Page 177 - The Third Battalion in_Neat
P. 177
של המשורר כמובן -על הריגושים בחייהם הקצרים .הם מכנים זה את זה "פרטיזן",
כינוי-של-כבוד באותם ימים שלאחר מלחמת העולם השנייה .השניים סוקרים את
קורותיהם מאז הלידה ,מהן ניתן להבין שהבריטים הפעילו רימוני-עשן כדי להתגבר
על התנגדות המעפילים לרדת מספינותיהם ,לאחר התפיסה .יום יבוא ,מבטיח גונן ו-
…ְּד ָר ִכים ִּתָּפ ַת ְח ָנה.
ִוי ָל ִדים ֶׁשָּבכּו ִמ ְּפ ָצצֹותֶ -ה ָע ָשן
עֹוד ִי ְבּכּו
ִמִּש ֵני ֶה ָח ָלב ֶׁשִּת ְצ ַמ ְח ָנה.
ְו ָיכֹול ֲא ִני ְל ַסֵּפר ְלָך סֹוד. יותר מזה:
ְו ִאָּתה ְּב ֶרטֹו ִרי ָקה ִּבי ַאל ַּת ְחׁ ֹשד ָנא:
ִצי ַא ְנְּג ִלי ּ ֹפה אּו ַלי ֹלא ָל ַעד ַי ֲע ֹמד,
ַאְך ַע ְרׂשֹות ְי ָל ִדים
ּ ֹפה ָל ַעד ַּת ֲע ֹמ ְד ָנה.
"חלוקת התפקידים"
בשניים מהשירים ,שראו אור בחודשים האחרונים של שנת ,1946מתח המשורר
ביקורת על פעילותו הבלתי-מספקת של היישוב למען המעפילים .בשיר הראשון" ,ברכה
פולד" ,טען אלתרמן שהיישוב בארץ ,כמוהו גם קהילות יהודיות בעולם ,ובעיקר בארצות
הברית ,מעדיפים את חיי היומיום ,על טרדותיהם ונושאיהם ,על פני סבלם של המעפילים
והצורך לסייע להם ,לפחות בהפגנות .והבריטים ,בשלהם :לוכדים את המעפילים ,מביאים
אותם לנמל חיפה ,מעמיסים על ספינות גירוש -ו ַמגלים לקפריסין.
שבעה שבועות לאחר מכן חידד אלתרמן את הסוגיה בשירו הנוקב "חלוקת התפקידים".
בשיר מתוארת התנגדותם של 4,000המעפילים שהיו על סיפון האנייה "כנסת ישראל"
להשתלטות הבריטית ,תוך שהבריטים משתמשים בפצצות גז ועשן .הוא מתאר את ניסיונה
הנואש של ילדה קטנה לפרוץ החוצה ,אל האוויר החופשי ,כדי להינצל מחנק .אבל אז היא
נזכרה -כך כותב המשורר" ,כי אני -הישוב / -צויתיה :עמדי! לא לזוז! עוד לא עת".
ובהמשך:
ַאל ֵּת ְל ִכי ֵמ ָרצון! ֹלא ָלזּוז! – ָּכך ִׁשַּנ ְנִּתי ָלּה – זֹו חֹו ָב ֵתְך!
ִה ְת ַנְּג ִדי! ֹלא ָלזּוז! ִּת ְק ַותָ -עם ְּב ָי ֵדְך ְו ָי ִדי!
ִה ְת ַנְּג ִדי!
ֹלא ָלזּוז! ַּגם ְּבבֹוא ַחָּי ִלים ְלֵׂשא ֵתְך
נתן אלתרמן -משורר ההעפלה 175
כינוי-של-כבוד באותם ימים שלאחר מלחמת העולם השנייה .השניים סוקרים את
קורותיהם מאז הלידה ,מהן ניתן להבין שהבריטים הפעילו רימוני-עשן כדי להתגבר
על התנגדות המעפילים לרדת מספינותיהם ,לאחר התפיסה .יום יבוא ,מבטיח גונן ו-
…ְּד ָר ִכים ִּתָּפ ַת ְח ָנה.
ִוי ָל ִדים ֶׁשָּבכּו ִמ ְּפ ָצצֹותֶ -ה ָע ָשן
עֹוד ִי ְבּכּו
ִמִּש ֵני ֶה ָח ָלב ֶׁשִּת ְצ ַמ ְח ָנה.
ְו ָיכֹול ֲא ִני ְל ַסֵּפר ְלָך סֹוד. יותר מזה:
ְו ִאָּתה ְּב ֶרטֹו ִרי ָקה ִּבי ַאל ַּת ְחׁ ֹשד ָנא:
ִצי ַא ְנְּג ִלי ּ ֹפה אּו ַלי ֹלא ָל ַעד ַי ֲע ֹמד,
ַאְך ַע ְרׂשֹות ְי ָל ִדים
ּ ֹפה ָל ַעד ַּת ֲע ֹמ ְד ָנה.
"חלוקת התפקידים"
בשניים מהשירים ,שראו אור בחודשים האחרונים של שנת ,1946מתח המשורר
ביקורת על פעילותו הבלתי-מספקת של היישוב למען המעפילים .בשיר הראשון" ,ברכה
פולד" ,טען אלתרמן שהיישוב בארץ ,כמוהו גם קהילות יהודיות בעולם ,ובעיקר בארצות
הברית ,מעדיפים את חיי היומיום ,על טרדותיהם ונושאיהם ,על פני סבלם של המעפילים
והצורך לסייע להם ,לפחות בהפגנות .והבריטים ,בשלהם :לוכדים את המעפילים ,מביאים
אותם לנמל חיפה ,מעמיסים על ספינות גירוש -ו ַמגלים לקפריסין.
שבעה שבועות לאחר מכן חידד אלתרמן את הסוגיה בשירו הנוקב "חלוקת התפקידים".
בשיר מתוארת התנגדותם של 4,000המעפילים שהיו על סיפון האנייה "כנסת ישראל"
להשתלטות הבריטית ,תוך שהבריטים משתמשים בפצצות גז ועשן .הוא מתאר את ניסיונה
הנואש של ילדה קטנה לפרוץ החוצה ,אל האוויר החופשי ,כדי להינצל מחנק .אבל אז היא
נזכרה -כך כותב המשורר" ,כי אני -הישוב / -צויתיה :עמדי! לא לזוז! עוד לא עת".
ובהמשך:
ַאל ֵּת ְל ִכי ֵמ ָרצון! ֹלא ָלזּוז! – ָּכך ִׁשַּנ ְנִּתי ָלּה – זֹו חֹו ָב ֵתְך!
ִה ְת ַנְּג ִדי! ֹלא ָלזּוז! ִּת ְק ַותָ -עם ְּב ָי ֵדְך ְו ָי ִדי!
ִה ְת ַנְּג ִדי!
ֹלא ָלזּוז! ַּגם ְּבבֹוא ַחָּי ִלים ְלֵׂשא ֵתְך
נתן אלתרמן -משורר ההעפלה 175
