Page 102 - קרובים רחוקים
P. 102
את האנשים הקנאים האלה בצפת .כיום הקושי אינו כיצד להתקרב אליהם אלא כיצד להתנער ולחמוק
מהם" 312.לאחר שנים אחדות שבהן פעל בית החולים של המיסיון הפחיתה הקהילה היהודית בצפת ,בלית
בררה ,את התנגדותה כלפיו .כרזה שתלתה המנהיגות היהודית ברחבי העיר מאוחר יותר בשנת 1907
ממחישה את הייאוש המתמשך ואת ההשלמה המסוימת עם פעילות המיסיון:
הפעילות של המיסיון [בצפת] מרובה מאשר בערי הקודש האחרות ,הם [אנשי
המיסיון] משתמשים בכל האמצעים כדי למשוך את אחינו ,במיוחד הצעירים,
אל חיקם .הרופאים שלהם מרפאים בכל חולה יהודי בחינם אין כסף ,כאלו הדת
הנוצרית מטילה עליהם לרחם רק [ההדגשה במקור] על היהודים העניים [כתוצאה
מכך] כחמישים יהודים (האדוקים בהם המאמינים מאוד) מאזינים יום יום לדרשות
של המטיפים ,המובילה אותם לאיבוד לדרך הרע [ ]...עלינו להודות שהמיסיון רואה
ברכה בעמלו [ ]...לאמיתו של דבר ניתן לומר כי המיסיונרים הנוראים האלה לא
מצאו כר נוח כל כך לפעולתם כמו בעיר הזאת313.
הצלחת המיסיון למתן את ההתנגדות הייתה ניכרת .רמת השירותים הרפואיים שהעניק הייתה גבוהה מאוד,
ולא היה לה מתחרה בארץ ישראל באותם ימים .ריבוי הפונים העיד על שביעות הרצון של האוכלוסייה
מהשירות הרפואי שניתן לה .חלק ניכר משינוי הגישה אפשר ליחס לאישיותו של ד"ר אנדרסון עצמו
ולפעילותו .ד"ר אנדרסון זכה בהדרגה באמונם של הקהילה ושל מנהיגיה .בעוד שבתחילת פעילותו הייתה
מנת חלקו חרמות ונידוי -שלו ,של משפחתו ,של הצוות שלו ושל החולים שהגיעו לקבל טיפול רפואי,
הרי בסוף העשור הראשון של המאה ה 20-חלו שינויים ניכרים ביחסה של הקהילה היהודית ובגישתה.
על כך מעידה העובדה שד"ר אנדרסון נקרא לטפל באחיינו החולה של הרב הראשי בצפת ,ובהמשך טיפל
ברב ידוע בעיר 314.עוד עדות להערכה שזכה לה הייתה כי בשנת ,1901בעת שחלה בשפעת ,במלריה
ובדיזנטריה ,הקהילה המוסלמית והקהילה היהודית התעניינו במצבו וגילו אהדה רבה כלפיו ,בבתי הכנסת
התפללו להחלמתו וברחוב הביעו דאגה לבריאותו315.
דוח של האגודה משנת 1910קובע כי "המיסיון הרפואי הוא כמעט ייחודי .הוא מגיע לא רק לעניים
מאוד ,אלא גם ליהודים מלומדים ולבעלי השפעה ,עדיין יש התנגדות רשמית ,אבל בכל הצדדים יש
ידידות גדולה לצוות המיסיון" 316.בדוח מ 1911-נכתב:
יהודי אורתודוקסי חשוב לא מתבייש עתה לעמוד ולשוחח עם המיסיונרים [של צפת]
במקומות ציבוריים בעיר .מנהיג רבני משלב זרועו עם ד"ר אנדרסון ומטייל כך
לאורך הרחוב הראשי .בעיר קנאית וחשוכה כמו צפת ,הידידות הגדלה הזו למיסיון
לגורמים הקשורים בה ,ראויים לציון317.
במשימה המרכזית שלשמה הוקמה האגודה הלונדונית ,הלוא היא המרת דתם של היהודים לנצרות ,הייתה
הצלחתה דלה למדי :הן בצפת הן בארץ ישראל כולה היו מומרים מעטים מאוד" ,בעיקר בגלל עמדתה
התקיפה של ההנהגה היהודית ,שהשכילה במשך שנים רבות לגדור את הפרצות ועם זאת אפשרה לנזקקים
להסתייע בשירותיו החיוניים" 318.מעריכים שבכל שנות פעולתה בארץ ישראל המירו את דתם רק כ600-
יהודים ,ובכ 75-השנים שלפני 1914רק חמישה-שישה אנשים בשנה 319.למרות הנתונים האלה נהגה
האגודה הלונדונית לפרסם בביטאונה כתבות ומאמרים על יהודים מצפת שהיו שבעי רצון מהשירות
הרפואי ,שינו את גישתם לנצרות ואף שקלו להמיר את דתם320.
100רחוקים קרובים
מהם" 312.לאחר שנים אחדות שבהן פעל בית החולים של המיסיון הפחיתה הקהילה היהודית בצפת ,בלית
בררה ,את התנגדותה כלפיו .כרזה שתלתה המנהיגות היהודית ברחבי העיר מאוחר יותר בשנת 1907
ממחישה את הייאוש המתמשך ואת ההשלמה המסוימת עם פעילות המיסיון:
הפעילות של המיסיון [בצפת] מרובה מאשר בערי הקודש האחרות ,הם [אנשי
המיסיון] משתמשים בכל האמצעים כדי למשוך את אחינו ,במיוחד הצעירים,
אל חיקם .הרופאים שלהם מרפאים בכל חולה יהודי בחינם אין כסף ,כאלו הדת
הנוצרית מטילה עליהם לרחם רק [ההדגשה במקור] על היהודים העניים [כתוצאה
מכך] כחמישים יהודים (האדוקים בהם המאמינים מאוד) מאזינים יום יום לדרשות
של המטיפים ,המובילה אותם לאיבוד לדרך הרע [ ]...עלינו להודות שהמיסיון רואה
ברכה בעמלו [ ]...לאמיתו של דבר ניתן לומר כי המיסיונרים הנוראים האלה לא
מצאו כר נוח כל כך לפעולתם כמו בעיר הזאת313.
הצלחת המיסיון למתן את ההתנגדות הייתה ניכרת .רמת השירותים הרפואיים שהעניק הייתה גבוהה מאוד,
ולא היה לה מתחרה בארץ ישראל באותם ימים .ריבוי הפונים העיד על שביעות הרצון של האוכלוסייה
מהשירות הרפואי שניתן לה .חלק ניכר משינוי הגישה אפשר ליחס לאישיותו של ד"ר אנדרסון עצמו
ולפעילותו .ד"ר אנדרסון זכה בהדרגה באמונם של הקהילה ושל מנהיגיה .בעוד שבתחילת פעילותו הייתה
מנת חלקו חרמות ונידוי -שלו ,של משפחתו ,של הצוות שלו ושל החולים שהגיעו לקבל טיפול רפואי,
הרי בסוף העשור הראשון של המאה ה 20-חלו שינויים ניכרים ביחסה של הקהילה היהודית ובגישתה.
על כך מעידה העובדה שד"ר אנדרסון נקרא לטפל באחיינו החולה של הרב הראשי בצפת ,ובהמשך טיפל
ברב ידוע בעיר 314.עוד עדות להערכה שזכה לה הייתה כי בשנת ,1901בעת שחלה בשפעת ,במלריה
ובדיזנטריה ,הקהילה המוסלמית והקהילה היהודית התעניינו במצבו וגילו אהדה רבה כלפיו ,בבתי הכנסת
התפללו להחלמתו וברחוב הביעו דאגה לבריאותו315.
דוח של האגודה משנת 1910קובע כי "המיסיון הרפואי הוא כמעט ייחודי .הוא מגיע לא רק לעניים
מאוד ,אלא גם ליהודים מלומדים ולבעלי השפעה ,עדיין יש התנגדות רשמית ,אבל בכל הצדדים יש
ידידות גדולה לצוות המיסיון" 316.בדוח מ 1911-נכתב:
יהודי אורתודוקסי חשוב לא מתבייש עתה לעמוד ולשוחח עם המיסיונרים [של צפת]
במקומות ציבוריים בעיר .מנהיג רבני משלב זרועו עם ד"ר אנדרסון ומטייל כך
לאורך הרחוב הראשי .בעיר קנאית וחשוכה כמו צפת ,הידידות הגדלה הזו למיסיון
לגורמים הקשורים בה ,ראויים לציון317.
במשימה המרכזית שלשמה הוקמה האגודה הלונדונית ,הלוא היא המרת דתם של היהודים לנצרות ,הייתה
הצלחתה דלה למדי :הן בצפת הן בארץ ישראל כולה היו מומרים מעטים מאוד" ,בעיקר בגלל עמדתה
התקיפה של ההנהגה היהודית ,שהשכילה במשך שנים רבות לגדור את הפרצות ועם זאת אפשרה לנזקקים
להסתייע בשירותיו החיוניים" 318.מעריכים שבכל שנות פעולתה בארץ ישראל המירו את דתם רק כ600-
יהודים ,ובכ 75-השנים שלפני 1914רק חמישה-שישה אנשים בשנה 319.למרות הנתונים האלה נהגה
האגודה הלונדונית לפרסם בביטאונה כתבות ומאמרים על יהודים מצפת שהיו שבעי רצון מהשירות
הרפואי ,שינו את גישתם לנצרות ואף שקלו להמיר את דתם320.
100רחוקים קרובים
