Page 159 - עין לעציון
P. 159
יהושע ביצע את פעילותו בבית ספר שדה בהתנדבות מלאה .היה אמנם שלב שהוא
הרהר להעתיק את מגוריו לגוש עציון ,אך רעייתו נחמה הטילה וטו .כשהיה יכול ,היה
מגיע לכפר עציון לסדרה של כמה ימים .אולם ,בעונות החקלאיות הבוערות יותר בשדה
בוקר -למשל ,בעת קטיף האפרסקים -הוא נהג להשכים קום בקיבוצו ,לעבוד מעלות
השחר ועד לשעת הצהריים ,ורק אחר כך לעלות על רכב ולהגיע לגוש .כיוון שרוב
חייו הבוגרים סירב לנהוג -אחרי שבצעירותו נהג בג'יפ וגרם לתאונה בה נפצעה נערה
-הוא בדרך כלל 'תפס' טרמפים .מעולם לא עלה על רכב גרמני ,גם כשהיה 'תקוע'
בדרכים בשעות הקטנות של הלילה.
שתי תמונות על הקיר
יהושע נולד למשפחה דתית והיה קרוב מאוד למקורות היהודיים .אבל ,הוא חזר והדגיש
שכבר בנעוריו צמח כאדם לא-דתי .המחויבות העיקרית שלו הייתה לשרשרת הדורות
היהודית ולאו דווקא ל'שולחן ערוך' .יחסו לדת גרם למתח מסוים בינו ובין כמה מחברי
כפר עציון :הם כיבדו אותו מאוד והוא כיבד אותם ,אך היה פער תמידי ביניהם .לעיתים
פרץ עימות אידיאולוגי-אמוני בינו ובין אחדים מהם .אחד מגדולי המתווכחים ִעמו
היה חנן פורת ,שהעריץ אותו אך לא קיבל את דרך חייו .חנן ביקר לא פעם את יהושע
וחזר ואמר כי הוא כופר באפשרות לחנך למורשת יהודית ,להיסטוריה יהודית ולתכנים
יהודיים -בלי אמונה דתית .יהושעִ ,עמו הייתי בידידות קרובה ,נהג לומר לי' :אני
מחפש יהודיות וחנן פורת וכמה מחבריו מנסים לכפות יהדות .אני רוצה עם-אחד והם
מנסים לכפות כיפה אחת' .פעם אחרת אמר' :הם רוצים להגיע לאלוהים באוטוסטרדה.
אני רוצה להגיע אליו דרך ארץ ישראל ודרך ההיסטוריה של עם ישראל'.
צורת ההתבטאות של יהושע הייתה ייחודית .הוא דיבר והדריך בשפה משלו .היה
לו צירוף מדהים של שפה מליצית גבוהה ,של 'סלנג' בן זמננו ושל דוגמאות ומשלים
מן הרחוב .הוא ידע לשלב ציטטות מן המקורות ולערב אותן עם מילים יידישאיות
ועם ביטויים בערבית .לא פעם השתמש במליצות ,אך אלו היו מהולות תמיד בהומור,
באירוניה ובביקורת עצמית לא מעטה.
בביתם של נחמה ויהושע בקיבוץ שדה בוקר היו תלויות שתי תמונות :על קיר אחד
הייתה תלויה תמונתו של הקיסר הרומי אדריאנוס ,שמלך בשנים 117עד 138והחריב
את ירושלים בימי מרד בר-כוכבא .רבים שנכנסו לבית זכו לשמוע את יהושע אומר:
'נו ,איפה הוא ואיפה אנחנו ...כל העמים שלא מרדו ברומאים אינם עוד ,ואילו אנחנו,
העם העקשן ,הפנאטי ,שמרד -אנחנו קיימים' .על הקיר השני הייתה תמונתו של הנציב
העליון הבריטי האחרון בארץ-ישראל ,סר אלן קנינגהאם ,במדיו הצבאיים ,על סירה
במימי נמל חיפה ,בשעה שעזב את הארץ ביום האחרון של שלטון המנדט הבריטי ,שהיה
גם היום הראשון של מדינת ישראל .הנציב העליון נראה מצדיע לדגל הבריטי המורד.
בתחתית התמונה יהושע הדביק צילום של קטע מספרו של זאב שרף על התארגנות
הממשלה הראשונה ,ששרף היה מזכירּה .בקטע מצוטטת החלטת הממשלה הישראלית
על העברת מנגנוני ממשלת המנדט לידי מדינת ישראל...' :מחלקת הבריאות תועבר
למשרד הבריאות ,מחלקת העלייה למשרד הפנים ...משרת הנציב העליון תבוטל' .שתי
158עין לעציון
הרהר להעתיק את מגוריו לגוש עציון ,אך רעייתו נחמה הטילה וטו .כשהיה יכול ,היה
מגיע לכפר עציון לסדרה של כמה ימים .אולם ,בעונות החקלאיות הבוערות יותר בשדה
בוקר -למשל ,בעת קטיף האפרסקים -הוא נהג להשכים קום בקיבוצו ,לעבוד מעלות
השחר ועד לשעת הצהריים ,ורק אחר כך לעלות על רכב ולהגיע לגוש .כיוון שרוב
חייו הבוגרים סירב לנהוג -אחרי שבצעירותו נהג בג'יפ וגרם לתאונה בה נפצעה נערה
-הוא בדרך כלל 'תפס' טרמפים .מעולם לא עלה על רכב גרמני ,גם כשהיה 'תקוע'
בדרכים בשעות הקטנות של הלילה.
שתי תמונות על הקיר
יהושע נולד למשפחה דתית והיה קרוב מאוד למקורות היהודיים .אבל ,הוא חזר והדגיש
שכבר בנעוריו צמח כאדם לא-דתי .המחויבות העיקרית שלו הייתה לשרשרת הדורות
היהודית ולאו דווקא ל'שולחן ערוך' .יחסו לדת גרם למתח מסוים בינו ובין כמה מחברי
כפר עציון :הם כיבדו אותו מאוד והוא כיבד אותם ,אך היה פער תמידי ביניהם .לעיתים
פרץ עימות אידיאולוגי-אמוני בינו ובין אחדים מהם .אחד מגדולי המתווכחים ִעמו
היה חנן פורת ,שהעריץ אותו אך לא קיבל את דרך חייו .חנן ביקר לא פעם את יהושע
וחזר ואמר כי הוא כופר באפשרות לחנך למורשת יהודית ,להיסטוריה יהודית ולתכנים
יהודיים -בלי אמונה דתית .יהושעִ ,עמו הייתי בידידות קרובה ,נהג לומר לי' :אני
מחפש יהודיות וחנן פורת וכמה מחבריו מנסים לכפות יהדות .אני רוצה עם-אחד והם
מנסים לכפות כיפה אחת' .פעם אחרת אמר' :הם רוצים להגיע לאלוהים באוטוסטרדה.
אני רוצה להגיע אליו דרך ארץ ישראל ודרך ההיסטוריה של עם ישראל'.
צורת ההתבטאות של יהושע הייתה ייחודית .הוא דיבר והדריך בשפה משלו .היה
לו צירוף מדהים של שפה מליצית גבוהה ,של 'סלנג' בן זמננו ושל דוגמאות ומשלים
מן הרחוב .הוא ידע לשלב ציטטות מן המקורות ולערב אותן עם מילים יידישאיות
ועם ביטויים בערבית .לא פעם השתמש במליצות ,אך אלו היו מהולות תמיד בהומור,
באירוניה ובביקורת עצמית לא מעטה.
בביתם של נחמה ויהושע בקיבוץ שדה בוקר היו תלויות שתי תמונות :על קיר אחד
הייתה תלויה תמונתו של הקיסר הרומי אדריאנוס ,שמלך בשנים 117עד 138והחריב
את ירושלים בימי מרד בר-כוכבא .רבים שנכנסו לבית זכו לשמוע את יהושע אומר:
'נו ,איפה הוא ואיפה אנחנו ...כל העמים שלא מרדו ברומאים אינם עוד ,ואילו אנחנו,
העם העקשן ,הפנאטי ,שמרד -אנחנו קיימים' .על הקיר השני הייתה תמונתו של הנציב
העליון הבריטי האחרון בארץ-ישראל ,סר אלן קנינגהאם ,במדיו הצבאיים ,על סירה
במימי נמל חיפה ,בשעה שעזב את הארץ ביום האחרון של שלטון המנדט הבריטי ,שהיה
גם היום הראשון של מדינת ישראל .הנציב העליון נראה מצדיע לדגל הבריטי המורד.
בתחתית התמונה יהושע הדביק צילום של קטע מספרו של זאב שרף על התארגנות
הממשלה הראשונה ,ששרף היה מזכירּה .בקטע מצוטטת החלטת הממשלה הישראלית
על העברת מנגנוני ממשלת המנדט לידי מדינת ישראל...' :מחלקת הבריאות תועבר
למשרד הבריאות ,מחלקת העלייה למשרד הפנים ...משרת הנציב העליון תבוטל' .שתי
158עין לעציון
