Page 103 - קרובים רחוקים
P. 103
התיאורים הללו נועדו בעיקר להצדיק את פעילות האגודה ולעודד תרומות למוסדותיה בצפת .בפועל
נתקלו המיסיונרים בקשיים ובהתנגדות עזה של הקהילה בצפת לניסיונותיהם להמיר את דתם של יהודים.
בן-ציון פרידמן עצמו כתב על הקשיים שעמדו בפני יהודים שהתעניינו בדת הנוצרית .להבדיל מירושלים,
שבה הוקמו הרבה מוסדות של המיסיון שיכלו לעזור למתעניינים להשתלב בארגונם ,בצפת למעט
מאוד יהודים שהתענינו בנצרות ורצו להמיר את דתם היו אפשרויות תעסוקה במסגרת מוסדות האגודה
הלונדונית .היהודים שפנו למיסיון היו חשופים למעשי נקם של הקהילה :בני משפחתם נלקחו והופרדו
מהם .הם עצמם הוכו ,נכלאו בחדרם או נחטפו ו"הוגלו" לאחד היישובים היהודיים .הם איבדו את זכותם
לכספי החלוקה ,וחלקם נאלצו לעזוב את העיר ולנדוד לירושלים ,ללונדון או למקומות אחרים .בדוח של
האגודה הלונדונית משנת 1897נכתב שחמישה יהודים מצפת שהתקרבו אל הנצרות נמצאים בלונדון321.
היו כמה יהודים תושבי צפת שהוטבלו לנצרות .אחד מהם ,ראובן ,בן ,55הוטבל בשנת .1898בשנים
שלאחר מכן עבר הטרדות ורדיפות ,אשתו יצאה מדעתה ובנו עזב אותו .היו מתי מעט שנשארו נאמנים
לדת הנוצרית והתערו בפעילות אחד המיסיונים שפעלו בצפת -זה של האגודה הלונדונית או המיסיון
הסקוטי .המפורסמים שבהם היו האחים לבית לווינסון ,ליאון ונחום ,שפיתחו קשרים מיוחדים עם בן-ציון
פרידמן .ליאון לווינסון התנצר ב 1900-ועבר ללמוד בסקוטלנד .אחיו ,שגם הוא התנצר ,הצטרף אליו
לשם מאוחר יותר .ליאון היה פעיל במיסיון הסקוטי ,ובשנת 1919אף קיבל תואר "סר" לאות הוקרה על
עזרתו לאימפריה הבריטית .בשנת 1925נבחר לנשיא הראשון של "האגודה הבין-לאומית של היהודים
המשיחיים"322.
מיכאל מרטן ( )Martenמסכם את פעילות המיסיון הסקוטי בארץ ישראל ,ומסקנתו תקפה לכל
הפעילות המיסיונרית בארץ ישראל במאה ה 19-ובעשורים הראשונים של המאה ה .20-לדעת מרטן
היהודים ,הנוצרים והמוסלמים ,שהתנגדו בתחילה למעורבות המיסיונרית ,היו המרוויחים העיקריים
ממנה ,בכך שאימצו לעצמם מודלים של פעילות המיסיון323.
אפשר לומר שהצלחתו העיקרית של המיסיון הייתה בהנעת המנהיגות המקומית בצפת לחקות את
פעילותו .מתוך החיקוי פעלה המנהיגות המקומית במרץ להקמת בית חולים בבעלות יהודית שיעניק
שירותי רפואה שאינם נופלים ברמתם מאלה שהעניק המיסיון ,ומתוך כך הניחו את היסודות לרפואה
מודרנית בצפת ובגליל העליון כולו.
מלחמת העולם הראשונה והתקופה שאחריה
במהלך מלחמת העולם הראשונה המשיך לגור בצפת המומר המיסיונר בן-ציון פרידמן ,שבשל מצב
בריאותו והמחויבות שהרגיש כלפי העיר ותושביה החליט להישאר בה ולאמץ את האזרחות הטורקית.
פרידמן ניסה ,עד כמה שניתן ,לשמור על הרכוש והאינטרסים של האגודה הלונדונית בצפת ,אך ללא
הצלחה .הוא נפטר ב 1-בינואר 1916והעיר נשארה ללא נציגות של המיסיון האנגליקני .הפעילות של
האגודה הלונדונית בצפת שותקה לחלוטין324.
הטורקים החרימו את בית החולים של האגודה הלונדונית ומתחם בית החולים הפך למשכנו של הצבא.
ב 1915-דווח שבבית החולים שוכנו כמאתיים חיילים שעסקו בסלילת כבישים במרכז צפת 325,וב1917-
דווח בירחון האגודה הלונדונית כי מצבו של מתחם בית החולים בעיר גרוע ביותר .חדרי המקום שימשו
למשרדים ממשלתיים ,למגורי חיילים (לרבות טייסים גרמנים) 326,למפקדה ולבית סוהר ,וקומת הקרקע
שלו הוסבה לאורוות סוסים .החלונות נשברו ,הקירות ניזוקו ,חיפוי השיש והאריחים נעקרו ורוסקו ,וכל
תקופה שנייה 101
נתקלו המיסיונרים בקשיים ובהתנגדות עזה של הקהילה בצפת לניסיונותיהם להמיר את דתם של יהודים.
בן-ציון פרידמן עצמו כתב על הקשיים שעמדו בפני יהודים שהתעניינו בדת הנוצרית .להבדיל מירושלים,
שבה הוקמו הרבה מוסדות של המיסיון שיכלו לעזור למתעניינים להשתלב בארגונם ,בצפת למעט
מאוד יהודים שהתענינו בנצרות ורצו להמיר את דתם היו אפשרויות תעסוקה במסגרת מוסדות האגודה
הלונדונית .היהודים שפנו למיסיון היו חשופים למעשי נקם של הקהילה :בני משפחתם נלקחו והופרדו
מהם .הם עצמם הוכו ,נכלאו בחדרם או נחטפו ו"הוגלו" לאחד היישובים היהודיים .הם איבדו את זכותם
לכספי החלוקה ,וחלקם נאלצו לעזוב את העיר ולנדוד לירושלים ,ללונדון או למקומות אחרים .בדוח של
האגודה הלונדונית משנת 1897נכתב שחמישה יהודים מצפת שהתקרבו אל הנצרות נמצאים בלונדון321.
היו כמה יהודים תושבי צפת שהוטבלו לנצרות .אחד מהם ,ראובן ,בן ,55הוטבל בשנת .1898בשנים
שלאחר מכן עבר הטרדות ורדיפות ,אשתו יצאה מדעתה ובנו עזב אותו .היו מתי מעט שנשארו נאמנים
לדת הנוצרית והתערו בפעילות אחד המיסיונים שפעלו בצפת -זה של האגודה הלונדונית או המיסיון
הסקוטי .המפורסמים שבהם היו האחים לבית לווינסון ,ליאון ונחום ,שפיתחו קשרים מיוחדים עם בן-ציון
פרידמן .ליאון לווינסון התנצר ב 1900-ועבר ללמוד בסקוטלנד .אחיו ,שגם הוא התנצר ,הצטרף אליו
לשם מאוחר יותר .ליאון היה פעיל במיסיון הסקוטי ,ובשנת 1919אף קיבל תואר "סר" לאות הוקרה על
עזרתו לאימפריה הבריטית .בשנת 1925נבחר לנשיא הראשון של "האגודה הבין-לאומית של היהודים
המשיחיים"322.
מיכאל מרטן ( )Martenמסכם את פעילות המיסיון הסקוטי בארץ ישראל ,ומסקנתו תקפה לכל
הפעילות המיסיונרית בארץ ישראל במאה ה 19-ובעשורים הראשונים של המאה ה .20-לדעת מרטן
היהודים ,הנוצרים והמוסלמים ,שהתנגדו בתחילה למעורבות המיסיונרית ,היו המרוויחים העיקריים
ממנה ,בכך שאימצו לעצמם מודלים של פעילות המיסיון323.
אפשר לומר שהצלחתו העיקרית של המיסיון הייתה בהנעת המנהיגות המקומית בצפת לחקות את
פעילותו .מתוך החיקוי פעלה המנהיגות המקומית במרץ להקמת בית חולים בבעלות יהודית שיעניק
שירותי רפואה שאינם נופלים ברמתם מאלה שהעניק המיסיון ,ומתוך כך הניחו את היסודות לרפואה
מודרנית בצפת ובגליל העליון כולו.
מלחמת העולם הראשונה והתקופה שאחריה
במהלך מלחמת העולם הראשונה המשיך לגור בצפת המומר המיסיונר בן-ציון פרידמן ,שבשל מצב
בריאותו והמחויבות שהרגיש כלפי העיר ותושביה החליט להישאר בה ולאמץ את האזרחות הטורקית.
פרידמן ניסה ,עד כמה שניתן ,לשמור על הרכוש והאינטרסים של האגודה הלונדונית בצפת ,אך ללא
הצלחה .הוא נפטר ב 1-בינואר 1916והעיר נשארה ללא נציגות של המיסיון האנגליקני .הפעילות של
האגודה הלונדונית בצפת שותקה לחלוטין324.
הטורקים החרימו את בית החולים של האגודה הלונדונית ומתחם בית החולים הפך למשכנו של הצבא.
ב 1915-דווח שבבית החולים שוכנו כמאתיים חיילים שעסקו בסלילת כבישים במרכז צפת 325,וב1917-
דווח בירחון האגודה הלונדונית כי מצבו של מתחם בית החולים בעיר גרוע ביותר .חדרי המקום שימשו
למשרדים ממשלתיים ,למגורי חיילים (לרבות טייסים גרמנים) 326,למפקדה ולבית סוהר ,וקומת הקרקע
שלו הוסבה לאורוות סוסים .החלונות נשברו ,הקירות ניזוקו ,חיפוי השיש והאריחים נעקרו ורוסקו ,וכל
תקופה שנייה 101
