Page 164 - עין לעציון
P. 164
לקראת השנה השנייה ,ובעקבות הלחץ שהופעל ,החלו נשמעים רעיונות על מעבר
'זמני' למרכז שפירא (שפיר) ,ליד ישיבת 'אור עציון' ,עד שתתקבל החלטה להקמת
מבני הישיבה באלון שבות ,כדי לפנות את המבנים לבית ספר שדה .זאת הייתה הפעם
היחידה שבה התמרדתי -יחד עם כמה בחורים מובילים ,ובראשם הרב יעקב מדן,
לימים מראשי הישיבה .הודעתי ,שלא נרד מהגוש ,ונשתכן באוהלים ליד 'העץ' ,עד
שתתקבל החלטה.
איש החזון והמעש ,משה מושקוביץ (המכונה 'מושקו') ממשואות יצחק ,עמל ללא
לאות וסבב במסדרונות הממשלה בכל כוח השכנוע שבפיו -עד לרגע המיוחל :סגן
ראש הממשלה ,יגאל אלון ,אחד התומכים הבולטים ביותר של מפעל ההתיישבות
(='ההתנחלות') בהר חברון ובבקעת הירדן ,הזמין את מושקו ואת הרב יהודה עמיטל ,
וקרא באוזניהם את נוסח הצעת 'מחליטים' ,לפיה ממשלת ישראל מחליטה להקים
במרכז הגוש מבני קבע לישיבת הר עציון .מושקו ביקש להוסיף שתי מילים ' -ומרכז
אזורי' .יגאל אלון ,שכבר שמע את נימוקיו של מושקו כמה פעמים ,נעתר לבקשה,
והוסיף את שתי המילים המכריעות.
כיוון שאלון שבות הוקם כ'מרכז אזורי' ,נדרשה החלטה על כך באסיפת החברים
של קיבוץ כפר עציון .את הפנייה קיבל הקיבוץ מהשר הממונה על ההתיישבות ,ישראל
גלילי ,כולל המלצה לאשר הקמת יישוב (עד 200משפחות) -והאסיפה הסכימה.
כך נפתחה הדרך להקמת אלון שבות -הישיבה והיישוב.
*
נימוקי 'מושקו' ,מזקני גוש עציון של דור תש"ח ,ראויים לתשומת לב מיוחדת בגלל
הפרספקטיבה ההיסטורית והתוצאה ההתיישבותית ,ששינתה את הנוף בין חברון
לירושלים .מושקו חזר ואמר ,שחייבים להקים גוש יישובים גדול ,ובו גם מרכז אזורי
ואפילו יישוב עירוני ,כי אסור ליצור שוב מצב של תנאי המצור של תש"ח עם 4נקודות
יישוב קטנות בלב המרחב הערבי העוין .ברוח זו פעל מושקו להקמת אלון שבות כיישוב
מרכזי גדול לצד ישיבת הר עציון ,ובשלב מאוחר יותר להקמת העיר אפרת ,אליה גייס
את הרב שלמה ריסקין עם מפעליו החינוכיים .כאשר משווים את גוש עציון לדרום הר
חברון ,או לבקעת הירדן ,רואים מיד את טביעת היד של 'חזון מושקו' .בגושי התיישבות
אחרים ,כמו מעלה אדומים ומערב שומרון ,כבר פעלו אחרים ברוח דומה.
גם ביחס לישיבת הר עציון פעל מושקו באותו הכיוון -אנחנו חשבנו על 120
בחורים כיעד מקסימלי ,כדי שכולם יכירו את כולם ,ונוכל לשמור על אווירה חינוכית
ראויה .מושקו חלם ופעל להגדלת הישיבה להיקף של מאות רבות של בחורים ,עשרות
משפחות של אברכים בשכונת הישיבה ,ספרייה גדולה ,מכללה אקדמית ומבנים
מפוארים -הרבה מעבר לגבולות דמיוננו.
ברור לחלוטין ,שמושקו צדק .בקרב 500בחורי הישיבה יש יותר מ 120-מצוינים,
ועוד רבים וטובים שמשתלבים בכל תחומי החיים בחברה הישראלית ,ובתוכם רב
המקום ל' 120-בני עלייה' ,שבאים מן התפוצות ללמוד בגוש ,וחלק גדול מהם גם
עלו ועולים לארץ .האווירה החינוכית רק משתבחת והשפעתם ניכרת באלון שבות
ובמקומות רבים אחרים.
בראשית אלון שבות 163
'זמני' למרכז שפירא (שפיר) ,ליד ישיבת 'אור עציון' ,עד שתתקבל החלטה להקמת
מבני הישיבה באלון שבות ,כדי לפנות את המבנים לבית ספר שדה .זאת הייתה הפעם
היחידה שבה התמרדתי -יחד עם כמה בחורים מובילים ,ובראשם הרב יעקב מדן,
לימים מראשי הישיבה .הודעתי ,שלא נרד מהגוש ,ונשתכן באוהלים ליד 'העץ' ,עד
שתתקבל החלטה.
איש החזון והמעש ,משה מושקוביץ (המכונה 'מושקו') ממשואות יצחק ,עמל ללא
לאות וסבב במסדרונות הממשלה בכל כוח השכנוע שבפיו -עד לרגע המיוחל :סגן
ראש הממשלה ,יגאל אלון ,אחד התומכים הבולטים ביותר של מפעל ההתיישבות
(='ההתנחלות') בהר חברון ובבקעת הירדן ,הזמין את מושקו ואת הרב יהודה עמיטל ,
וקרא באוזניהם את נוסח הצעת 'מחליטים' ,לפיה ממשלת ישראל מחליטה להקים
במרכז הגוש מבני קבע לישיבת הר עציון .מושקו ביקש להוסיף שתי מילים ' -ומרכז
אזורי' .יגאל אלון ,שכבר שמע את נימוקיו של מושקו כמה פעמים ,נעתר לבקשה,
והוסיף את שתי המילים המכריעות.
כיוון שאלון שבות הוקם כ'מרכז אזורי' ,נדרשה החלטה על כך באסיפת החברים
של קיבוץ כפר עציון .את הפנייה קיבל הקיבוץ מהשר הממונה על ההתיישבות ,ישראל
גלילי ,כולל המלצה לאשר הקמת יישוב (עד 200משפחות) -והאסיפה הסכימה.
כך נפתחה הדרך להקמת אלון שבות -הישיבה והיישוב.
*
נימוקי 'מושקו' ,מזקני גוש עציון של דור תש"ח ,ראויים לתשומת לב מיוחדת בגלל
הפרספקטיבה ההיסטורית והתוצאה ההתיישבותית ,ששינתה את הנוף בין חברון
לירושלים .מושקו חזר ואמר ,שחייבים להקים גוש יישובים גדול ,ובו גם מרכז אזורי
ואפילו יישוב עירוני ,כי אסור ליצור שוב מצב של תנאי המצור של תש"ח עם 4נקודות
יישוב קטנות בלב המרחב הערבי העוין .ברוח זו פעל מושקו להקמת אלון שבות כיישוב
מרכזי גדול לצד ישיבת הר עציון ,ובשלב מאוחר יותר להקמת העיר אפרת ,אליה גייס
את הרב שלמה ריסקין עם מפעליו החינוכיים .כאשר משווים את גוש עציון לדרום הר
חברון ,או לבקעת הירדן ,רואים מיד את טביעת היד של 'חזון מושקו' .בגושי התיישבות
אחרים ,כמו מעלה אדומים ומערב שומרון ,כבר פעלו אחרים ברוח דומה.
גם ביחס לישיבת הר עציון פעל מושקו באותו הכיוון -אנחנו חשבנו על 120
בחורים כיעד מקסימלי ,כדי שכולם יכירו את כולם ,ונוכל לשמור על אווירה חינוכית
ראויה .מושקו חלם ופעל להגדלת הישיבה להיקף של מאות רבות של בחורים ,עשרות
משפחות של אברכים בשכונת הישיבה ,ספרייה גדולה ,מכללה אקדמית ומבנים
מפוארים -הרבה מעבר לגבולות דמיוננו.
ברור לחלוטין ,שמושקו צדק .בקרב 500בחורי הישיבה יש יותר מ 120-מצוינים,
ועוד רבים וטובים שמשתלבים בכל תחומי החיים בחברה הישראלית ,ובתוכם רב
המקום ל' 120-בני עלייה' ,שבאים מן התפוצות ללמוד בגוש ,וחלק גדול מהם גם
עלו ועולים לארץ .האווירה החינוכית רק משתבחת והשפעתם ניכרת באלון שבות
ובמקומות רבים אחרים.
בראשית אלון שבות 163
