Page 104 - קרובים רחוקים
P. 104
עבודות העץ והטיח נהרסו .הרהיטים נמכרו במכירה פומבית בשוק המקומי ,והטורקים סללו דרך צבאית
אשר חצתה את גן המתחם ועברה דרך מגרש המשחקים של בית הספר327.
האגודה הלונדונית נערכה לתקופה שלאחר המלחמה ,והקימה קרן בסך 5,000ליש"ט לשיקום מתחם
בית החולים .עם זאת ,לנוכח ההרס העריכה כי יידרשו 10,000ליש"ט לשיקום ,ולכן קראה לתורמים
שתרמו בעבר לתחזוקה השנתית של בית החולים להמשיך ולתרום324.
ניסיונות לחידוש פעילותה של האגודה הלונדונית בצפת
אף שבמלחמת העולם הראשונה לא עמדה צפת במוקד הקרבות ,הייתה זאת אחת התקופות הקשות ביותר
בתולדות יהודי העיר .הצטמקות מקור ההכנסה הכספי המרכזי של תושבי העיר -כספי החלוקה -פגעה
אנושות באוכלוסייה .ניתוקה של צפת ממרחב המחיה הצפוני שלה ,דמשק וביירות ,וחובת הגיוס שהטיל
השלטון העות'מאני על היהודים ,החריפו עוד יותר את הפגיעה הכלכלית .המשבר הביא להגירה ,לעוני,
לרעב ולמגפות ,ואלה תבעו קורבנות רבים .הסיוע שניתן ליהודים ביישובים אחרים בארץ התקשה להגיע
לצפת .במהלך המלחמה הצטמקה הקהילה היהודית בעיר לכ 2,500-איש (לעומת כ 7,500-לפני המלחמה)
עד שנשקפה סכנה ממשית להמשכיותה .ואכן ,היישוב היהודי בצפת התקשה להתאושש מהמכות שניחתו
עליו החל במלחמת העולם הראשונה ועד לשלהי מלחמת העצמאות329.
ב 26-בספטמבר 1918הגיעו הכוחות האוסטרליים לצפת ומצאו אותה ריקה מצבא .כניסתם בישרה
לתושבים על סיום המלחמה .תושב העיר יצחק גייגר תיאר את המצב בעיר עם כניסת החיילים:
עשרות רבצו בבתים וברחובות נפוחי רעב ,אנשים גוועו ברחובות ומתו בלא מי
שיהיה לקבור אותם .שיווענו לפרורי לחם ,אכלנו עשבים .בעלי האמצעים שבתוכנו
אכלו דורה .וכשהגיעו ראשוני החיילים האוסטרלים לשערי העיר ,יצאנו לקראתם
כאל משיח ,הם השליכו לנו פרורי לחם לשבור את הרעב שלנו ואנו התפלשנו בעפר
רגליהם330.
מיד אחריהם ,באוקטובר ,1918נכנסו לצפת הכוחות הבריטיים ,ועם הגיעם השתלטו על רכוש
האגודה הלונדונית בעיר .למועצת האגודה הגיעו ידיעות ושמועות על אירועים שהתרחשו בזמן המלחמה
ומיד אחריה ,ושעשויים היו להביא לאובדן הנכסים הרבים שהיו בבעלותה בעיר לפני המלחמה .בשל
ידיעות אלו ,ולאור הדיווחים על מצבם הפיזי הגרוע של המבנים שבבעלותה ,הגיע לארץ לביקור חטוף
מזכיר המועצה של האגודה הכומר ס"ה גיל ( .)Gilבעקבות ביקורו פנתה המועצה לאחד משליחיה,
הכומר אלפרד מיטשל ( ,)Mitchellבבקשה לקיים חקירה מעמיקה על המתרחש בצפת .בעיקר התבקש
מיטשל לחקור את הסתבכותה הכלכלית והמשפטית של גב' מרגרט איזבלה (ג'יזלה) פרידמן ,אשתו של
בן-ציון פרידמן ,שתוצאותיה עשויות היו לפגוע בשמה הטוב של האגודה הלונדונית ולהפסד חלק
מנכסיה בעיר331.
בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה העסיקה את מועצת האגודה תביעה משפטית שהגיש סלים
מארש 332,מנהל מחסן הספרים שלה בצפת ,נגד גב' פרידמן ונגד האגודה הלונדונית .מארש טען שהוא
זכאי לקבל לבעלותו נכסים ושטחים של האגודה שהורישה לו גב' פרידמן כדין בצוואה בחיים .לטענתו,
נכסים אלו הועברו אל גב' פרידמן כדין בירושה מבעלה בן-ציון פרידמן ,שנפטר ב 1-בינואר .1916עוד
102רחוקים קרובים
אשר חצתה את גן המתחם ועברה דרך מגרש המשחקים של בית הספר327.
האגודה הלונדונית נערכה לתקופה שלאחר המלחמה ,והקימה קרן בסך 5,000ליש"ט לשיקום מתחם
בית החולים .עם זאת ,לנוכח ההרס העריכה כי יידרשו 10,000ליש"ט לשיקום ,ולכן קראה לתורמים
שתרמו בעבר לתחזוקה השנתית של בית החולים להמשיך ולתרום324.
ניסיונות לחידוש פעילותה של האגודה הלונדונית בצפת
אף שבמלחמת העולם הראשונה לא עמדה צפת במוקד הקרבות ,הייתה זאת אחת התקופות הקשות ביותר
בתולדות יהודי העיר .הצטמקות מקור ההכנסה הכספי המרכזי של תושבי העיר -כספי החלוקה -פגעה
אנושות באוכלוסייה .ניתוקה של צפת ממרחב המחיה הצפוני שלה ,דמשק וביירות ,וחובת הגיוס שהטיל
השלטון העות'מאני על היהודים ,החריפו עוד יותר את הפגיעה הכלכלית .המשבר הביא להגירה ,לעוני,
לרעב ולמגפות ,ואלה תבעו קורבנות רבים .הסיוע שניתן ליהודים ביישובים אחרים בארץ התקשה להגיע
לצפת .במהלך המלחמה הצטמקה הקהילה היהודית בעיר לכ 2,500-איש (לעומת כ 7,500-לפני המלחמה)
עד שנשקפה סכנה ממשית להמשכיותה .ואכן ,היישוב היהודי בצפת התקשה להתאושש מהמכות שניחתו
עליו החל במלחמת העולם הראשונה ועד לשלהי מלחמת העצמאות329.
ב 26-בספטמבר 1918הגיעו הכוחות האוסטרליים לצפת ומצאו אותה ריקה מצבא .כניסתם בישרה
לתושבים על סיום המלחמה .תושב העיר יצחק גייגר תיאר את המצב בעיר עם כניסת החיילים:
עשרות רבצו בבתים וברחובות נפוחי רעב ,אנשים גוועו ברחובות ומתו בלא מי
שיהיה לקבור אותם .שיווענו לפרורי לחם ,אכלנו עשבים .בעלי האמצעים שבתוכנו
אכלו דורה .וכשהגיעו ראשוני החיילים האוסטרלים לשערי העיר ,יצאנו לקראתם
כאל משיח ,הם השליכו לנו פרורי לחם לשבור את הרעב שלנו ואנו התפלשנו בעפר
רגליהם330.
מיד אחריהם ,באוקטובר ,1918נכנסו לצפת הכוחות הבריטיים ,ועם הגיעם השתלטו על רכוש
האגודה הלונדונית בעיר .למועצת האגודה הגיעו ידיעות ושמועות על אירועים שהתרחשו בזמן המלחמה
ומיד אחריה ,ושעשויים היו להביא לאובדן הנכסים הרבים שהיו בבעלותה בעיר לפני המלחמה .בשל
ידיעות אלו ,ולאור הדיווחים על מצבם הפיזי הגרוע של המבנים שבבעלותה ,הגיע לארץ לביקור חטוף
מזכיר המועצה של האגודה הכומר ס"ה גיל ( .)Gilבעקבות ביקורו פנתה המועצה לאחד משליחיה,
הכומר אלפרד מיטשל ( ,)Mitchellבבקשה לקיים חקירה מעמיקה על המתרחש בצפת .בעיקר התבקש
מיטשל לחקור את הסתבכותה הכלכלית והמשפטית של גב' מרגרט איזבלה (ג'יזלה) פרידמן ,אשתו של
בן-ציון פרידמן ,שתוצאותיה עשויות היו לפגוע בשמה הטוב של האגודה הלונדונית ולהפסד חלק
מנכסיה בעיר331.
בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה העסיקה את מועצת האגודה תביעה משפטית שהגיש סלים
מארש 332,מנהל מחסן הספרים שלה בצפת ,נגד גב' פרידמן ונגד האגודה הלונדונית .מארש טען שהוא
זכאי לקבל לבעלותו נכסים ושטחים של האגודה שהורישה לו גב' פרידמן כדין בצוואה בחיים .לטענתו,
נכסים אלו הועברו אל גב' פרידמן כדין בירושה מבעלה בן-ציון פרידמן ,שנפטר ב 1-בינואר .1916עוד
102רחוקים קרובים
