Page 7 - ניהול שימור
P. 7
‫דבר העורך‬

‫בשל חשיבותה הרבה של תרבות המורשת בישראל‪ ,‬התרחב בשנתה ה‪ 65-‬של המדינה השיח הציבורי‬
‫בנושא שימור המורשת‪ ,‬ובכללו שימור מבנים‪ .‬בראשית שנות השמונים‪ ,‬עם הקמת "המועצה לשימור‬
‫מבנים ואתרי התישבות" (לימים "מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל") החלו להכיר בארץ בחשיבות‬
‫שימורם של מבנים‪ .‬הכרה זו קיבלה תפנית עם הקמת הוועד הישראלי לאונסקו‪ ,‬וההכרזה על רבעים‬

‫היסטוריים בעיר הלבנה בתל‪-‬אביב לאתר מורשת עולם‪.‬‬
‫שימור מבנים הוא תחום ידע נרחב‪ ,‬ולעוסקים במלאכה זו חסר מידע‪ .‬מועצה לשימור אתרי מורשת‬
‫בישראל נענתה לאתגר וקיבלה על עצמה להוציא לאור ספר זה‪ ,‬שייתן מענה לגורמים מקבלי ההחלטות‬

‫ולעוסקים במלאכת השימור את המידע הדרוש‪.‬‬
‫הספר המוגש בזאת לקורא‪ ,‬שימור המורשת הבנויה‪ :‬אמנות‪ ,‬מדיניות ועקרונות ניהול‪ ,‬נהגה ונכתב בתבונה‬
‫רבה על ידי ד"ר נילי שחורי וד"ר לאה שמיר שנאן‪ .‬הספר סוקר ומנתח את מכלול האמנות וההצהרות‬
‫הקשורות בשימור ואת השפעתן על התפתחויות חברתיות‪ ,‬כלכליות ותרבותיות כלל‪-‬עולמיות‪ .‬החל‬
‫בהצהרת אתונה (‪ ,)1931‬עבור באמנת ונציה (‪ )1964‬ובהצהרת אמסטרדם לשימור המורשת האדריכלית‬

‫(‪ ,)1975‬וכלה ברשימת ההמלצות של הוועדה הכללית של אונסקו בשנת ‪.2011‬‬
‫הספר מציג את חשיבותו של השימור במרקם העירוני‪ .‬הוא פורס לראשונה מתווה לתהליך לניהול‬
‫אסטרטגי של השימור על מרכיביו השונים‪ ,‬החיוניים לתהליך‪ ,‬ואת ניהולו של תהליך השימור על היבטיו‪:‬‬
‫הפיזי‪-‬אדריכלי‪ ,‬הכלכלי‪-‬עסקי והחברתי‪-‬קהילתי ‪ -‬נושאים שטרם נידונו בארצנו‪ .‬התוספת הרביעית‬
‫לחוקי התכנון והבנייה מסדירה אמנם את נושאי השימור‪ ,‬אך רק רשויות מעטות אימצו זאת לעצמן‪.‬‬
‫חשיבותו של ספר זה היא בהצגת הקריטריונים והעקרונות לניהול השימור של מורשת הבנייה ברשות‬

‫המקומית ואופן הטמעתן‪.‬‬
‫לראשונה מתקיים דיון במדיניות השימור העירונית דוגמת "פינוי‪-‬בינוי" והתכנית לחיזוק מבנים תמ"א ‪38‬‬
‫ובדילמות שבין צורכי השימור לבין צורכי הפיתוח‪ ,‬תוך הבטחת המשך קיומם של מבנים הנושאים ערכים‬

‫תרבותיים‪ ,‬היסטוריים ואדריכליים‪ ,‬וזאת במסגרת תהליך תכנון אסטרטגי של השימור‪.‬‬
‫חשיבותו של הספר היא בהצגת פתרונות להקמת מנגנון מערכתי לניהול השימור במרקם העירוני‬
‫והשכונתי‪ ,‬ובמתן כלים לניהול מרקמים עסקיים המשולבים במגורים‪ ,‬דוגמת אלה ההולכים ומוקמים‬

‫ביישובים ובערים (בזכרון יעקב‪ ,‬במזכרת בתיה‪ ,‬ולאחרונה ‪ -‬שרונה)‪.‬‬

‫מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל והעורך מבקשים להודות לכותבות ד"ר נילי שחורי וד"ר לאה שמיר‬
‫שנאן‪ ,‬אשר שקדו על המלאכה‪ ,‬תרמו מידיעותיהן האקדמיות ומניסיונן האישי הרב ושילבו אותם בספר‪.‬‬
‫תודה מיוחדת שלוחה לפרופ' אדריכל סעדיה (סצ'קו) מנדל‪ ,‬יו"ר הוועד המנהל של מועצה לשימור‬
‫אתרי מורשת בישראל‪ ,‬וליוסי פלדמן‪ ,‬לשעבר מנכ"ל המועצה‪ ,‬שהגו את הרעיון להוציא לאור ספר‬
‫זה למען העוסקים בתחום השימור‪ ,‬אדריכלים‪ ,‬מקבלי החלטות ברשויות המקומיות‪ ,‬סטודנטים ובעלי‬
‫מקצוע הנוטלים בידיהם את עפרונם או האזמל ומשמרים את המבנים‪ ,‬והפקידו בידי את מלאכת העריכה‬

‫החשובה והמורכבת הזו‪.‬‬
‫אני מבקש להודות לעמרי שלמון‪ ,‬מנכ"ל מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‪ ,‬אשר בדרכו השקטה‬
‫תמך בעושים במלאכה‪ ,‬בטח בהם וחיזק את ידיהם; תודה מיוחדת לגב' עידית מי‪-‬דן‪ ,‬מנהלת תחום מידע‬
‫ופרסומים‪ ,‬שעשתה לילות כימים בקריאה ובעריכה; למעצבת הגרפית אורנה יזכירוביץ'‪ ,‬אשר יצרה לנגד‬
‫עינינו מלאכת מחשבת; לקוראים בעלי הידע המקצועי והאקדמי אשר העירו והאירו; לעורכת הלשון‬
‫נירית איטינגון ולצלם הראשי צחי אוסטרובסקי‪ ,‬אשר סרק את הארץ לאורכה ולרוחבה כדי להשיג את‬
‫הצילומים המבהירים את הכתוב‪ .‬בכל לבי אני מודה לבועז דקל‪ ,‬שאפשר את הפקת הספר לזכרו של‬

‫אביו‪ ,‬יהודה דקל ז"ל‪ ,‬שהיה יו"ר ומייסד מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל‪.‬‬

‫דב אלון‪ ,‬אדריכל‬
‫עורך ראשי‬

‫‪6‬‬
   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12