Page 140 - ניהול שימור
P. 140
החוקית להתחייבויות יזמים לקידום מטלות ציבוריות שיש להן זיקה תכנונית היא בעייתית ,עקב
פסק דין של בג"צ האוסר זאת (לוין-שנור .)2013 ,עם זאת יש הטוענים שניתן למצוא במסגרת החוק
פרשנות שתפתור קושי זה (שם).
לעתים קרובות יש לתמרץ את היזמים ואת בעלי האתרים לשימור בנכסים פרטיים באופן ישיר
וזמני כדי לקדם יישום בפועל של השימור ולהשלים את חלקם בהשקעות הדרושות .אפשר לבצע
תמרוץ זה באמצעות "קרן עירונית ייעודית לשימור" שתיתן מענקים או הלוואות לבעלי הנכסים
וליזמים על פי היקף השימור הנדרש ומגבלותיו ,והעלויות העודפות הנובעות מהם 28.אפשר לבסס
קרן עירונית זו בהחלטות מדיניות על הכנסות הרשות המקומית מכספי השבחות ,מהכנסות רישוי
ובנייה (דוח מבקר המדינה ;2005 ,צדיק )2005 ,ומהכנסות מהסדרים עם רשות מקרקעי ישראל וקרן
קיימת לישראל ,המחזיקות בקרקעות ובשטחים שיש בהם אתרים לשימור המורשת הבנויה.
מקורות המימון העיקריים לשימור מבני ציבור הם תקציבים לפיתוח פרויקטים שמוקצים לטובת
מיזמים ציבוריים על ידי משרדי ממשלה או גורמים ציבוריים דוגמת תכנית מורשת של משרד ראש
הממשלה ,ה"קרן לשמירה על השטחים הפתוחים" ,מפעל הפיס וכד' .לאלה נוספים מקורות מימון
מהסקטור הפרטי באמצעות גיוס תרומות או מיזמים משותפים.
לשני מקורות המימון האלה יש חסרונות רבים בכל הקשור לשימור ולתחזוקה .אשר לגיוס תרומות,
המגבלה העיקרית היא שאפשר להשתמש בהן רק בשלב ביצוע השימור ולא לתחזוקה לאורך שנים.
מאחר שמדובר בנכסים ישנים המחייבים תחזוקה מסובכת ורגישות רבה ,התחזוקה היא מרכיב יקר
מאוד בשימור .ברשויות חלשות כלכלית תחזוקה ארוכת שנים היא נטל כפול ומכופל .כדי להבטיח
שמישות ותוחלת חיים של התשתיות באופן אופטימלי וכלכלי לאורך זמן יש להבטיח את תקצוב
תחזוקתם על בסיס הצדקה הנדסית ,כלכלית או תפעולית המביאה בחשבון את כל המשמעויות
הנגזרות מכך ,וכן לדאוג למשאבים זמינים שיאפשרו מענה הולם הן לתחזוקה שוטפת ולמניעה הן
לתחזוקת שבר ולהחלפת רכיבים או תשתיות המגיעים לסוף מחזור חייהם .לשם כך יש להקים קרן
תחזוקה 29.מאחר שקשה להעריך את היקפי ההשקעה הנדרשת לשימור ואת שיעורה מתוך ההשקעה
הכללית הצפויה ,סביר להניח שהסכום שיועבר לקרן התחזוקה לא יכסה את מלוא העלויות ,בעיקר
בגלל טעויות באומדנים .עם זאת ,מאחר שלכל מרכיב יש אורך חיים שונה ,גם קריסתם והצורך
בתיקונם ייפרסו על ציר הזמן ולא יכבידו על קופת הקרן בבת אחת.
בסיס המימון השני הוא מיזם משותף עם הסקטור הפרטי .בסיס מימון זה מחייב איזון
בין פיתוח לשימור וכדאיות עסקית ליזמים .הוא נכון בעיקר למיזמים עסקיים בתחומי המסחר,
התיירות וההסעדה.
28ראו פירוט אצל אדיב.2010 ,
2 9לפיתוח קרן תחזוקה נדרש לבחון את כל ההיבטים של קרן עירונית ,ובכלל זה העברת תקציבים עירוניים והעברת תקציבים
מגורמי חוץ.
אסטרטגיות פעולה וכלים לניהול מערכתי של השימור 139
פסק דין של בג"צ האוסר זאת (לוין-שנור .)2013 ,עם זאת יש הטוענים שניתן למצוא במסגרת החוק
פרשנות שתפתור קושי זה (שם).
לעתים קרובות יש לתמרץ את היזמים ואת בעלי האתרים לשימור בנכסים פרטיים באופן ישיר
וזמני כדי לקדם יישום בפועל של השימור ולהשלים את חלקם בהשקעות הדרושות .אפשר לבצע
תמרוץ זה באמצעות "קרן עירונית ייעודית לשימור" שתיתן מענקים או הלוואות לבעלי הנכסים
וליזמים על פי היקף השימור הנדרש ומגבלותיו ,והעלויות העודפות הנובעות מהם 28.אפשר לבסס
קרן עירונית זו בהחלטות מדיניות על הכנסות הרשות המקומית מכספי השבחות ,מהכנסות רישוי
ובנייה (דוח מבקר המדינה ;2005 ,צדיק )2005 ,ומהכנסות מהסדרים עם רשות מקרקעי ישראל וקרן
קיימת לישראל ,המחזיקות בקרקעות ובשטחים שיש בהם אתרים לשימור המורשת הבנויה.
מקורות המימון העיקריים לשימור מבני ציבור הם תקציבים לפיתוח פרויקטים שמוקצים לטובת
מיזמים ציבוריים על ידי משרדי ממשלה או גורמים ציבוריים דוגמת תכנית מורשת של משרד ראש
הממשלה ,ה"קרן לשמירה על השטחים הפתוחים" ,מפעל הפיס וכד' .לאלה נוספים מקורות מימון
מהסקטור הפרטי באמצעות גיוס תרומות או מיזמים משותפים.
לשני מקורות המימון האלה יש חסרונות רבים בכל הקשור לשימור ולתחזוקה .אשר לגיוס תרומות,
המגבלה העיקרית היא שאפשר להשתמש בהן רק בשלב ביצוע השימור ולא לתחזוקה לאורך שנים.
מאחר שמדובר בנכסים ישנים המחייבים תחזוקה מסובכת ורגישות רבה ,התחזוקה היא מרכיב יקר
מאוד בשימור .ברשויות חלשות כלכלית תחזוקה ארוכת שנים היא נטל כפול ומכופל .כדי להבטיח
שמישות ותוחלת חיים של התשתיות באופן אופטימלי וכלכלי לאורך זמן יש להבטיח את תקצוב
תחזוקתם על בסיס הצדקה הנדסית ,כלכלית או תפעולית המביאה בחשבון את כל המשמעויות
הנגזרות מכך ,וכן לדאוג למשאבים זמינים שיאפשרו מענה הולם הן לתחזוקה שוטפת ולמניעה הן
לתחזוקת שבר ולהחלפת רכיבים או תשתיות המגיעים לסוף מחזור חייהם .לשם כך יש להקים קרן
תחזוקה 29.מאחר שקשה להעריך את היקפי ההשקעה הנדרשת לשימור ואת שיעורה מתוך ההשקעה
הכללית הצפויה ,סביר להניח שהסכום שיועבר לקרן התחזוקה לא יכסה את מלוא העלויות ,בעיקר
בגלל טעויות באומדנים .עם זאת ,מאחר שלכל מרכיב יש אורך חיים שונה ,גם קריסתם והצורך
בתיקונם ייפרסו על ציר הזמן ולא יכבידו על קופת הקרן בבת אחת.
בסיס המימון השני הוא מיזם משותף עם הסקטור הפרטי .בסיס מימון זה מחייב איזון
בין פיתוח לשימור וכדאיות עסקית ליזמים .הוא נכון בעיקר למיזמים עסקיים בתחומי המסחר,
התיירות וההסעדה.
28ראו פירוט אצל אדיב.2010 ,
2 9לפיתוח קרן תחזוקה נדרש לבחון את כל ההיבטים של קרן עירונית ,ובכלל זה העברת תקציבים עירוניים והעברת תקציבים
מגורמי חוץ.
אסטרטגיות פעולה וכלים לניהול מערכתי של השימור 139
