Page 137 - ניהול שימור
P. 137
בצד יתרונותיהם של פתרונות תכנוניים חלופיים אלו ,במקרים רבים הם מפרים את האיזון
במרקם קיים או מתנגשים בתכניות מתאר מאושרות ובשיקולים תכנוניים-אורבניים של האזור או
היישוב .שיקולים אלה עשויים להיות הגדלת צפיפויות בלא שהוכנה לכך תשתית מתאימה ,קושי
באיתור מקומות מתאימים לניוד זכויות ,מגבלות תמ"א 38וכיו"ב .הפתרונות התכנוניים החלופיים
עלולים לעורר קשיים גם בהיבטים הפיזיים-האדריכליים ולגרום לשינויים מהותיים במבנה בניגוד
להוראות השימור ,לחוסר התאמה בין המבנה המקורי למבנים הנבנים לידו ,או לחוסר התאמה בינו
לבין אופי הסביבה והמרקם הפיזי והחברתי ועוד.
מהאמור לעיל עולה כי החקיקה ,בבואה לסייע לרשות המקומית לקדם שימור מבנים ,מאפשרת
לה לחייב בעלי נכסים פרטיים של אתרים לשימור לבצע פעולה חד-פעמית של שיפוץ המבנה או
תחזוקה שלו .החקיקה מצביעה גם על מקורות למימון ולתמרוץ של פעולות השימור ,אך בפועל
מימושם נתקל בחסמי יישום ,בעיקר כלכליים.
הקושי של הרשויות המקומיות להתמודד עם חסמי היישום נובע מקשר חלש בין האחריות
המוטלת עליהן לבין הכלים והסמכויות המוגבלים שלהן לחוקק חוקים ייחודיים ולהבטיח את הכלים
הנדרשים להן ליישום השימור ללא סיכונים כלכליים .המגבלות נובעות מכך שפעילות הרשויות
המקומיות מתנהלת על פי פקודת העיריות ,ובה נקבע כי העירייה מוסמכת "לעשות ,בדרך כלל ,כל
מעשה הדרוש לשם שמירה על תחום העירייה ,בריאות הציבור והביטחון בו" 22.כלומר רק פעולות
העונות באופן ישיר על הגדרות אלו מצויות בתחום סמכותה של הרשות המקומית ,ושימור המורשת
הבנויה אינו נכלל בהן (לוין-שנור ;2013 ,קורן ,2012 ,ובריאיון ב23.)2013-
בהיעדר חקיקה ייחודית העונה על הצרכים המקומיים ופותרת את החסמים הנוצרים ,מימון
השימור ברשויות המקומיות נשען על תקציבי הרשות המקומית או על תקציב ועדת התכנון והבנייה.
הרשויות המקומיות בכלל והרשויות החלשות בפרט מתקשות לקדם את הנושא בסדרי העדיפויות
שלהן .ייתכן שזה ההסבר למיעוט הרשויות המקומיות המשתמשות בכלים שלעיל לקידום השימור
של המורשת הבנויה (דוח מבקר המדינה.)2005 ,
5.7.2כלים חוץ-חקיקתיים לתמרוץ השימור
לרשות הרשויות המקומיות עומדים כלים חקיקתיים מוגבלים ,ולכן הן עשויות להתקשות להשיג
איזון בין השיקולים התכנוניים והמימוניים של השימור לבין השיקולים התכנוניים-אורבניים ברמה
היישובית וברמת המרקם ,הרחוב והבית .מכאן שיש צורך בכלים חוץ-חקיקתיים שישלימו את הכלים
הרגולטיביים כך שההתערבות הציבורית של רשות מקומית ביישום השימור ובתחזוקה של אתרים
22סעיף )29( 249לפקודת העיריות.
2 3למעט במקרה שמצב האתר המיועד לשימור מסכן את שלום הציבור ,ואז אפשר להגדירו כמבנה מסוכן שיש לשפץ או להרוס.
136ניהול מערכתי של השימור
במרקם קיים או מתנגשים בתכניות מתאר מאושרות ובשיקולים תכנוניים-אורבניים של האזור או
היישוב .שיקולים אלה עשויים להיות הגדלת צפיפויות בלא שהוכנה לכך תשתית מתאימה ,קושי
באיתור מקומות מתאימים לניוד זכויות ,מגבלות תמ"א 38וכיו"ב .הפתרונות התכנוניים החלופיים
עלולים לעורר קשיים גם בהיבטים הפיזיים-האדריכליים ולגרום לשינויים מהותיים במבנה בניגוד
להוראות השימור ,לחוסר התאמה בין המבנה המקורי למבנים הנבנים לידו ,או לחוסר התאמה בינו
לבין אופי הסביבה והמרקם הפיזי והחברתי ועוד.
מהאמור לעיל עולה כי החקיקה ,בבואה לסייע לרשות המקומית לקדם שימור מבנים ,מאפשרת
לה לחייב בעלי נכסים פרטיים של אתרים לשימור לבצע פעולה חד-פעמית של שיפוץ המבנה או
תחזוקה שלו .החקיקה מצביעה גם על מקורות למימון ולתמרוץ של פעולות השימור ,אך בפועל
מימושם נתקל בחסמי יישום ,בעיקר כלכליים.
הקושי של הרשויות המקומיות להתמודד עם חסמי היישום נובע מקשר חלש בין האחריות
המוטלת עליהן לבין הכלים והסמכויות המוגבלים שלהן לחוקק חוקים ייחודיים ולהבטיח את הכלים
הנדרשים להן ליישום השימור ללא סיכונים כלכליים .המגבלות נובעות מכך שפעילות הרשויות
המקומיות מתנהלת על פי פקודת העיריות ,ובה נקבע כי העירייה מוסמכת "לעשות ,בדרך כלל ,כל
מעשה הדרוש לשם שמירה על תחום העירייה ,בריאות הציבור והביטחון בו" 22.כלומר רק פעולות
העונות באופן ישיר על הגדרות אלו מצויות בתחום סמכותה של הרשות המקומית ,ושימור המורשת
הבנויה אינו נכלל בהן (לוין-שנור ;2013 ,קורן ,2012 ,ובריאיון ב23.)2013-
בהיעדר חקיקה ייחודית העונה על הצרכים המקומיים ופותרת את החסמים הנוצרים ,מימון
השימור ברשויות המקומיות נשען על תקציבי הרשות המקומית או על תקציב ועדת התכנון והבנייה.
הרשויות המקומיות בכלל והרשויות החלשות בפרט מתקשות לקדם את הנושא בסדרי העדיפויות
שלהן .ייתכן שזה ההסבר למיעוט הרשויות המקומיות המשתמשות בכלים שלעיל לקידום השימור
של המורשת הבנויה (דוח מבקר המדינה.)2005 ,
5.7.2כלים חוץ-חקיקתיים לתמרוץ השימור
לרשות הרשויות המקומיות עומדים כלים חקיקתיים מוגבלים ,ולכן הן עשויות להתקשות להשיג
איזון בין השיקולים התכנוניים והמימוניים של השימור לבין השיקולים התכנוניים-אורבניים ברמה
היישובית וברמת המרקם ,הרחוב והבית .מכאן שיש צורך בכלים חוץ-חקיקתיים שישלימו את הכלים
הרגולטיביים כך שההתערבות הציבורית של רשות מקומית ביישום השימור ובתחזוקה של אתרים
22סעיף )29( 249לפקודת העיריות.
2 3למעט במקרה שמצב האתר המיועד לשימור מסכן את שלום הציבור ,ואז אפשר להגדירו כמבנה מסוכן שיש לשפץ או להרוס.
136ניהול מערכתי של השימור
