Page 103 - קרובים רחוקים
P. 103
‫התיאורים הללו נועדו בעיקר להצדיק את פעילות האגודה ולעודד תרומות למוסדותיה בצפת‪ .‬בפועל‬
‫נתקלו המיסיונרים בקשיים ובהתנגדות עזה של הקהילה בצפת לניסיונותיהם להמיר את דתם של יהודים‪.‬‬
‫בן‪-‬ציון פרידמן עצמו כתב על הקשיים שעמדו בפני יהודים שהתעניינו בדת הנוצרית‪ .‬להבדיל מירושלים‪,‬‬
‫שבה הוקמו הרבה מוסדות של המיסיון שיכלו לעזור למתעניינים להשתלב בארגונם‪ ,‬בצפת למעט‬
‫מאוד יהודים שהתענינו בנצרות ורצו להמיר את דתם היו אפשרויות תעסוקה במסגרת מוסדות האגודה‬
‫הלונדונית‪ .‬היהודים שפנו למיסיון היו חשופים למעשי נקם של הקהילה‪ :‬בני משפחתם נלקחו והופרדו‬
‫מהם‪ .‬הם עצמם הוכו‪ ,‬נכלאו בחדרם או נחטפו ו"הוגלו" לאחד היישובים היהודיים‪ .‬הם איבדו את זכותם‬
‫לכספי החלוקה‪ ,‬וחלקם נאלצו לעזוב את העיר ולנדוד לירושלים‪ ,‬ללונדון או למקומות אחרים‪ .‬בדוח של‬
‫האגודה הלונדונית משנת ‪ 1897‬נכתב שחמישה יהודים מצפת שהתקרבו אל הנצרות נמצאים בלונדון‪321.‬‬
‫היו כמה יהודים תושבי צפת שהוטבלו לנצרות‪ .‬אחד מהם‪ ,‬ראובן‪ ,‬בן ‪ ,55‬הוטבל בשנת ‪ .1898‬בשנים‬
‫שלאחר מכן עבר הטרדות ורדיפות‪ ,‬אשתו יצאה מדעתה ובנו עזב אותו‪ .‬היו מתי מעט שנשארו נאמנים‬
‫לדת הנוצרית והתערו בפעילות אחד המיסיונים שפעלו בצפת ‪ -‬זה של האגודה הלונדונית או המיסיון‬
‫הסקוטי‪ .‬המפורסמים שבהם היו האחים לבית לווינסון‪ ,‬ליאון ונחום‪ ,‬שפיתחו קשרים מיוחדים עם בן‪-‬ציון‬
‫פרידמן‪ .‬ליאון לווינסון התנצר ב‪ 1900-‬ועבר ללמוד בסקוטלנד‪ .‬אחיו‪ ,‬שגם הוא התנצר‪ ,‬הצטרף אליו‬
‫לשם מאוחר יותר‪ .‬ליאון היה פעיל במיסיון הסקוטי‪ ,‬ובשנת ‪ 1919‬אף קיבל תואר "סר" לאות הוקרה על‬
‫עזרתו לאימפריה הבריטית‪ .‬בשנת ‪ 1925‬נבחר לנשיא הראשון של "האגודה הבין‪-‬לאומית של היהודים‬

‫המשיחיים"‪322.‬‬
‫מיכאל מרטן (‪ )Marten‬מסכם את פעילות המיסיון הסקוטי בארץ ישראל‪ ,‬ומסקנתו תקפה לכל‬
‫הפעילות המיסיונרית בארץ ישראל במאה ה‪ 19-‬ובעשורים הראשונים של המאה ה‪ .20-‬לדעת מרטן‬
‫היהודים‪ ,‬הנוצרים והמוסלמים‪ ,‬שהתנגדו בתחילה למעורבות המיסיונרית‪ ,‬היו המרוויחים העיקריים‬

‫ממנה‪ ,‬בכך שאימצו לעצמם מודלים של פעילות המיסיון‪323.‬‬
‫אפשר לומר שהצלחתו העיקרית של המיסיון הייתה בהנעת המנהיגות המקומית בצפת לחקות את‬
‫פעילותו‪ .‬מתוך החיקוי פעלה המנהיגות המקומית במרץ להקמת בית חולים בבעלות יהודית שיעניק‬
‫שירותי רפואה שאינם נופלים ברמתם מאלה שהעניק המיסיון‪ ,‬ומתוך כך הניחו את היסודות לרפואה‬

‫מודרנית בצפת ובגליל העליון כולו‪.‬‬

‫מלחמת העולם הראשונה והתקופה שאחריה‬

‫במהלך מלחמת העולם הראשונה המשיך לגור בצפת המומר המיסיונר בן‪-‬ציון פרידמן‪ ,‬שבשל מצב‬
‫בריאותו והמחויבות שהרגיש כלפי העיר ותושביה החליט להישאר בה ולאמץ את האזרחות הטורקית‪.‬‬
‫פרידמן ניסה‪ ,‬עד כמה שניתן‪ ,‬לשמור על הרכוש והאינטרסים של האגודה הלונדונית בצפת‪ ,‬אך ללא‬
‫הצלחה‪ .‬הוא נפטר ב‪ 1-‬בינואר ‪ 1916‬והעיר נשארה ללא נציגות של המיסיון האנגליקני‪ .‬הפעילות של‬

‫האגודה הלונדונית בצפת שותקה לחלוטין‪324.‬‬
‫הטורקים החרימו את בית החולים של האגודה הלונדונית ומתחם בית החולים הפך למשכנו של הצבא‪.‬‬
‫ב‪ 1915-‬דווח שבבית החולים שוכנו כמאתיים חיילים שעסקו בסלילת כבישים במרכז צפת‪ 325,‬וב‪1917-‬‬
‫דווח בירחון האגודה הלונדונית כי מצבו של מתחם בית החולים בעיר גרוע ביותר‪ .‬חדרי המקום שימשו‬
‫למשרדים ממשלתיים‪ ,‬למגורי חיילים (לרבות טייסים גרמנים)‪ 326,‬למפקדה ולבית סוהר‪ ,‬וקומת הקרקע‬
‫שלו הוסבה לאורוות סוסים‪ .‬החלונות נשברו‪ ,‬הקירות ניזוקו‪ ,‬חיפוי השיש והאריחים נעקרו ורוסקו‪ ,‬וכל‬

‫תקופה שנייה ‪101‬‬
   98   99   100   101   102   103   104   105   106   107   108