Page 78 - ניהול שימור
P. 78
| חברה עירונית-ממשלתית משותפת
חברה עירונית-ממשלתית משותפת מהווה שותפות בין הון מוניציפלי לבין הון ממשלתי בכל הקשור
לפיתוח עירוני .יעדיה המרכזיים הם לרוב פיתוח מתחמים עירוניים ,מערכות תחבורה ,תשתית
ציבורית ,ניהול נכסים ציבוריים ,אספקת שירותים עירוניים וכיו"ב.
יתרונות
• קרבה למוקדי קבלת החלטות ותקציבי מדינה -חברה עירונית-ממשלתית קרובה למוקדי
החלטות משני סוגים :למוקדים ממשלתיים ולמוקדים מוניציפליים .בנושא שימור -שיישומו
עתיר משאבים -היכולת לגייס תקציבי מדינה לצד איגום התקציבים המקומיים היא יתרון.
• הפעלת סמכויות סטטוטוריות -חברות מסוג זה יכולות להפעיל את הסמכויות הסטטוטוריות
הנדרשות לקידום תחום כמו השימור.
• שיתופי פעולה -בין נציגי הדרג הממשלתי ונציגי הדרג המקומי .זאת בניגוד לפעילות של חברה
ממשלתית בלבד ,היוצרת ,לעתים קרובות ,קונפליקטים בינה לבין הרשות המקומית שרוצה
להשפיע על הנעשה בשטחה ועל המשאבים ותקציבי הפיתוח המועברים לשימור.
• יתרונות יזמיים -החברה המשותפת היא בעלת גישה עסקית יזמית.
מגבלות
• מנגנון ניהול זה מנוגד למדיניות הממשלתית בעשורים האחרונים ,המצמצמת את המעורבות
הישירה שלה ברשויות מקומיות.
• שיתוף פעולה וחשיפה לקונפליקטים -בעיקר עם הגורמים החוץ-מוניציפליים שאינם נמנים
עם משרדי הממשלה ושותפים גם הם לשימור המורשת הבנויה ,בחלקם על בסיס סמכויות
סטטוטוריות.
• חשיפה לשינויים פוליטיים -השלטון המרכזי והמקומי והמנגנונים שלהם נתונים להשפעות
ולהשלכות של שינויים פוליטיים ,ואלה עלולים לפגוע בקידום הנושא.
4.1.2חלופת ניהול מבוזר
בחלופת ניהול מבוזר כל גוף מנהל ישירות את האתר או את תחום המעורבות שלו ואחראי לו .שיתוף
הפעולה עם הגורמים החוץ-מוניציפליים והתיאום של תהליך השימור מבוסס על הסכמות ומתבצע
בגוף לא סטטוטורי ִ " -מנהלת תיאום השימור" -אשר הרשות המקומית אחראית להקמתו ולהפעלתו.
אפשר גם להרחיב ולחזק את הגיבוי הציבורי ולקדם פרויקטים בתחום השימור על ידי שילוב נציגים
של בעלי עניין מקרב הקהילה ,או להקים בצד מנגנון הניהול המוסכם גם מועצה ציבורית או ועדות
תחומיות .ראו תרשים 4להלן:
מנגנון מערכתי לניהול השימור 77
חברה עירונית-ממשלתית משותפת מהווה שותפות בין הון מוניציפלי לבין הון ממשלתי בכל הקשור
לפיתוח עירוני .יעדיה המרכזיים הם לרוב פיתוח מתחמים עירוניים ,מערכות תחבורה ,תשתית
ציבורית ,ניהול נכסים ציבוריים ,אספקת שירותים עירוניים וכיו"ב.
יתרונות
• קרבה למוקדי קבלת החלטות ותקציבי מדינה -חברה עירונית-ממשלתית קרובה למוקדי
החלטות משני סוגים :למוקדים ממשלתיים ולמוקדים מוניציפליים .בנושא שימור -שיישומו
עתיר משאבים -היכולת לגייס תקציבי מדינה לצד איגום התקציבים המקומיים היא יתרון.
• הפעלת סמכויות סטטוטוריות -חברות מסוג זה יכולות להפעיל את הסמכויות הסטטוטוריות
הנדרשות לקידום תחום כמו השימור.
• שיתופי פעולה -בין נציגי הדרג הממשלתי ונציגי הדרג המקומי .זאת בניגוד לפעילות של חברה
ממשלתית בלבד ,היוצרת ,לעתים קרובות ,קונפליקטים בינה לבין הרשות המקומית שרוצה
להשפיע על הנעשה בשטחה ועל המשאבים ותקציבי הפיתוח המועברים לשימור.
• יתרונות יזמיים -החברה המשותפת היא בעלת גישה עסקית יזמית.
מגבלות
• מנגנון ניהול זה מנוגד למדיניות הממשלתית בעשורים האחרונים ,המצמצמת את המעורבות
הישירה שלה ברשויות מקומיות.
• שיתוף פעולה וחשיפה לקונפליקטים -בעיקר עם הגורמים החוץ-מוניציפליים שאינם נמנים
עם משרדי הממשלה ושותפים גם הם לשימור המורשת הבנויה ,בחלקם על בסיס סמכויות
סטטוטוריות.
• חשיפה לשינויים פוליטיים -השלטון המרכזי והמקומי והמנגנונים שלהם נתונים להשפעות
ולהשלכות של שינויים פוליטיים ,ואלה עלולים לפגוע בקידום הנושא.
4.1.2חלופת ניהול מבוזר
בחלופת ניהול מבוזר כל גוף מנהל ישירות את האתר או את תחום המעורבות שלו ואחראי לו .שיתוף
הפעולה עם הגורמים החוץ-מוניציפליים והתיאום של תהליך השימור מבוסס על הסכמות ומתבצע
בגוף לא סטטוטורי ִ " -מנהלת תיאום השימור" -אשר הרשות המקומית אחראית להקמתו ולהפעלתו.
אפשר גם להרחיב ולחזק את הגיבוי הציבורי ולקדם פרויקטים בתחום השימור על ידי שילוב נציגים
של בעלי עניין מקרב הקהילה ,או להקים בצד מנגנון הניהול המוסכם גם מועצה ציבורית או ועדות
תחומיות .ראו תרשים 4להלן:
מנגנון מערכתי לניהול השימור 77
