Page 15 - עין לעציון
P. 15
המרגוע' .נווה עובדיה' קסם להם ,והם העשירו ו ִהפרו את עולמם הרוחני של חברי
הקיבוץ וחברותיו .רבים מהמבקרים ציינו את האווירה המיוחדת ששררה בכפר עציון,
את הרוח המרוממת שנשבה על פסגת ההר הקדוש ,אשר משכה אותם אליו .הסופר
הנודע ש"י עגנון נהג להתארח בכפר עציון כל שנה בימי הפסח ובקיץ .עם שובנו
לכפר עציון ,לאחר מלחמת ששת הימים ,פקדו אותנו כל יום המוני מבקרים ,ביניהם מי
שזכו להתארח בבית המרגוע בכפר עציון בשנות ה .40-היו ביניהם מי ששיתפו אותנו
בחוויה המיוחדת שנחרתה בזיכרונם מימי שהותם במקום כמבריאים -בחברת הורינו,
חברי הקיבוץ .הם ייחלו ליום בו נחדש את בית המרגוע באווירת הימים ההם.
הסופר ,העיתונאי והמשורר ,שאול רז 6,חבר כפר עציון ,נתן ביטוי עשיר לחוויותיו
כחבר הקיבוץ בשנות ה ,40-וכך כתב:
שּור ,כמה יפים קירות האבן החוגרים את ההר לאורך צלעותיו! אך אל
תתפתה לנראה לעין! הסתכל לעומק המראות ,כי יפה ההר בשגיבותו האיתנה
וברוממותו המדהימה.
-ההר הוא תביעה להתעלּות ,במה טבעית לבני מעלה.
-ההר הוא פה לזעקת המישורים להרקיע שחקים.
-ההר הוא תרועת־שבח ליוצר הבריאה.
-המדרגות הן סולמות ,אבנטי חיזוק לשכבות האדמה המטפסות מעלה ,מעלה.
חגרנו את ההר חגורות לבנות וחרשנוהו תלמים במעגל ,ובראשו ניצבנו בציבור,
עטורי תפילין ועטופי טליתות .הנקודה העברית הגבוהה ביותר .היה ביתנו
נישא מעל כל ונטוי מעל תהומות .היו בו רמזים להריסת המחיצות בין רום
ושפל .כרבוץ הרקיע על ההר וכהרעיפו ענן וטללים ,רבצו נשמותינו במעלה
התולדות ושרו 'מזמור שיר ליום השבת'7.
עם פרוץ מלחמת העצמאות הוטל מצור על גוש עציון ומהלומות כבדות נִחתו על
ראשיהם של חברי כפר עציון' :תכנית החלוקה' ,שמיקמה אותם עמוק בתחומי המדינה
הערבית שעתידה לקום; פינוי האימהות והילדים לירושלים הנצורה; הבית ,שבנו בעמל
רב והמשק החקלאי ,שבו השקיעו מיטב כוחותיהם -נהרסו לנגד עיניהם הכלות; שורת
הנופלים ב ְקרָב מבין המגינים התארכה.
ב'מבחן הנאמנות' ,בדיון על הצעת הפינוי שנדחתה על ידם ,חוזרת ועולה בדברי
חברים האחריות לגורל הקבוצה ,ליחד הקיבוצי .במעשים ובמכתבי החברים מימי
המצור ניכרות נאמנות למשימה הלאומית שהוטלה עליהם ,ונכונות למסירות נפש
למען ירושלים .כל זאת ,בצד יחסי אחווה ורֵעות ,ומאמץ לקיים אורח חיים דתי הולם,
לשמר את רוח האדם ,להגביר את הלימוד ולטפח את חיי התרבות והחברה .בשלבים
6שאול רז-רוזנברג ,תר"פ-תשמ"ח ,1988-1920 ,סופר ומשורר ,צייר ועיתונאי .יליד זוויירצ'ה ,פולין .חבר ,מדריך ופעיל
ב'השומר הדתי' .בשנת ת"ש 1940-עלה ארצה והצטרף ל'קבוצת אברהם' .התנדב לבריגדה היהודית ,אחרי ִשחרורו עלה לכפר
עציון .במלחמת העצמאות השתתף בהגנת גוש עציון ונפל בשבי הלגיון הערבי .בשנים תשי"ב-תשכ"ו ,1966-1952 ,ערך את
השבועון הצֹפה לילדים .היה חבר מערכת וכתב הצֹפה".
7ש' רז ,רון הרים ,תשי"ח ,עמ' .27-26
14עין לעציון
הקיבוץ וחברותיו .רבים מהמבקרים ציינו את האווירה המיוחדת ששררה בכפר עציון,
את הרוח המרוממת שנשבה על פסגת ההר הקדוש ,אשר משכה אותם אליו .הסופר
הנודע ש"י עגנון נהג להתארח בכפר עציון כל שנה בימי הפסח ובקיץ .עם שובנו
לכפר עציון ,לאחר מלחמת ששת הימים ,פקדו אותנו כל יום המוני מבקרים ,ביניהם מי
שזכו להתארח בבית המרגוע בכפר עציון בשנות ה .40-היו ביניהם מי ששיתפו אותנו
בחוויה המיוחדת שנחרתה בזיכרונם מימי שהותם במקום כמבריאים -בחברת הורינו,
חברי הקיבוץ .הם ייחלו ליום בו נחדש את בית המרגוע באווירת הימים ההם.
הסופר ,העיתונאי והמשורר ,שאול רז 6,חבר כפר עציון ,נתן ביטוי עשיר לחוויותיו
כחבר הקיבוץ בשנות ה ,40-וכך כתב:
שּור ,כמה יפים קירות האבן החוגרים את ההר לאורך צלעותיו! אך אל
תתפתה לנראה לעין! הסתכל לעומק המראות ,כי יפה ההר בשגיבותו האיתנה
וברוממותו המדהימה.
-ההר הוא תביעה להתעלּות ,במה טבעית לבני מעלה.
-ההר הוא פה לזעקת המישורים להרקיע שחקים.
-ההר הוא תרועת־שבח ליוצר הבריאה.
-המדרגות הן סולמות ,אבנטי חיזוק לשכבות האדמה המטפסות מעלה ,מעלה.
חגרנו את ההר חגורות לבנות וחרשנוהו תלמים במעגל ,ובראשו ניצבנו בציבור,
עטורי תפילין ועטופי טליתות .הנקודה העברית הגבוהה ביותר .היה ביתנו
נישא מעל כל ונטוי מעל תהומות .היו בו רמזים להריסת המחיצות בין רום
ושפל .כרבוץ הרקיע על ההר וכהרעיפו ענן וטללים ,רבצו נשמותינו במעלה
התולדות ושרו 'מזמור שיר ליום השבת'7.
עם פרוץ מלחמת העצמאות הוטל מצור על גוש עציון ומהלומות כבדות נִחתו על
ראשיהם של חברי כפר עציון' :תכנית החלוקה' ,שמיקמה אותם עמוק בתחומי המדינה
הערבית שעתידה לקום; פינוי האימהות והילדים לירושלים הנצורה; הבית ,שבנו בעמל
רב והמשק החקלאי ,שבו השקיעו מיטב כוחותיהם -נהרסו לנגד עיניהם הכלות; שורת
הנופלים ב ְקרָב מבין המגינים התארכה.
ב'מבחן הנאמנות' ,בדיון על הצעת הפינוי שנדחתה על ידם ,חוזרת ועולה בדברי
חברים האחריות לגורל הקבוצה ,ליחד הקיבוצי .במעשים ובמכתבי החברים מימי
המצור ניכרות נאמנות למשימה הלאומית שהוטלה עליהם ,ונכונות למסירות נפש
למען ירושלים .כל זאת ,בצד יחסי אחווה ורֵעות ,ומאמץ לקיים אורח חיים דתי הולם,
לשמר את רוח האדם ,להגביר את הלימוד ולטפח את חיי התרבות והחברה .בשלבים
6שאול רז-רוזנברג ,תר"פ-תשמ"ח ,1988-1920 ,סופר ומשורר ,צייר ועיתונאי .יליד זוויירצ'ה ,פולין .חבר ,מדריך ופעיל
ב'השומר הדתי' .בשנת ת"ש 1940-עלה ארצה והצטרף ל'קבוצת אברהם' .התנדב לבריגדה היהודית ,אחרי ִשחרורו עלה לכפר
עציון .במלחמת העצמאות השתתף בהגנת גוש עציון ונפל בשבי הלגיון הערבי .בשנים תשי"ב-תשכ"ו ,1966-1952 ,ערך את
השבועון הצֹפה לילדים .היה חבר מערכת וכתב הצֹפה".
7ש' רז ,רון הרים ,תשי"ח ,עמ' .27-26
14עין לעציון
