Page 163 - עין לעציון
P. 163
ימיה הראשונים של ישיבת הר עציון -במבנה ירדני לשעבר בקיבוץ כפר עציון
כל זה היה אמור להיות אירוח ל 3-חודשים .סוכם מראש ,שהישיבה תעבור למקום
הקבע שלה אחרי 3חודשים ,ואז תיכנס לאותם המבנים האכסניה של בית ספר שדה
כפר עציון (שיזם והקים יהושע כהן משדה בוקר) .אבל שלושת החודשים התארכו
והגיעו עד לשנה וחצי (במבט השוואתי ,יש במדינת ישראל קבוצות ויישובים ,שחיכו
שנים רבות יותר) .אישיותו המרשימה של יהושע כהן לא יכלה למנוע את הרגשת אי
הנוחות נוכח חסימת הפתיחה של אכסניית בית ספר שדה על ידי הישיבה ,מחוסר ברירה
-ובשנה הראשונה לא נראה הפתרון באופק.
שוב ושוב דובר על בניית משכן קבע לישיבה ליד 'העץ' ,עץ אלון בן כ 750-שנה,
שהפך מ'העץ הבודד' ל'אלון שבות' ,האלון ששבנו אליו ,והוא שב אלינו .תמונתו
מעטרת כסמל מעצב רבים מהמוסדות בגוש עציון ,וכמובן ,את המועצה' .העץ' עצמו
החל למות שנים אחדות אחרי השיבה ,כאילו סיים את תפקידו ההיסטורי ,אבל אנשי
גוש עציון ,יחד עם הקרן הקיימת לישראל ,לא ויתרו .המומחים של הקרן הקיימת עשו
לעץ 'טיפול שורש' (בדומה לטיפול שיניים) ,ואף יצקו סתימות של בטון לתוך הגזעים
החלולים (כעבור כמה שנים הוסיפו משענות של עמודי מתכת מבחוץ) ,ו'העץ' החל
לפרוח מחדש ,ממש כמו היישובים שמסביבו .אכן האלון פורח לעת זקנתו ,בשוב עם
ישראל אליו .
אבל בניגוד לכפר עציון ,שחזר למקומו הישן ,המקום שחרב בתש"ח ועלה בלהבות
הקרב הנורא ,ובניגוד לראש צורים ,שהוקם על מקומם הישן של עין צורים ורבדים,
אלון שבות היה צריך לקום כ י י ש ו ב ח ד ש על הגבעה במרכז הגוש ,לא כיישוב
המוקם על ידי 'בני כפר עציון שחזרו' ,או על גבי שרידי תש"ח .זאת הייתה החלטה
תקדימית וממשלת האחדות הלאומית התקשתה לקבל החלטה ,במיוחד בשל הצורך
בתפיסת האדמות.
162עין לעציון
כל זה היה אמור להיות אירוח ל 3-חודשים .סוכם מראש ,שהישיבה תעבור למקום
הקבע שלה אחרי 3חודשים ,ואז תיכנס לאותם המבנים האכסניה של בית ספר שדה
כפר עציון (שיזם והקים יהושע כהן משדה בוקר) .אבל שלושת החודשים התארכו
והגיעו עד לשנה וחצי (במבט השוואתי ,יש במדינת ישראל קבוצות ויישובים ,שחיכו
שנים רבות יותר) .אישיותו המרשימה של יהושע כהן לא יכלה למנוע את הרגשת אי
הנוחות נוכח חסימת הפתיחה של אכסניית בית ספר שדה על ידי הישיבה ,מחוסר ברירה
-ובשנה הראשונה לא נראה הפתרון באופק.
שוב ושוב דובר על בניית משכן קבע לישיבה ליד 'העץ' ,עץ אלון בן כ 750-שנה,
שהפך מ'העץ הבודד' ל'אלון שבות' ,האלון ששבנו אליו ,והוא שב אלינו .תמונתו
מעטרת כסמל מעצב רבים מהמוסדות בגוש עציון ,וכמובן ,את המועצה' .העץ' עצמו
החל למות שנים אחדות אחרי השיבה ,כאילו סיים את תפקידו ההיסטורי ,אבל אנשי
גוש עציון ,יחד עם הקרן הקיימת לישראל ,לא ויתרו .המומחים של הקרן הקיימת עשו
לעץ 'טיפול שורש' (בדומה לטיפול שיניים) ,ואף יצקו סתימות של בטון לתוך הגזעים
החלולים (כעבור כמה שנים הוסיפו משענות של עמודי מתכת מבחוץ) ,ו'העץ' החל
לפרוח מחדש ,ממש כמו היישובים שמסביבו .אכן האלון פורח לעת זקנתו ,בשוב עם
ישראל אליו .
אבל בניגוד לכפר עציון ,שחזר למקומו הישן ,המקום שחרב בתש"ח ועלה בלהבות
הקרב הנורא ,ובניגוד לראש צורים ,שהוקם על מקומם הישן של עין צורים ורבדים,
אלון שבות היה צריך לקום כ י י ש ו ב ח ד ש על הגבעה במרכז הגוש ,לא כיישוב
המוקם על ידי 'בני כפר עציון שחזרו' ,או על גבי שרידי תש"ח .זאת הייתה החלטה
תקדימית וממשלת האחדות הלאומית התקשתה לקבל החלטה ,במיוחד בשל הצורך
בתפיסת האדמות.
162עין לעציון
