Page 16 - עין לעציון
P. 16
האחרונים של המערכה נקראו החברים‪-‬הלוחמים להוות חומת מגן לעיר הקודש ‪-‬‬
‫ירושלים‪ .‬ברור היה להם כי תביעה זו מחייבת אותם למסירות נפש 'למען ירושלים'‪.‬‬
‫גם באתגר נורא זה עמדו החברים‪-‬המגינים בכבוד שאין נעלה ממנו‪ ,‬עד שנפלו בקרב‪.‬‬
‫לימים קבע דוד בן גוריון‪ ,‬ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון‪' :‬אם קיימת ירושלים‬
‫עברית‪ ...‬אם מכת המוות ליישוב‪ ...‬לא נִתנה‪ ,‬אזי התודה הראשונה של ההיסטוריה‬

‫הישראלית ושל העם כולו נתונה על כך בראש ובראשונה ללוחמי גוש עציון'‪8.‬‬

‫לפנינו תמונה של חבורה מגויסת‪ ,‬חדורה תחושת שליחות‪ ,‬מקיימת חברת מופת‬
‫ציונית‪-‬דתית‪ ,‬מכוננת על אהבה ואחווה‪ ,‬שלום ורֵעות; עומדת במבחנים עליונים‬
‫בהתיישבות ובמערכה‪ ,‬מגלה מסירות גוף ונפש‪ ,‬מגשימה מסכת ערכים יהודיים‪-‬‬
‫ציוניים‪-‬חלוציים ברמה גבוהה ביותר‪ֵ .‬מ ַאיִן נטלו החברים את תעצומות הגוף והנפש‬
‫לבניין הבית המואר ולהגנה עליו? מה הם המעיינות שמהם שאבו חברי כפר עציון‬
‫את אורחות חייהם? מאילו שכבות סלע חצבו את דרכם‪ ,‬את כושר העמידה הנחושה‪,‬‬

‫את הגבורה?‬

‫שני מקורות השראה‬

‫ראשוני העולים לכפר עציון בתש"ג‪ 1943-‬היו חברי 'קבוצת אברהם'‪ ,‬בוגרי תנועות‬
‫הנוער 'בני עקיבא' ו'השומר הדתי' בפולין‪ 9.‬הם עלו ארצה בשנות ה‪ 30-‬ובראשית‬
‫שנות ה‪ 40-‬של המאה העשרים‪ .‬ההתיישבות והמערכה בכפר עציון‪ ,‬שנישאו על‬
‫כתפי חבורת המתיישבים‪-‬הלוחמים‪ ,‬ינקו מההוויה החינוכית‪-‬ערכית‪ ,‬שאותה ספגו‬
‫בצעירותם בתנועות הנוער ובמפעל ההכשרה החלוצי בפולין‪ .‬אלה היו סוכני השינוי‬
‫המרכזיים ש ִעצבו את בני הנוער הללו והובילו אותם בדרך העולה להר חברון לכינון‬
‫ביתם על פסגת ההר‪ .‬הם הטביעו חותם עמוק על הקיבוץ הדתי שהקימו בהר חברון‪.‬‬
‫מרביתם נולדו‪ ,‬גדלו והתחנכו במשפחות חסידיות ובבתי מדרש חסידיים‪ .‬מהחסידות‬
‫נטלו את שמחת החיים‪ ,‬מסירות הנפש‪ ,‬ההתלהבות‪ ,‬הפשטות‪ ,‬הזיקה לטבע‪ ,‬דיבוק‬
‫החברים ועוד‪ .‬אימי השואה‪ ,‬אותם חוו על בשרם חלק מהחברים‪ ,‬שעלו ארצה בראשית‬
‫שנות ה‪ ,40-‬והידיעות הנוראות על טבח העם היהודי שהתחולל ברחבי פולין‪ ,‬תרמו‬
‫תרומה ניכרת להוויה החלוצית‪-‬ציונית של המעפילים להר וליצירה הפיזית והרוחנית‬

‫שיצרו על פסגתו‪.‬‬

‫'השומר הדתי' ‪' -‬כנסת השומר הדתי' הייתה תנועת הנוער הציונית‪-‬דתית הגדולה‬
‫והמשמעותית בפולין‪ .‬היא פעלה לערך משנת תרפ"ה‪ 1925-‬ועד פרוץ מלחמת העולם‬
‫השנייה‪ ,‬אלול תרצ"ט‪-‬ספטמבר ‪ .1939‬במהלך המלחמה התקיימה פעילות שעיקרה‬
‫מילוט חברים מאירופה‪ ,‬במיוחד דרך ליטא‪ .‬אחרי המלחמה‪ ,‬עד תש"י‪ ,1950-‬פעלה‬

‫‪ 8‬ראו בהרחבה‪ ,‬ד' קנוהל (כינס וערך)‪ ,‬גוש עציון במלחמתו‪ ,‬מהדורה שנייה‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשי"ז; בן יעקב‪ ,‬גוש עציון‪.‬‬
‫‪ 9‬יוחנן בן יעקב‪ ,‬עוסק בעת האחרונה בכתיבת עבודת מחקר מקיפה‪ ,‬במסגרת לימודי תואר שלישי במחלקה לתולדות ישראל‬

‫ באוניברסיטה בר אילן‪ ,‬בנושא‪' :‬תנועות הנוער הציוניות‪-‬דתיות בפולין‪.'1950-1927 ,‬‬

‫המקורות הרוחניים והתנועתיים של מתיישבי כפר עציון ‪15‬‬
   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21