Page 21 - עין לעציון
P. 21
שלום קרניאל ,ממנהיגי 'השומר הדתי' בפולין ,עלה לארץ והצטרף ל'קבוצת
אברהם' .קדם לו דב קנוהל ,מראשי 'בני עקיבא' בגליציה המזרחית וממייסדי 'קבוצת
אברהם' בגולה ובארץ ,ומהבולטים בין חבריה .שניהם היו פעילים בשליחות הקבוצה
בתנועת 'בני עקיבא' בארץ ,והנחילו לה את תפיסתם הקיבוצית .שלום קרניאל היה
הכוח המניע בהחלטה של חברי 'קבוצת אברהם' לעלות לכפר עציון ,חרף המגבלות,
הקשיים והסכנות .הוא נפל בקרב 'שיירת העשרה' בדרך לכפר עציון -בחנוכה תש"ח.
'החלוץ המזרחי' ' -קיבוצי עלייה'
הנוער העברי בפולין נקלע בשנות ה 30-של המאה העשרים למצוקה פיזית ונפשית
קשה עקב דמות הציבור היהודי והמדיניות הפולנית ,שהצרה מאוד את מרחב הקיום
היהודי .האנטישמיות הפולנית הפרועה פגעה קשות בנוער .הצעירים חשו אנומיה
חריפה ,שהתבטאה בהתפוררות החברה היהודית ובאובדן עתיד ותקווה בפולין .מציאות
זו ,יחד עם המאמץ החינוכי של תנועות הנוער ,דחפו רבים מבני הנוער הללו לחתור
לעלייה לארץ ישראל.
בראשית ימי המנדט הבריטי נסגרו גבולות הארץ .לתנועה הציונית הוקצתה כמות
מוגבלת של רישיונות עלייה (סרטיפיקטים) בשנה .כישלון קליטת רבים מהעולים
בתחילת שנות ה ,20-מחד גיסא ,וירידה ניכרת מהארץ מאידך גיסא ,הביאו את ההנהגה
הציונית לחייב כל חלוץ לעבור הכשרה לקראת עלייה .קיבוצי ההכשרה והעלייה
שהקימה ברחבי פולין תנועת 'החלוץ' משנות ה 20-ואילך ,היו מסגרות הכשרה
תנועתית ,חקלאית ,תעשייתית ,מקצועית ,חברתית ורעיונית .קיבוצי הכשרה ציוניים-
דתיים התארגנו במסגרת 'החלוץ המזרחי' -הזרוע החלוצית של 'תנועת תורה-ועבודה'
בפולין .רוב החלוצים הדתיים היו תלמידי ישיבות ובתי מדרש .בקיבוציהם הודגשה
השתלמות רוחנית ,תורנית וציונית ,בצד עבודה פיזית והכשרה לחיים בארץ .היעד היה:
חברי הסיעה הקיבוצית בכנסיה השלישית של 'השומר הדתי' -חשוון תרצ"ז ,אוקטובר .1936
שלום קרניאל יושב מימין .לידו :דב קנוהל
20עין לעציון
אברהם' .קדם לו דב קנוהל ,מראשי 'בני עקיבא' בגליציה המזרחית וממייסדי 'קבוצת
אברהם' בגולה ובארץ ,ומהבולטים בין חבריה .שניהם היו פעילים בשליחות הקבוצה
בתנועת 'בני עקיבא' בארץ ,והנחילו לה את תפיסתם הקיבוצית .שלום קרניאל היה
הכוח המניע בהחלטה של חברי 'קבוצת אברהם' לעלות לכפר עציון ,חרף המגבלות,
הקשיים והסכנות .הוא נפל בקרב 'שיירת העשרה' בדרך לכפר עציון -בחנוכה תש"ח.
'החלוץ המזרחי' ' -קיבוצי עלייה'
הנוער העברי בפולין נקלע בשנות ה 30-של המאה העשרים למצוקה פיזית ונפשית
קשה עקב דמות הציבור היהודי והמדיניות הפולנית ,שהצרה מאוד את מרחב הקיום
היהודי .האנטישמיות הפולנית הפרועה פגעה קשות בנוער .הצעירים חשו אנומיה
חריפה ,שהתבטאה בהתפוררות החברה היהודית ובאובדן עתיד ותקווה בפולין .מציאות
זו ,יחד עם המאמץ החינוכי של תנועות הנוער ,דחפו רבים מבני הנוער הללו לחתור
לעלייה לארץ ישראל.
בראשית ימי המנדט הבריטי נסגרו גבולות הארץ .לתנועה הציונית הוקצתה כמות
מוגבלת של רישיונות עלייה (סרטיפיקטים) בשנה .כישלון קליטת רבים מהעולים
בתחילת שנות ה ,20-מחד גיסא ,וירידה ניכרת מהארץ מאידך גיסא ,הביאו את ההנהגה
הציונית לחייב כל חלוץ לעבור הכשרה לקראת עלייה .קיבוצי ההכשרה והעלייה
שהקימה ברחבי פולין תנועת 'החלוץ' משנות ה 20-ואילך ,היו מסגרות הכשרה
תנועתית ,חקלאית ,תעשייתית ,מקצועית ,חברתית ורעיונית .קיבוצי הכשרה ציוניים-
דתיים התארגנו במסגרת 'החלוץ המזרחי' -הזרוע החלוצית של 'תנועת תורה-ועבודה'
בפולין .רוב החלוצים הדתיים היו תלמידי ישיבות ובתי מדרש .בקיבוציהם הודגשה
השתלמות רוחנית ,תורנית וציונית ,בצד עבודה פיזית והכשרה לחיים בארץ .היעד היה:
חברי הסיעה הקיבוצית בכנסיה השלישית של 'השומר הדתי' -חשוון תרצ"ז ,אוקטובר .1936
שלום קרניאל יושב מימין .לידו :דב קנוהל
20עין לעציון
