להעברה לגורם אחר ,קורא ליישום מנגנון ניהול שבו
ישתפו פעולה כל הגורמים ,ולצדו זרוע ביצוע שכל גורם מחויב להקים בתחום האחריות שלו.
לדוגמה :ברשות המקומית אי-אפשר לוותר על הקמת ועדת שימור על פי חוק; בדומה לכך ,רק אנשי
המקצוע של רשות העתיקות יכולים לבצע את פעולותיה .על בסיס זה ,מאפייניו של מנגנון ניהול
השימור הם אלה:
• מרובה בעלי עניין -מדרג ארצי ומקומי ,כולל המנהיגות והקהילה המקומית.
• רב-סקטוריאלי -נציגי הרשות המקומית ,נציגים מן הסקטור הממשלתי ,הציבורי ,הפרטי או
היזמי ומהמגזר השלישי.
• רב-תחומי ורב-משימתי -פועל במספר רב של תחומי ניהול ומשימות.
במצב שלעיל יש שתי חלופות ניהול עקרוניות (מפורטות להלן) .עם זאת ראוי לציין שאין בהצגת
שתי החלופות הרעיוניות כדי לקבוע כי אחת מהן מתאימה לכל שלביו של תהליך השימור ,או לכל
הגורמים ומנגנוני הביצוע .בגיבוש המודל המתאים לכל רשות מקומית נדרשות גמישות ,הבנה של
היתרונות היחסיים והמגבלות של כל חלופה והיערכות בהתאם של מנגנון הניהול ושל זרוע הביצוע.
החלופות העקרוניות הן אלה:
72ניהול מערכתי של השימור
שימור מבנים ,אתרים ומתחמים אפשרי רק לאחר פעולות כגון קביעה ומינוי של אחראים
לשימור ,מיפוי האתרים והמתחמים ,תכנון כללי ופרטני ,הכרזה על אתרים לאומיים ,קביעת
מקורות מימון והחלטה על זהות הגורם המבצע [ ]...החלטות על קידום השימור בישראל
התקבלו בידי גופים שונים בדרך כלל בנפרד וללא תיאום ביניהם .בהיעדר גוף מרכזי מתאם,
מרבית ההחלטות יושמו באופן חלקי בלבד (דוח מבקר המדינה.)79:2005 ,
בהמשך לעולה מהאמנות הבינלאומיות ומדוח מבקר המדינה בכל הקשור לאחריות לתהליך השימור
ארוך הטווח ביישובים ובמרחב הפתוח ,חוק התכנון והבנייה (כולל התיקונים לחוק ,ובעיקר התוספת
הרביעית) מעמידים את הרשות המקומית בחזית ניהול השימור .לצד הרשות המקומית מעורבים
בשימור ,על פי חוק ,בעלי עניין נוספים (ראו הרחבה בפרק ,)1והם מופקדים על ביצוע חוקים ואמנות
הקובעים הוראות בתחום השימור .מחד גיסא ,ריבוי החוקים ,הגופים ובעלי העניין מקשה לתאם
את ביצוע השימור ,ומאידך גיסא הוא אינו כולל את כל התחומים שהשימור קשור בהם (דוח מבקר
המדינה.)2005 ,
מצב מורכב זה בתחום התכנון בכלל ובתחום השימור בפרט על רקע ריבוי בעלי העניין,
והאחריות הסטטוטורית שלהם שאינה ניתנת להעברה לגורם אחר ,קורא ליישום מנגנון ניהול שבו
ישתפו פעולה כל הגורמים ,ולצדו זרוע ביצוע שכל גורם מחויב להקים בתחום האחריות שלו.
לדוגמה :ברשות המקומית אי-אפשר לוותר על הקמת ועדת שימור על פי חוק; בדומה לכך ,רק אנשי
המקצוע של רשות העתיקות יכולים לבצע את פעולותיה .על בסיס זה ,מאפייניו של מנגנון ניהול
השימור הם אלה:
• מרובה בעלי עניין -מדרג ארצי ומקומי ,כולל המנהיגות והקהילה המקומית.
• רב-סקטוריאלי -נציגי הרשות המקומית ,נציגים מן הסקטור הממשלתי ,הציבורי ,הפרטי או
היזמי ומהמגזר השלישי.
• רב-תחומי ורב-משימתי -פועל במספר רב של תחומי ניהול ומשימות.
במצב שלעיל יש שתי חלופות ניהול עקרוניות (מפורטות להלן) .עם זאת ראוי לציין שאין בהצגת
שתי החלופות הרעיוניות כדי לקבוע כי אחת מהן מתאימה לכל שלביו של תהליך השימור ,או לכל
הגורמים ומנגנוני הביצוע .בגיבוש המודל המתאים לכל רשות מקומית נדרשות גמישות ,הבנה של
היתרונות היחסיים והמגבלות של כל חלופה והיערכות בהתאם של מנגנון הניהול ושל זרוע הביצוע.
החלופות העקרוניות הן אלה:
72ניהול מערכתי של השימור
