Page 102 - קרובים רחוקים
P. 102
את האנשים הקנאים האלה בצפת‪ .‬כיום הקושי אינו כיצד להתקרב אליהם אלא כיצד להתנער ולחמוק‬
‫מהם"‪ 312.‬לאחר שנים אחדות שבהן פעל בית החולים של המיסיון הפחיתה הקהילה היהודית בצפת‪ ,‬בלית‬
‫בררה‪ ,‬את התנגדותה כלפיו‪ .‬כרזה שתלתה המנהיגות היהודית ברחבי העיר מאוחר יותר בשנת ‪1907‬‬

‫ממחישה את הייאוש המתמשך ואת ההשלמה המסוימת עם פעילות המיסיון‪:‬‬

‫הפעילות של המיסיון [בצפת] מרובה מאשר בערי הקודש האחרות‪ ,‬הם [אנשי‬
‫המיסיון] משתמשים בכל האמצעים כדי למשוך את אחינו‪ ,‬במיוחד הצעירים‪,‬‬
‫אל חיקם‪ .‬הרופאים שלהם מרפאים בכל חולה יהודי בחינם אין כסף‪ ,‬כאלו הדת‬
‫הנוצרית מטילה עליהם לרחם רק [ההדגשה במקור] על היהודים העניים [כתוצאה‬
‫מכך] כחמישים יהודים (האדוקים בהם המאמינים מאוד) מאזינים יום יום לדרשות‬
‫של המטיפים‪ ,‬המובילה אותם לאיבוד לדרך הרע [‪ ]...‬עלינו להודות שהמיסיון רואה‬
‫ברכה בעמלו [‪ ]...‬לאמיתו של דבר ניתן לומר כי המיסיונרים הנוראים האלה לא‬

‫מצאו כר נוח כל כך לפעולתם כמו בעיר הזאת‪313.‬‬

‫הצלחת המיסיון למתן את ההתנגדות הייתה ניכרת‪ .‬רמת השירותים הרפואיים שהעניק הייתה גבוהה מאוד‪,‬‬
‫ולא היה לה מתחרה בארץ ישראל באותם ימים‪ .‬ריבוי הפונים העיד על שביעות הרצון של האוכלוסייה‬
‫מהשירות הרפואי שניתן לה‪ .‬חלק ניכר משינוי הגישה אפשר ליחס לאישיותו של ד"ר אנדרסון עצמו‬
‫ולפעילותו‪ .‬ד"ר אנדרסון זכה בהדרגה באמונם של הקהילה ושל מנהיגיה‪ .‬בעוד שבתחילת פעילותו הייתה‬
‫מנת חלקו חרמות ונידוי ‪ -‬שלו‪ ,‬של משפחתו‪ ,‬של הצוות שלו ושל החולים שהגיעו לקבל טיפול רפואי‪,‬‬
‫הרי בסוף העשור הראשון של המאה ה‪ 20-‬חלו שינויים ניכרים ביחסה של הקהילה היהודית ובגישתה‪.‬‬
‫על כך מעידה העובדה שד"ר אנדרסון נקרא לטפל באחיינו החולה של הרב הראשי בצפת‪ ,‬ובהמשך טיפל‬
‫ברב ידוע בעיר‪ 314.‬עוד עדות להערכה שזכה לה הייתה כי בשנת ‪ ,1901‬בעת שחלה בשפעת‪ ,‬במלריה‬
‫ובדיזנטריה‪ ,‬הקהילה המוסלמית והקהילה היהודית התעניינו במצבו וגילו אהדה רבה כלפיו‪ ,‬בבתי הכנסת‬

‫התפללו להחלמתו וברחוב הביעו דאגה לבריאותו‪315.‬‬
‫דוח של האגודה משנת ‪ 1910‬קובע כי "המיסיון הרפואי הוא כמעט ייחודי‪ .‬הוא מגיע לא רק לעניים‬
‫מאוד‪ ,‬אלא גם ליהודים מלומדים ולבעלי השפעה‪ ,‬עדיין יש התנגדות רשמית‪ ,‬אבל בכל הצדדים יש‬

‫ידידות גדולה לצוות המיסיון"‪ 316.‬בדוח מ‪ 1911-‬נכתב‪:‬‬

‫יהודי אורתודוקסי חשוב לא מתבייש עתה לעמוד ולשוחח עם המיסיונרים [של צפת]‬
‫במקומות ציבוריים בעיר‪ .‬מנהיג רבני משלב זרועו עם ד"ר אנדרסון ומטייל כך‬
‫לאורך הרחוב הראשי‪ .‬בעיר קנאית וחשוכה כמו צפת‪ ,‬הידידות הגדלה הזו למיסיון‬

‫לגורמים הקשורים בה‪ ,‬ראויים לציון‪317.‬‬

‫במשימה המרכזית שלשמה הוקמה האגודה הלונדונית‪ ,‬הלוא היא המרת דתם של היהודים לנצרות‪ ,‬הייתה‬
‫הצלחתה דלה למדי‪ :‬הן בצפת הן בארץ ישראל כולה היו מומרים מעטים מאוד‪" ,‬בעיקר בגלל עמדתה‬
‫התקיפה של ההנהגה היהודית‪ ,‬שהשכילה במשך שנים רבות לגדור את הפרצות ועם זאת אפשרה לנזקקים‬
‫להסתייע בשירותיו החיוניים"‪ 318.‬מעריכים שבכל שנות פעולתה בארץ ישראל המירו את דתם רק כ‪600-‬‬
‫יהודים‪ ,‬ובכ‪ 75-‬השנים שלפני ‪ 1914‬רק חמישה‪-‬שישה אנשים בשנה‪ 319.‬למרות הנתונים האלה נהגה‬
‫האגודה הלונדונית לפרסם בביטאונה כתבות ומאמרים על יהודים מצפת שהיו שבעי רצון מהשירות‬

‫הרפואי‪ ,‬שינו את גישתם לנצרות ואף שקלו להמיר את דתם‪320.‬‬

‫‪ 100‬רחוקים קרובים‬
   97   98   99   100   101   102   103   104   105   106   107