Page 95 - ניהול שימור
P. 95
ִמנהלות אזורי תעסוקה הוקמו החל בשנות השמונים של המאה ה 20-ביזמת משרד המסחר
והתעשייה .הן הוקמו במטרה לנהל אזורי תעשייה -שהם מתחמים בעלי מאפיינים ייחודיים -בגישת
ניהול ריכוזית מערכתית המוגדרת כ :One stop shop-כתובת אחת לכל הגורמים שפעלו באזור או
התעניינו בו .ה ִמנהלות הוקמו כתאגיד עירוני משותף לכמה רשויות ,בשיתוף נציגים של משרדי
הממשלה והתעשיינים שפעלו במתחם .ב ִמנהלת רוכז כל המידע של המתחם ,ניתן ליווי לתכנון
ולפיתוח שלו ולפעולות הרישוי .ה ִמנהלת ביצעה גם את פעולות ה ִתפעול השוטף ,התחזוקה ,הפיקוח
והבקרה במתחם.
בעשורים האחרונים התפתח ,בעיקר בארצות-הברית ובאנגליה ,גוף משפטי שמאגד את כל בעלי
העניין הציבוריים והפרטיים לניהול משותף של אזורים מסחריים - BID
( Districtלוי .)2011 ,גוף משפטי זה פועל על פי חוק מוניציפלי מיוחד המושתת על חוק מדינה או
על חוק פדרלי ,ומעניק לו סמכויות לגביית כספים ולביצוע .הוא מנהל את האזור המסחרי על בסיס
תכנית עבודה מוסכמת בעלת מטרות תקציבים ויעדים .ה BID-מוסמך לגבות מבעלי העניין תשלום
נוסף למסים המוניציפליים (בישראל -הארנונה) שהם משלמים בעבור הפעילויות המתוכננות,
בין שבאמצעות גבייה ישירה בין שבאמצעות המנגנון העירוני .פעילויות אלו הן תוספת לשירותים
שמספקת הרשות המקומית ,והן מוסכמות מראש בין המנגנון הניהולי לבין המערכת העירונית.
ליישומו של מודל ה BID-בארץ יש מגבלות ,בשל סוגיית המימון וההנחה שמדובר בכפל מיסוי,
שבארץ הוא אסור ,אך בעיקר משום שהקמתו מחייבת שינוי של חקיקה ראשית4.
4 .5.3תבחינים לבחינת המודלים הארגוניים לניהול מרקם למגורים או מרקם עסקי
בניתוח המודלים הקיימים אפשר להדגיש תבחינים אחדים שיש לבדוק ולתת להם מענה כשבוחרים
במודל הארגוני המועדף ובמאפייני הצוות המקצועי (חסון ,שחורי ואדיב ;1995 ,ילינק:)2009 ,
• היקף הבעיות והסוגיות שיש להתייחס אליהן תלוי במידה רבה בשלב שבו נמצא תהליך השימור
והפיתוח של המרקם ,ובמיקוד של הפעילות העיקרית .למשל ,מרקמים לשימור המצויים בתחילת
תהליך התכנון והביצוע סובלים ,בדרך כלל ,מהזנחה חברתית ופיזית ומכשל בשוק הדיור ובפעילות
המסחרית .במרקם שנמצא בתהליך פיתוח יש לקיים קשר אינטנסיבי עם בעלי הנכסים כדי לעודד
את מימוש השימור ולהתאים את התמריצים לביצועו .כן יש לבצע איזונים בתמהיל בין הגורמים
שמבקשים להיכנס לאזור לבין אלה שכבר נמצאים וחיים בו ,ולנהל את המגמות והקונפליקטים
בין קבוצות של בעלי אינטרסים ובעלי עצמה חברתית וכלכלית שונה ,כך שאופי המקום לא יאבד
ושהאוכלוסייה המקורית לא תיעלם לחלוטין .במרקם הנמצא בשלב התחזוקה או בשלבי הניטור
והבקרה נדרשות פעולות לפיקוח על השימור שהתבצע.
4לנושא זה טוען לוי ( )2011שיש מסגרת משפטית קיימת בחוק הרשויות המקומיות של רובע עירוני .הסוגיה נתונה
במחלוקת בין הטוענים שיש צורך בשינוי חקיקה ראשית לבין הטוענים שמנגנון הרובע העירוני המוצע כיום תקף ורלוונטי
ולכן לא נדרש שום שינוי בחקיקה ראשית.
94ניהול מערכתי של השימור
והתעשייה .הן הוקמו במטרה לנהל אזורי תעשייה -שהם מתחמים בעלי מאפיינים ייחודיים -בגישת
ניהול ריכוזית מערכתית המוגדרת כ :One stop shop-כתובת אחת לכל הגורמים שפעלו באזור או
התעניינו בו .ה ִמנהלות הוקמו כתאגיד עירוני משותף לכמה רשויות ,בשיתוף נציגים של משרדי
הממשלה והתעשיינים שפעלו במתחם .ב ִמנהלת רוכז כל המידע של המתחם ,ניתן ליווי לתכנון
ולפיתוח שלו ולפעולות הרישוי .ה ִמנהלת ביצעה גם את פעולות ה ִתפעול השוטף ,התחזוקה ,הפיקוח
והבקרה במתחם.
בעשורים האחרונים התפתח ,בעיקר בארצות-הברית ובאנגליה ,גוף משפטי שמאגד את כל בעלי
העניין הציבוריים והפרטיים לניהול משותף של אזורים מסחריים - BID
( Districtלוי .)2011 ,גוף משפטי זה פועל על פי חוק מוניציפלי מיוחד המושתת על חוק מדינה או
על חוק פדרלי ,ומעניק לו סמכויות לגביית כספים ולביצוע .הוא מנהל את האזור המסחרי על בסיס
תכנית עבודה מוסכמת בעלת מטרות תקציבים ויעדים .ה BID-מוסמך לגבות מבעלי העניין תשלום
נוסף למסים המוניציפליים (בישראל -הארנונה) שהם משלמים בעבור הפעילויות המתוכננות,
בין שבאמצעות גבייה ישירה בין שבאמצעות המנגנון העירוני .פעילויות אלו הן תוספת לשירותים
שמספקת הרשות המקומית ,והן מוסכמות מראש בין המנגנון הניהולי לבין המערכת העירונית.
ליישומו של מודל ה BID-בארץ יש מגבלות ,בשל סוגיית המימון וההנחה שמדובר בכפל מיסוי,
שבארץ הוא אסור ,אך בעיקר משום שהקמתו מחייבת שינוי של חקיקה ראשית4.
4 .5.3תבחינים לבחינת המודלים הארגוניים לניהול מרקם למגורים או מרקם עסקי
בניתוח המודלים הקיימים אפשר להדגיש תבחינים אחדים שיש לבדוק ולתת להם מענה כשבוחרים
במודל הארגוני המועדף ובמאפייני הצוות המקצועי (חסון ,שחורי ואדיב ;1995 ,ילינק:)2009 ,
• היקף הבעיות והסוגיות שיש להתייחס אליהן תלוי במידה רבה בשלב שבו נמצא תהליך השימור
והפיתוח של המרקם ,ובמיקוד של הפעילות העיקרית .למשל ,מרקמים לשימור המצויים בתחילת
תהליך התכנון והביצוע סובלים ,בדרך כלל ,מהזנחה חברתית ופיזית ומכשל בשוק הדיור ובפעילות
המסחרית .במרקם שנמצא בתהליך פיתוח יש לקיים קשר אינטנסיבי עם בעלי הנכסים כדי לעודד
את מימוש השימור ולהתאים את התמריצים לביצועו .כן יש לבצע איזונים בתמהיל בין הגורמים
שמבקשים להיכנס לאזור לבין אלה שכבר נמצאים וחיים בו ,ולנהל את המגמות והקונפליקטים
בין קבוצות של בעלי אינטרסים ובעלי עצמה חברתית וכלכלית שונה ,כך שאופי המקום לא יאבד
ושהאוכלוסייה המקורית לא תיעלם לחלוטין .במרקם הנמצא בשלב התחזוקה או בשלבי הניטור
והבקרה נדרשות פעולות לפיקוח על השימור שהתבצע.
4לנושא זה טוען לוי ( )2011שיש מסגרת משפטית קיימת בחוק הרשויות המקומיות של רובע עירוני .הסוגיה נתונה
במחלוקת בין הטוענים שיש צורך בשינוי חקיקה ראשית לבין הטוענים שמנגנון הרובע העירוני המוצע כיום תקף ורלוונטי
ולכן לא נדרש שום שינוי בחקיקה ראשית.
94ניהול מערכתי של השימור
