Page 93 - ניהול שימור
P. 93
4.5.1מנגנונים לניהול שכונות
החל בשנות השמונים של המאה ה 20-הוקמו בערים אחדות בישראל ִמנהלות שכונתיות בדגמים
שונים .בירושלים ה ִמנהלות השכונתית הוטמעו בחברת המתנ"סים כ ִמנהלים קהילתיים ,אך הם
ממשיכים לקיים את אותה פעילות (חסון ,שחורי ואדיב ;1995 ,ילניק ;2009 ,שחורי3.)1997 ,1992 ,
המנגנון של מודלים אלו הוא מנגנון וולונטרי הפועל במשותף עם העירייה ,או חברה לתועלת
הציבור .ה ִמנהלות השכונתיות ניהלו את השכונות בשיתוף פעולה בין הקהילות לבין העירייה בראייה
מערכתית ואינטגרטיבית .ב ִמנהלת הייתה נציגות לקהילה מקרב תושבי האזור ומקרב בעלי עניין
אחרים ובהם בעלי עסקים ,נציגי השירותים הציבוריים והמנגנון העירוני .כל אלה פעלו בשיתוף עם
צוות מקצועי לקידום הדמוקרטיה המקומית ,לאספקת שירותים ולפיתוח פיזי וחברתי של השכונה
ושל תושביה.
היות שה ִמנהלות השכונתיות היו גורם שפעל על "קו התפר" בין העירייה לבין השכונה ,הן בנו
את הנדבך לתהליכי תכנון ומעורבות של הקהילה בפיתוח אורבני ,לניהול קונפליקטים שכונתיים
ולאיזון בין שימושים שונים לבין אינטרסים של בעלי עניין רבים .לשם כך פיתחו כלים ואסטרטגיות
פעולה למעורבות קהילתית בתהליכי התכנון ,בביצוע התכניות ובפיקוח מקומי על המתנהל באזור.
עוד הן הפעילו כלים ודפוסי עבודה ליצירת איזונים במרחב בין מגמות משלימות וסותרות ,לניהול
קונפליקטים מרחביים בין אינטרסים של קבוצות שונות -בדומה לאלה המתגלעים במרקמים לשימור
על רקע שימור אתר ו/או השמשה של אתרים לשימור ושימושים משולבים וכיו"ב.
שבתאי-ציזר ( )2011סוקרת במחקרה את הניסיון הבינלאומי בהקמת ִמנהלות בשכונות לשימור,
וממליצה על בסיס ניסיון זה להקים גם בישראל ִמנהלות בשכונות שכולן לשימור ,למשל בשיכון ציבורי
בקריית אונו .על פי המלצתה ,ב ִמנהלת כזו תהיה עבודת צוות של נציגי הדיירים בשכונה ,של הרשות
המקומית ושל אנשי מקצוע .לטענתהִ ,מנהלת כזו היא הבסיס להצלחת השמירה על ערכי המתחם
לשימור ולאיזון בינם לבין הפיתוח הנדרש לשכונה .שבתאי-ציזר מונה במחקרה את תפקידי ה ִמנהלת:
• הקמת קבוצה הכוללת נציגים של בעלי הנכסים ,של הדיירים ושל העירייה ומטרתה להשפיע על
עתידו של המתחם בהיבט השימורי.
• תיעוד מאפייני השימור של המתחם והעמדת המידע לרשות הציבור ואנשי המקצוע.
• אספקת מידע מקצועי בנושאים משפטיים רלוונטיים לתהליך השימור.
• הובלת תכנית שימור ואחריות ליישום הוראותיה ולאיזון בינה לבין צורכי הפיתוח בסביבה.
• תחזוקה ,שיפוץ וחידוש תשתיות קיימות במתחם וגיוס משאבים לביצוע.
• פיקוח על ע ֵברות בנייה.
• העלאת המודעות למתחם בארץ ובעולם ופרסומו.
3ה ִמנהלים הקהילתיים הוקמו בירושלים בלבד ,וההבחנה בין ה ִמנהלות לבין ה ִמנהלים הקהילתיים היא משפטית ולא פונקציונלית.
ה ִמנהלות הן מנגנון וולונטרי ,וה ִמנהלים הקהילתיים הם חלק מהחברה למתנ"סים -שהיא חברה לתועלת הציבור.
92ניהול מערכתי של השימור
החל בשנות השמונים של המאה ה 20-הוקמו בערים אחדות בישראל ִמנהלות שכונתיות בדגמים
שונים .בירושלים ה ִמנהלות השכונתית הוטמעו בחברת המתנ"סים כ ִמנהלים קהילתיים ,אך הם
ממשיכים לקיים את אותה פעילות (חסון ,שחורי ואדיב ;1995 ,ילניק ;2009 ,שחורי3.)1997 ,1992 ,
המנגנון של מודלים אלו הוא מנגנון וולונטרי הפועל במשותף עם העירייה ,או חברה לתועלת
הציבור .ה ִמנהלות השכונתיות ניהלו את השכונות בשיתוף פעולה בין הקהילות לבין העירייה בראייה
מערכתית ואינטגרטיבית .ב ִמנהלת הייתה נציגות לקהילה מקרב תושבי האזור ומקרב בעלי עניין
אחרים ובהם בעלי עסקים ,נציגי השירותים הציבוריים והמנגנון העירוני .כל אלה פעלו בשיתוף עם
צוות מקצועי לקידום הדמוקרטיה המקומית ,לאספקת שירותים ולפיתוח פיזי וחברתי של השכונה
ושל תושביה.
היות שה ִמנהלות השכונתיות היו גורם שפעל על "קו התפר" בין העירייה לבין השכונה ,הן בנו
את הנדבך לתהליכי תכנון ומעורבות של הקהילה בפיתוח אורבני ,לניהול קונפליקטים שכונתיים
ולאיזון בין שימושים שונים לבין אינטרסים של בעלי עניין רבים .לשם כך פיתחו כלים ואסטרטגיות
פעולה למעורבות קהילתית בתהליכי התכנון ,בביצוע התכניות ובפיקוח מקומי על המתנהל באזור.
עוד הן הפעילו כלים ודפוסי עבודה ליצירת איזונים במרחב בין מגמות משלימות וסותרות ,לניהול
קונפליקטים מרחביים בין אינטרסים של קבוצות שונות -בדומה לאלה המתגלעים במרקמים לשימור
על רקע שימור אתר ו/או השמשה של אתרים לשימור ושימושים משולבים וכיו"ב.
שבתאי-ציזר ( )2011סוקרת במחקרה את הניסיון הבינלאומי בהקמת ִמנהלות בשכונות לשימור,
וממליצה על בסיס ניסיון זה להקים גם בישראל ִמנהלות בשכונות שכולן לשימור ,למשל בשיכון ציבורי
בקריית אונו .על פי המלצתה ,ב ִמנהלת כזו תהיה עבודת צוות של נציגי הדיירים בשכונה ,של הרשות
המקומית ושל אנשי מקצוע .לטענתהִ ,מנהלת כזו היא הבסיס להצלחת השמירה על ערכי המתחם
לשימור ולאיזון בינם לבין הפיתוח הנדרש לשכונה .שבתאי-ציזר מונה במחקרה את תפקידי ה ִמנהלת:
• הקמת קבוצה הכוללת נציגים של בעלי הנכסים ,של הדיירים ושל העירייה ומטרתה להשפיע על
עתידו של המתחם בהיבט השימורי.
• תיעוד מאפייני השימור של המתחם והעמדת המידע לרשות הציבור ואנשי המקצוע.
• אספקת מידע מקצועי בנושאים משפטיים רלוונטיים לתהליך השימור.
• הובלת תכנית שימור ואחריות ליישום הוראותיה ולאיזון בינה לבין צורכי הפיתוח בסביבה.
• תחזוקה ,שיפוץ וחידוש תשתיות קיימות במתחם וגיוס משאבים לביצוע.
• פיקוח על ע ֵברות בנייה.
• העלאת המודעות למתחם בארץ ובעולם ופרסומו.
3ה ִמנהלים הקהילתיים הוקמו בירושלים בלבד ,וההבחנה בין ה ִמנהלות לבין ה ִמנהלים הקהילתיים היא משפטית ולא פונקציונלית.
ה ִמנהלות הן מנגנון וולונטרי ,וה ִמנהלים הקהילתיים הם חלק מהחברה למתנ"סים -שהיא חברה לתועלת הציבור.
92ניהול מערכתי של השימור
