Page 128 - ניהול שימור
P. 128
אחד מהם (ראו הרחבה להלן) ,ובראייה מקצועית וציבורית הנוגעת לאתר ולשילובו במרקם היישובי.
פעולות אלו חורגות מהניהול הפנימי של האתר.
נושא השימור מצוי על סדר היום הציבורי בגלל החשיבות הערכית שלו ומשום שמדובר במוצר
מעורב ,ציבורי ופרטי .בין שהאתר המשומר הוא פרטי בין שציבורי ,הציבור נהנה מהמוצר כשותף
במרחב הציבורי ולכן יש לו אחריות לכל מה שקורה בו .האחריות הציבורית לשימור גדלה עם
השנים ,ככל שתודעת השימור גדלה ומעגלים רחבים יותר של הציבור מעורבים בתחום .כתוצאה
מכך הפיקוח על השימור במרחב אינו רק בתחום האחריות הבלעדית של רשויות מקומיות ,שיש להן
מנגנון פיקוח על אתרים ביישוב ,אלא גם בתחום האחריות של גורמים ממסדיים בעלי עניין ,גורמים
ציבוריים ,הקהילה הקרובה במרחב המגורים ,הציבור הרחב (באמצעות "נאמני שימור") ואחרים.
מערך ה"עיניים" המפקחות הוא מגוון ,ולכל משקיף (ראו להלן) יש יתרון יחסי .כך נעשה תהליך
הפיקוח והניטור על שימור נכסי המורשת הבנויה למשימה שכמה גורמים מבצעים בפועל ,כל אחד
על בסיס יתרונותיו היחסיים ,דפוסי הפעולה ותחומי האחריות שלו .המגבלה של פיקוח מרובה
עיניים היא שהוא מבוצע ,בדרך כלל ,ללא תיאום ,וכתוצאה מכך האפקטיביות שלו נפגמת .לכן
נדרשת כתובת מקומית אחת המרכזת את כל המידע.
תחום האחריות הסטטוטורי במרחב כולו הוא של הרשות המקומית ,ויתרונה היחסי מצוי במערכת
רגולטיבית של פיקוח ובמידע המצוי ברשותה .מגבלתה העיקרית של מערכת זו בכך שהיא אינה
ערוכה ,בדרך כלל ,לריכוז המידע מכל הגורמים ,לפיקוח מתמשך ואינטנסיבי על אתרים ,ובעיקר
לתחזוקתם על בסיס תכנית פעילות מסודרת.
באתרים לשימור שהם מוגדרים ותחומים מצויות סמכויות הפיקוח והניטור הפנימי בידי גורמים
בעלי סמכות סטטוטורית ולגיטימציה מקצועית דוגמת רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים או בידי
מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל באתרים שבניהולה .יתרונם היחסי של גופים אלה הוא ביכולתם
לבצע פיקוח וניטור שוטפים ,שיטתיים ובכלים מקצועיים ,להטמיע את התוצאות בניהול האתר
ולבצע בהתאם לתוצאות שינויים בניהול האתר .מגבלתם העיקרית היא שאחריותם הסטטוטורית
מוגבלת לאתר ואינה חלה על המרחב כולו ,וכך גם סמכות הניהול שלהם.
הגורם המוביל את הפיקוח הציבורי על האתרים ואת שילובם במרקם הוא בעיקר מועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,המפעילה גם רשת של פעילים "נאמני שימור" לטובת הצלה ושימור של מבנים
ואתרים היסטוריים .כתוצאה מכך היא ממלאת תפקיד של גורם מתריע או לוחם למען השימור.
הקהילה המקומית היא ה"עיניים" המקומיות שיכולות לעזור בשמירה יום-יומית על האתר
לשימור ,על המרחב ,על "רוח המקום" ,על איכות החיים ועל איכות סביבת המגורים .לקהילה
המקומית יש ידע שוטף על המתרחש באתר ובמרקם לשימור ,והיא יכולה להתריע ולהפעיל על
המערכות הסטטוטוריות והציבוריות לחץ לטובת העניין.
אסטרטגיות פעולה וכלים לניהול מערכתי של השימור 127
פעולות אלו חורגות מהניהול הפנימי של האתר.
נושא השימור מצוי על סדר היום הציבורי בגלל החשיבות הערכית שלו ומשום שמדובר במוצר
מעורב ,ציבורי ופרטי .בין שהאתר המשומר הוא פרטי בין שציבורי ,הציבור נהנה מהמוצר כשותף
במרחב הציבורי ולכן יש לו אחריות לכל מה שקורה בו .האחריות הציבורית לשימור גדלה עם
השנים ,ככל שתודעת השימור גדלה ומעגלים רחבים יותר של הציבור מעורבים בתחום .כתוצאה
מכך הפיקוח על השימור במרחב אינו רק בתחום האחריות הבלעדית של רשויות מקומיות ,שיש להן
מנגנון פיקוח על אתרים ביישוב ,אלא גם בתחום האחריות של גורמים ממסדיים בעלי עניין ,גורמים
ציבוריים ,הקהילה הקרובה במרחב המגורים ,הציבור הרחב (באמצעות "נאמני שימור") ואחרים.
מערך ה"עיניים" המפקחות הוא מגוון ,ולכל משקיף (ראו להלן) יש יתרון יחסי .כך נעשה תהליך
הפיקוח והניטור על שימור נכסי המורשת הבנויה למשימה שכמה גורמים מבצעים בפועל ,כל אחד
על בסיס יתרונותיו היחסיים ,דפוסי הפעולה ותחומי האחריות שלו .המגבלה של פיקוח מרובה
עיניים היא שהוא מבוצע ,בדרך כלל ,ללא תיאום ,וכתוצאה מכך האפקטיביות שלו נפגמת .לכן
נדרשת כתובת מקומית אחת המרכזת את כל המידע.
תחום האחריות הסטטוטורי במרחב כולו הוא של הרשות המקומית ,ויתרונה היחסי מצוי במערכת
רגולטיבית של פיקוח ובמידע המצוי ברשותה .מגבלתה העיקרית של מערכת זו בכך שהיא אינה
ערוכה ,בדרך כלל ,לריכוז המידע מכל הגורמים ,לפיקוח מתמשך ואינטנסיבי על אתרים ,ובעיקר
לתחזוקתם על בסיס תכנית פעילות מסודרת.
באתרים לשימור שהם מוגדרים ותחומים מצויות סמכויות הפיקוח והניטור הפנימי בידי גורמים
בעלי סמכות סטטוטורית ולגיטימציה מקצועית דוגמת רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים או בידי
מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל באתרים שבניהולה .יתרונם היחסי של גופים אלה הוא ביכולתם
לבצע פיקוח וניטור שוטפים ,שיטתיים ובכלים מקצועיים ,להטמיע את התוצאות בניהול האתר
ולבצע בהתאם לתוצאות שינויים בניהול האתר .מגבלתם העיקרית היא שאחריותם הסטטוטורית
מוגבלת לאתר ואינה חלה על המרחב כולו ,וכך גם סמכות הניהול שלהם.
הגורם המוביל את הפיקוח הציבורי על האתרים ואת שילובם במרקם הוא בעיקר מועצה לשימור
אתרי מורשת בישראל ,המפעילה גם רשת של פעילים "נאמני שימור" לטובת הצלה ושימור של מבנים
ואתרים היסטוריים .כתוצאה מכך היא ממלאת תפקיד של גורם מתריע או לוחם למען השימור.
הקהילה המקומית היא ה"עיניים" המקומיות שיכולות לעזור בשמירה יום-יומית על האתר
לשימור ,על המרחב ,על "רוח המקום" ,על איכות החיים ועל איכות סביבת המגורים .לקהילה
המקומית יש ידע שוטף על המתרחש באתר ובמרקם לשימור ,והיא יכולה להתריע ולהפעיל על
המערכות הסטטוטוריות והציבוריות לחץ לטובת העניין.
אסטרטגיות פעולה וכלים לניהול מערכתי של השימור 127
